הבדלים בין גרסאות בדף "חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי"

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{מקורות|ערלה א ז-ח|ברכות מ ב|ערלה א ה|||}}
{{מקורות|ערלה א ז-ח|ברכות לו ב|ערלה א ה|מעשר שני ונטע רבעי ט יג|יורה דעה רצד א-ג}}
== המקורות התנאיים והתלמודיים ==
== המקורות התנאיים והתלמודיים ==
נאמר בפסוק (ויקרא יט ג): {{ציטוט|"וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל".}}
נאמר בפסוק (ויקרא יט ג): {{ציטוט|"וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל".}}
שורה 16: שורה 16:


ה'''רמב"ם''' (מעשר שני ונטע רבעי ט יג) מגדיר ענקוקלות - ענבים ששרפן הקדים והפסידן, כלומר בכל גווני שנשרפו אפילו בין אם קודם שהביאו שליש ובין לאחר שהביאו שליש אסורות משום ערלה. כן ביארו ה'''רדב"ז''' ו'''מהר"י קורקוס''' כאן.
ה'''רמב"ם''' (מעשר שני ונטע רבעי ט יג) מגדיר ענקוקלות - ענבים ששרפן הקדים והפסידן, כלומר בכל גווני שנשרפו אפילו בין אם קודם שהביאו שליש ובין לאחר שהביאו שליש אסורות משום ערלה. כן ביארו ה'''רדב"ז''' ו'''מהר"י קורקוס''' כאן.
=== נובלות ===
ה'''רמב"ם''' על המשנה מפרש שהנובלות הכוונה לפירות שנשרו מן העץ קודם בישולן, ואסורות אף ברבעי, וזהו פירוש המילה 'כולם' לרבות נטע רבעי. וכן פירשו '''ברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''. ובעל '''הון עשיר''' כתב שהמילה 'כולם' הכוונה לכל סוגי הפרות.
לעומת זאת ה'''ר"ש''' וה'''רא"ש''' כאן פירשו 'נובלות' באופן אחר, על פי ה'''גמרא''' (ברכות מ ב) לענין ברכת 'שהכל' על הנובלות.<BR/>
דאיתיא שם שנחלקו ר' זירא ור' אילעא בפירוש 'נובלות' לענין ברכה ראשונה. לדעת אחד מן האמוראים נובלות הן 'בושלי כמרא', ומסביר '''רש"י''' (ד"ה בושלי) שהם תמרים שבישלה אותם החמה יתר על המידה עד שנשרפו. ולדעה אחרת שם נובלות הן 'תמרא דזיקא', פירש '''רש"י''' (ד"ה תמרי) שהרוח משירה אותן.
<BR/>ייתכן שהר"ש והרא"ש אזלי לשיטתם [[#נטע רבעי|להלן]] שסוברים הם שפגים ובוסר אין דין נטע רבעי נוהג בהם.


=== נטע רבעי ===
=== נטע רבעי ===
שורה 30: שורה 23:
<BR/>ובאמת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (ערלה א ח) מפרש אחרת מדוע חלקים אלו של הפרי פטורים מרבעי, מפני שנטע רבעי אינו אסור בהנאה אלא רק באכילה, וצריך לאכלן בירושלים כמעשר שני, וכשם שמעשר שני אינו נוהג אלא בדבר הראוי לאכילה, כך גם ברבעי, וכן כתבו '''רבי עובדיה מברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''.
<BR/>ובאמת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (ערלה א ח) מפרש אחרת מדוע חלקים אלו של הפרי פטורים מרבעי, מפני שנטע רבעי אינו אסור בהנאה אלא רק באכילה, וצריך לאכלן בירושלים כמעשר שני, וכשם שמעשר שני אינו נוהג אלא בדבר הראוי לאכילה, כך גם ברבעי, וכן כתבו '''רבי עובדיה מברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''.


==== נובלות ====
=== נובלות ===
המשנה סיימה שהנובלות כולן אסורות, ובפשטות כוונתה שאסורות בין בערלה, בין באשרה בין בנזיר ובין ברבעי. וכן פירש ה'''רמב"ם''' על המשנה, וכתב שהנובלות מכל מיני הפירות, כשהן פגים אסורים בכל.
ה'''רמב"ם''' על המשנה מפרש שהנובלות הכוונה לפירות שנשרו מן העץ קודם בישולן, ואסורות אף ברבעי, וזהו פירוש המילה 'כולם' לרבות נטע רבעי. וכן פירשו '''ברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''. ובעל '''הון עשיר''' כתב שהמילה 'כולם' הכוונה לכל סוגי הפרות.


לעומת זאת ה'''ר"ש''' וה'''רא"ש''' כאן פירשו 'נובלות' באופן אחר, על פי ה'''גמרא''' (ברכות מ ב) לענין ברכת 'שהכל' על הנובלות.<BR/>
דאיתיא שם שנחלקו ר' זירא ור' אילעא בפירוש 'נובלות' לענין ברכה ראשונה. לדעת אחד מן האמוראים נובלות הן 'בושלי כמרא', ומסביר '''רש"י''' (ד"ה בושלי) שהם תמרים שבישלה אותם החמה יתר על המידה עד שנשרפו. ולדעה אחרת שם נובלות הן 'תמרא דזיקא', פירש '''רש"י''' (ד"ה תמרי) שהרוח משירה אותן.
<BR/>ייתכן שהר"ש והרא"ש אזלי לשיטתם [[#נטע רבעי|לעיל]] שסוברים הם שפגים ובוסר אין דין נטע רבעי נוהג בהם. ובאמת ה'''טור''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד}} כתב להדיא שדין רבעי אינו נוהג בנובלות.
<BR/>ה'''בית חדש''' (א ד"ה ונראה) כתב ליישב דעת הטור, שמה שכתוב הנובלות כולן אסורות אף ברבעי, הכוונה לתמרי דזיקא, שכיוון שמברכים עליהן בורא פרי העץ, הרי הם נחשבים לפרי ואסורים משום ערלה. אבל בושלי כמרא, שהם פירות שלעולם לא יתבשלו, הרי שברכתם 'שהכל', ואם כן אינם חשובים פרי כלל, ואין דין רבעי נוהג בהם.
[[קטגוריה: ערלה]]
[[קטגוריה: ערלה]]
[[קטגוריה: נטע רבעי]]
[[קטגוריה: נטע רבעי]]