הבדלים בין גרסאות בדף "חי נושא את עצמו"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 272 בתים ,  09:11, 18 ביוני 2018
אין תקציר עריכה
שורה 27: שורה 27:


===שיטת התוספות וסייעתו===
===שיטת התוספות וסייעתו===
ומתרצים התוס' בשם רשב"א ששם רבא דיבר על קטן וקטן משרבט נפשיה כבהמה, ובזה פליגי רבנן על ר' נתן. כתירוץ זה כתבו גם '''בעל המאור''' (בדפי הרי"ף נט א ד"ה רבא), ה'''רמב"ן''' בחידושיו (קמא ב ד"ה ולחייב), ה'''רשב"א''' (קמא ב ד"ה רבא), וכן הביא ה'''ריטב"א''' (ד"ה ופרקינן) בשם יש מתרצים.
מתרצים התוס' בשם רשב"א, ששם רבא דיבר על קטן וקטן משרבט נפשיה כבהמה, ובזה פליגי רבנן על ר' נתן. כתירוץ זה כתבו גם '''בעל המאור''' (בדפי הרי"ף נט א ד"ה רבא), ה'''רמב"ן''' בחידושיו (קמא ב ד"ה ולחייב), ה'''רשב"א''' (קמא ב ד"ה רבא), וכן הביא ה'''ריטב"א''' (ד"ה ופרקינן) בשם יש מתרצים.


הקשו על זה הראשונים מסוגיה נוספת. להלן (קכח ב) הגמרא אומרת שמדדין בהמה חיה ועוף בחצר אבל לא ברה"ר, והאישה מדדה את בנה בברה"ר. וכתב שם '''רש"י''' (ד"ה דמקפיא) שטעם החילוק בין בעלי חיים לאדם, שבעלי חיים אסור לדדות שמא יגביהו רגליהם ונמצא נושאן ברשות הרבים, אבל האשה מדדה את בנה לפי שגם אם יגביה רגליו, קיימא לן באדם החי נושא את עצמו, שבזה מודים רבנן לר' נתן.
קושיה נוספת מקשים הראשונים מסוגיה להלן (קכח ב), שהגמרא אומרת שמדדין בהמה חיה ועוף בחצר אבל לא ברה"ר, והאישה מדדה את בנה ברה"ר. וכתב שם '''רש"י''' (ד"ה דמקפיא) שטעם החילוק בין בעלי חיים לאדם, שבעלי חיים אסור לדדות שמא יגביהו רגליהם ונמצא נושאן ברשות הרבים, אבל האשה מדדה את בנה לפי שגם אם יגביה רגליו, קיימא לן באדם החי נושא את עצמו, שבזה מודים רבנן לר' נתן.
<BR/>מבואר מדברי רש"י שגם קטן אינו נחשב כבהמה אלא דינו כאדם דאינו משרבט נפשיה, ומותר לשאתו אף לדעת רבנן.
<BR/>מבואר מדברי רש"י שגם קטן אינו נחשב כבהמה אלא דינו כאדם דאינו משרבט נפשיה, ומותר לשאתו אף לדעת רבנן.


תירצו ה'''תוספות''' שם, שמה שאמרה הגמרא (קמא ב) שהמוציא תינוק פטור רק אליבא דר' נתן, זהו בתינוק בן יומו שהוא דינו כבהמה, אבל גדול קצת דינו כאדם ולכולי עלמא פטור.
תירצו ה'''תוספות''' שם, שמה שאמרה הגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=141b&format=pdf (קמא ב)] שהמוציא תינוק פטור רק אליבא דר' נתן, זהו בתינוק בן יומו שדינו כבהמה, אבל גדול קצת דינו כאדם ולכולי עלמא פטור.
<BR/>כעין זה כתבו גם ה'''רמב"ן''' וה'''רשב"א''' שם. אמנם לדעתם אם הוא תינוק קטן מאוד שאינו יכול ללכת כלל, דינו ככפות שאף ר' נתן מודה שחייב על הוצאתו, ואילו רבא דיבר על תינוק גדול קצת ובזה דינו כבהמה ומחלוקת ר' נתן ורבנן, ואילו סוגיה דמדדה אשה את בנה בחצר זהו בילד גדול שלכולי עלמא חי נושא את עצמו. נמצא שג' סוגי קטן יש.
<BR/>כעין זה כתבו גם ה'''רמב"ן''' וה'''רשב"א''' שם. אמנם לדעתם אם הוא תינוק קטן מאוד שאינו יכול ללכת כלל, דינו ככפות שאף ר' נתן מודה שחייב על הוצאתו, ואילו רבא דיבר על תינוק גדול קצת ובזה דינו כבהמה שנחלקו ר' נתן ורבנן, ואילו סוגיה דמדדה אשה את בנה בחצר זהו בילד גדול שלכולי עלמא חי נושא את עצמו. נמצא לשיטת הרמב"ן והרשב"א ששלושה סוגי קטן יש - קטן מאוד לכו"ע חייב ככפות, תינוק קטן מחלוקת ר' נתו ורבנן, גדול קצת דינו כאדם ופטור אף לרבנן.


'''בעל המאור''' שם אינו מקבל תירוץ זה של התוספות, לפי שאם קטן הוא ואינו יכול ללכת, הרי דינו ככפות ואף לר' נתן אסור להוציאו.
'''בעל המאור''' שם אינו מקבל תירוץ זה של התוספות, לפי שאם קטן הוא ואינו יכול ללכת, הרי דינו ככפות ואף לר' נתן אסור להוציאו.

תפריט ניווט