9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שותפות עם גוי
| שורה 127: | שורה 127: | ||
== חמץ של שותפים == | == חמץ של שותפים == | ||
=== שותפות עם גוי === | === שותפות עם גוי === | ||
כתב ה'''חק יעקב''' (תמח ב) שמי שיש לו שותפות עם גוי בחמץ ועבר עליו הפסח, כשחולק אחר הפסח עם הגוי, חלקו של הגוי מותר בהנאה כיון שבדרבנן אמרינן [[יש ברירה]], ודין חמץ שעבר עליו הפסח אינו אלא מדרבנן. אמנם חלקו של ישראל אסור אפילו בהנאה. | כתב ה'''חק יעקב''' (תמח ב) שמי שיש לו שותפות עם גוי בחמץ ועבר עליו הפסח, כשחולק אחר הפסח עם הגוי, חלקו של הגוי מותר בהנאה כיון שבדרבנן אמרינן [[יש ברירה]], ודין חמץ שעבר עליו הפסח אינו אלא מדרבנן. אמנם חלקו של ישראל אסור אפילו בהנאה. וכן דעת ה'''אליה רבה''' (א) וכתב שלענין אכילה צ"ע אם חמצו של הגוי מותר. | ||
<BR/>ובעל '''שאגת אריה''' {{היברובוקס|14616|149|ישנות פט-צ}} חלק וכתב שגם חלקו של ישראל מותר, כיון שמה שאמרינן אין ברירה במלתא דרבנן, זהו רק להקל ולא להחמיר, שקולא הוא שהקלו חכמים בדבריהם. לכן אין לומר דאין ברירה לחומרא ולהחמיר בחלקו של ישראל. | <BR/>ובעל '''שאגת אריה''' {{היברובוקס|14616|149|ישנות פט-צ}} חלק וכתב שגם חלקו של ישראל מותר, כיון שמה שאמרינן אין ברירה במלתא דרבנן, זהו רק להקל ולא להחמיר, שקולא הוא שהקלו חכמים בדבריהם. לכן אין לומר דאין ברירה לחומרא ולהחמיר בחלקו של ישראל. | ||
<BR/>ב'''ערוך השלחן''' (תמח ב) חלק על זה מפני שאין ברירה בדרבנן אינו ודאי לקולא אלא עדיין ספק הוא, ואזלינן לקולא מחמת הספק. לכן כאן ממאי נפשך חצי מהחמץ אסור בכל מקום שהוא, ואם התרנו את של הנכרי, היאך נתיר את החלק שנפל ביד ישראל. | <BR/>ב'''ערוך השלחן''' (תמח ב) חלק על זה מפני שאין ברירה בדרבנן אינו ודאי לקולא אלא עדיין ספק הוא, ואזלינן לקולא מחמת הספק. לכן כאן ממאי נפשך חצי מהחמץ אסור בכל מקום שהוא, ואם התרנו את של הנכרי, היאך נתיר את החלק שנפל ביד ישראל. | ||