הבדלים בין גרסאות בדף "חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מקורות|ערלה א ח|ברכות מ ב|ערלה א ה|||}} | {{מקורות|ערלה א ח|ברכות מ ב|ערלה א ה|||}} | ||
== משנה == | == משנה == | ||
ה'''משנה''' (ערלה א ח) מפרטת אלו חלקי פרי אסורים משום ערלה: ענקוקלות, חרצנים, זגים, תמד, קליפי רימון, נץ הרימון, קליפי אגוזים וגרעינים. כל הדברים הללו אסורים משום ערלה, אבל מותרים משום רבעי. | ה'''משנה''' (ערלה א ח) מפרטת אלו חלקי פרי אסורים משום ערלה: ענקוקלות, חרצנים, זגים, תמד (בענבים), קליפי רימון, נץ הרימון, קליפי אגוזים וגרעינים. כל הדברים הללו אסורים משום ערלה, אבל מותרים משום רבעי. | ||
<BR/>ומסיימת המשנה, שהנובלות כולן אסורות.. | <BR/>ומסיימת המשנה, שהנובלות כולן אסורות.. | ||
=== פירוש המשנה === | === פירוש המשנה === | ||
ה'''ירושלמי''' (ערלה א ה) מביא מחלוקת בפירוש 'ענקוקלות', דעה אחת היא שהכוונה ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש. ודעה שניה אפילו לקו אחר שהביאו שליש. ומפרשים שם שהמילה 'ענקוקלות' היא נוטריקון - ענבין דלקי תלתיהון. | |||
=== נובלות === | === נובלות === | ||
ב'''גמרא''' (ברכות מ ב) נחלקו ר' זירא ור' אילעא בפירוש 'נובלות' (שם מדובר לענין ברכה ראשונה).<BR/> | ב'''גמרא''' (ברכות מ ב) נחלקו ר' זירא ור' אילעא בפירוש 'נובלות' (שם מדובר לענין ברכה ראשונה).<BR/> | ||
לדעת אחד מן האמוראים נובלות הן 'בושלי כמרא', ומסביר '''רש"י''' (ד"ה בושלי) שהם תמרים שבישלה אותם החמה יתר על המידה עד שנשרפו. ולדעת האמורא השני שם נובלות הן 'תמרא דזיקא', פירש '''רש"י''' (ד"ה תמרי) שהרוח משירה אותן. | לדעת אחד מן האמוראים נובלות הן 'בושלי כמרא', ומסביר '''רש"י''' (ד"ה בושלי) שהם תמרים שבישלה אותם החמה יתר על המידה עד שנשרפו. ולדעת האמורא השני שם נובלות הן 'תמרא דזיקא', פירש '''רש"י''' (ד"ה תמרי) שהרוח משירה אותן. | ||
גרסה מ־14:43, 18 באוקטובר 2018
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| משנה: | ערלה א ח |
| בבלי: | ברכות מ ב |
| ירושלמי: | ערלה א ה |
משנה
המשנה (ערלה א ח) מפרטת אלו חלקי פרי אסורים משום ערלה: ענקוקלות, חרצנים, זגים, תמד (בענבים), קליפי רימון, נץ הרימון, קליפי אגוזים וגרעינים. כל הדברים הללו אסורים משום ערלה, אבל מותרים משום רבעי.
ומסיימת המשנה, שהנובלות כולן אסורות..
פירוש המשנה
הירושלמי (ערלה א ה) מביא מחלוקת בפירוש 'ענקוקלות', דעה אחת היא שהכוונה ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש. ודעה שניה אפילו לקו אחר שהביאו שליש. ומפרשים שם שהמילה 'ענקוקלות' היא נוטריקון - ענבין דלקי תלתיהון.
נובלות
בגמרא (ברכות מ ב) נחלקו ר' זירא ור' אילעא בפירוש 'נובלות' (שם מדובר לענין ברכה ראשונה).
לדעת אחד מן האמוראים נובלות הן 'בושלי כמרא', ומסביר רש"י (ד"ה בושלי) שהם תמרים שבישלה אותם החמה יתר על המידה עד שנשרפו. ולדעת האמורא השני שם נובלות הן 'תמרא דזיקא', פירש רש"י (ד"ה תמרי) שהרוח משירה אותן.