חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

מקורות
משנה:	ערלה א ז-ח
בבלי:	ברכות מ ב
ירושלמי:	ערלה א ה

חלקי העץ והפרי

נאמר בפסוק (ויקרא יט ג):

"וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל".

הגמרא (ברכות לו ב) דורשת "וערלתם ערלתו את פריו" - את הטפל לפריו. כלומר, לא רק החלק הראוי לאכילה אסור משום ערלה, אלא כל מה ששומר על הפרי, גם עליו חל איסור ערלה.

המשנה (ערלה א ח) מביאה דוגמאות שונות לחלקי פרי האסורים משום ערלה: ענקוקלות, חרצנים, זגים, תמד, קליפי רימון, נץ הרימון, קליפי אגוזים וגרעינים.
עוד אומרת המשנה שחלקים אלו אף שאסורים הם משום ערלה, מותרים משום רבעי.
ומסיימת המשנה, ש'הנובלות כולן אסורות'.

לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי עצמו אלא שייכים הם לעץ, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם (ערלה א ז), שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי.

הטעם שאין אסור משום רבעי מה שאינו ראוי לאכילה

הרא"ש בהלכות קטנות (ערלה ז) הביא את הברייתא המובאת בירושלמי (ערלה א ה) 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים', ועל פי זה הסביר את הטעם מדוע אין נוהג דין רבעי בשאר חלקי הפרי שאינם ראויים לאכילה. כלומר, שאין חיוב פדיון על בוסר ופגים משום שאין הם אסורים כלל בשנה הרביעית. וכן הביא הבית יוסף (יורה דעה רצד ד"ה ומ"ש בין עיקר הפרי) בשמו.
אמנם הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט ב) מפרש ברייתא זו, לענין איסור פדיון קודם הזמן, שבאמת מדובר בפירות החייבים ברבעי, אלא שאסור לפדותן בעודן בוסר או פגים.
ובאמת ברבי עובדיה מברטנורא מצאנו הסבר אחר

ענקוקלות

מובא בירושלמי (ערלה א ה) שהמילה 'ענקוקלות' היא נוטריקון - ענבין דלקי תלתיהון.
וישנה שם מחלוקת בפירוש 'ענקוקלות', לפי דעה אחת היא שענקוקלות הם ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש. ולפי דעה שניה אפילו לקו אחר שהביאו שליש.

הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט יג) מגדיר ענקוקלות - ענבים ששרפן הקדים והפסידן, כלומר בכל גווני שנשרפו אפילו בין אם קודם שהביאו שליש ובין לאחר שהביאו שליש אסורות משום ערלה. כן ביארו הרדב"ז ומהר"י קורקוס כאן.

נובלות

בגמרא (ברכות מ ב) נחלקו ר' זירא ור' אילעא בפירוש 'נובלות' (שם מדובר לענין ברכה ראשונה).
לדעת אחד מן האמוראים נובלות הן 'בושלי כמרא', ומסביר רש"י (ד"ה בושלי) שהם תמרים שבישלה אותם החמה יתר על המידה עד שנשרפו. ולדעת האמורא השני שם נובלות הן 'תמרא דזיקא', פירש רש"י (ד"ה תמרי) שהרוח משירה אותן.