הבדלים בין גרסאות בדף "חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי (עריכה)

גרסה מ־11:15, 25 באוקטובר 2018

נוספו 1,033 בתים ,  11:15, 25 באוקטובר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:


לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי עצמו אלא שייכים הם לעץ, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם {{היברובוקס|37940|298|ערלה א ז}}, שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי.
לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי עצמו אלא שייכים הם לעץ, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם {{היברובוקס|37940|298|ערלה א ז}}, שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי.
=== טעם ההבדל בין רבעי לערלה ===
כאמור, המשנה מחלקת בין ערלה לבין דין נטע רבעי, שחלקי הפרי שאינם ראויים לאכילה, אף שאסורים הם משום ערלה, אינם אסורים משום רבעי.
<BR/>ה'''רא"ש''' בהלכות קטנות (ערלה ז) מסביר זאת על פי הברייתא המובאת בירושלמי (ערלה א ה) 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים', כלומר, שאין חיוב פדיון על בוסר ופגים משום שאין הם אסורים כלל בשנה הרביעית. וכן הביא ה'''בית יוסף''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד ד"ה ומ"ש בין עיקר הפרי}} בשמו. כן מפרשים גם ה'''ריבמ"ץ''' וה'''ר"ש''' על המשנה.
<BR/>אמנם הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט ב) מפרש ברייתא זו, לענין [[איסור פדיון קודם הזמן]], שבאמת מדובר בפירות החייבים ברבעי, אלא שאסור לפדותן בעודן בוסר או פגים.
<BR/>ובאמת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (ערלה א ח) מפרש אחרת מדוע חלקים אלו של הפרי פטורים מרבעי, מפני שנטע רבעי אינו אסור בהנאה אלא רק באכילה, וצריך לאכלן בירושלים כמעשר שני, וכשם שמעשר שני אינו נוהג אלא בדבר הראוי לאכילה, כך גם ברבעי, וכן כתבו '''רבי עובדיה מברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''.


=== ענקוקלות ===
=== ענקוקלות ===
שורה 24: שורה 18:


=== נובלות ===
=== נובלות ===
ב'''גמרא''' (ברכות מ ב) נחלקו ר' זירא ור' אילעא בפירוש 'נובלות' לענין ברכה ראשונה, שהדין הוא שצריך לברך עליהם 'שהכל'.<BR/>
ה'''רמב"ם''' על המשנה מפרש שהנובלות הכוונה לפירות שנשרו מן העץ קודם בישולן, ואסורות אף ברבעי, וזהו פירוש המילה 'כולם' לרבות נטע רבעי. וכן פירשו '''ברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''. ובעל '''הון עשיר''' כתב שהמילה 'כולם' הכוונה לכל סוגי הפרות.
לדעת אחד מן האמוראים נובלות הן 'בושלי כמרא', ומסביר '''רש"י''' (ד"ה בושלי) שהם תמרים שבישלה אותם החמה יתר על המידה עד שנשרפו. ולדעה אחרת שם נובלות הן 'תמרא דזיקא', פירש '''רש"י''' (ד"ה תמרי) שהרוח משירה אותן.
 
לעומת זאת ה'''ר"ש''' וה'''רא"ש''' כאן פירשו 'נובלות' באופן אחר, על פי ה'''גמרא''' (ברכות מ ב) לענין ברכת 'שהכל' על הנובלות.<BR/>
דאיתיא שם שנחלקו ר' זירא ור' אילעא בפירוש 'נובלות' לענין ברכה ראשונה. לדעת אחד מן האמוראים נובלות הן 'בושלי כמרא', ומסביר '''רש"י''' (ד"ה בושלי) שהם תמרים שבישלה אותם החמה יתר על המידה עד שנשרפו. ולדעה אחרת שם נובלות הן 'תמרא דזיקא', פירש '''רש"י''' (ד"ה תמרי) שהרוח משירה אותן.
<BR/>ייתכן שהר"ש והרא"ש אזלי לשיטתם [[#נטע רבעי|להלן]] שסוברים הם שפגים ובוסר אין דין נטע רבעי נוהג בהם.
 
=== נטע רבעי ===
כאמור, המשנה מחלקת בין ערלה לבין דין נטע רבעי, שחלקי הפרי שאינם ראויים לאכילה, אף שאסורים הם משום ערלה, אינם אסורים משום רבעי.
<BR/>ה'''רא"ש''' בהלכות קטנות (ערלה ז) מסביר זאת על פי הברייתא המובאת בירושלמי (ערלה א ה) 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים', כלומר, שאין חיוב פדיון על בוסר ופגים משום שאין הם אסורים כלל בשנה הרביעית. וכן הביא ה'''בית יוסף''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד ד"ה ומ"ש בין עיקר הפרי}} בשמו. כן מפרשים גם ה'''ריבמ"ץ''' וה'''ר"ש''' על המשנה.
<BR/>אמנם הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט ב) מפרש ברייתא זו, לענין [[איסור פדיון קודם הזמן]], שבאמת מדובר בפירות החייבים ברבעי, אלא שאסור לפדותן בעודן בוסר או פגים.
<BR/>ובאמת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (ערלה א ח) מפרש אחרת מדוע חלקים אלו של הפרי פטורים מרבעי, מפני שנטע רבעי אינו אסור בהנאה אלא רק באכילה, וצריך לאכלן בירושלים כמעשר שני, וכשם שמעשר שני אינו נוהג אלא בדבר הראוי לאכילה, כך גם ברבעי, וכן כתבו '''רבי עובדיה מברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''.
 
==== נובלות ====
המשנה סיימה שהנובלות כולן אסורות, ובפשטות כוונתה שאסורות בין בערלה, בין באשרה בין בנזיר ובין ברבעי. וכן פירש ה'''רמב"ם''' על המשנה, וכתב שהנובלות מכל מיני הפירות, כשהן פגים אסורים בכל.


[[קטגוריה: ערלה]]
[[קטגוריה: ערלה]]
אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/מיוחד:השוואה_ניידת/13664"

תפריט ניווט