הבדלים בין גרסאות בדף "חובת עונג שבת"
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ה'''משנה ברורה''' (רמב א) למד בדעת ה'''רמב"ן''' על התורה (ויקרא כג ב) שמצוות עונג שבת היא מדאורייתא, והוא על פי חז"ל ב'''ספרא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33516&st=&pgnum=233&hilite= (יב ד)], שיש לקדשו באכילה ושתיה. | ה'''משנה ברורה''' (רמב א) למד בדעת ה'''רמב"ן''' על התורה (ויקרא כג ב) שמצוות עונג שבת היא מדאורייתא, והוא על פי חז"ל ב'''ספרא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33516&st=&pgnum=233&hilite= (יב ד)], שיש לקדשו באכילה ושתיה. | ||
<BR/> | <BR/>אבל ה'''רמב"ם''' (שבת ל א) כתב שזו אחת משתי מצוות מדברי נביאים שנצטווינו בשבת, ומשמע שהיא מדרבנן. וכ"כ בדעתו בספר '''ערך השלחן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7964&st=&pgnum=67&hilite= (ג)] כדבר פשוט. וכן משמע דעת ה'''פרי מגדים''' בפתיחה כוללת (א יח), והרב '''בצל החכמה''' (א סח ד).<BR/> | ||
אבל בשו"ת '''חתם סופר''' (רח ד"ה מכל מקום) אף שכתב דעונג שבת הוא מתקנת נביאים, במקום אחר ביאר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=794&pgnum=131 (אורח חיים קסח ד"ה והנה)] שהוא דאורייתא, הלכה למשה מסיני, ואסמכינהו אקרא דישעיהו, אלא כדרכו של הרמב"ם לקרוא לדבר שלא נתפרש בתורה שהוא 'מדברי סופרים'. וכן כתב בשו"ת '''צמח צדק''' הקדמון (כח) דעונג שבת דאורייתא הוא. | אבל בשו"ת '''חתם סופר''' (רח ד"ה מכל מקום) אף שכתב דעונג שבת הוא מתקנת נביאים, במקום אחר ביאר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=794&pgnum=131 (אורח חיים קסח ד"ה והנה)] שהוא דאורייתא, הלכה למשה מסיני, ואסמכינהו אקרא דישעיהו, אלא כדרכו של הרמב"ם לקרוא לדבר שלא נתפרש בתורה שהוא 'מדברי סופרים'. וכן כתב בשו"ת '''צמח צדק''' הקדמון (כח) דעונג שבת דאורייתא הוא.<BR/> | ||
ב'''פרי מגדים''' שם (א יט) כתב שכנראה היא מחלוקת. | |||
<BR/>ובשו"ת '''חבלים בנעימים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10012&st=&pgnum=26&hilite= (ב ה)] כתב דעונג שבת הוא דרבנן, אלא שאדם הרוצה לענג את השבת, התירה לו תורה לעשר שלא מן המוקף או דבר שלא בא לעולם. | |||
גם בגמרא שבת (קיז ב) מבואר שחיוב ג' סעודות מרומז כבר בתורה בפרשת המן, וכן הוא ב'''מכילתא דר' ישמעאל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40607&st=&pgnum=116&hilite= (בשלח ד)] ומשמע שחיוב ג' סעודות, שהם משום עונג שבת, הוא מדאורייתא, וכ"כ בשו"ת חת"ס הנ"ל. | |||
==במה מענג את השבת== | |||
===אכילה ושתייה=== | |||
ב'''גמרא''' שבת (קיח ב) מובא שיש לענג את השבת בדגים גדולים ובראשי שומים ותבשיל של תרדין. אמנם אפילו דבר מועט כגון כסא דהרסנא [דגים מטוגנים בשמנן ובקמח] אם עשאו לכבוד שבת הרי זה עונג. וכתב ה'''לבוש''' שכל מקום ומקום יענגוהו לפי מנהגם במאכלים ומשקים החשובים להם, והביאו ה'''משנה ברורה''' (רמב א). | |||
<BR/>וכתב ה'''רמב"ם''' (שבת ל ז) שכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון המאכלים רבים וטובים לכבוד שבת, הרי זה משובח. ועוד כתב (י) שאכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא לה. ולפי"ז כתב '''שלחן ערוך''' (רנ ב) שיש להרבות בשר ויין ומגדנות כפי יכולתו. | |||
וב'''גמרא''' שבת (קיט א) מבואר שמי שהוא עשיר ואוכל בשר ושותה יין גם בימות החול, ישנה בזמן הסעודה בשבת, שאם רגיל לאכול מוקדם יאחר, ואם רגיל לאחר אכילתו, בשבת יקדים מעט. והעתיק כן ה'''רמב"ם''' להלכה (ל ח), אבל ה'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מזה. אמנם ה'''רמ"א''' (רפח ז) מזכיר הלכה זו, אבל לא כתב שזהו משום עונג שבת. | |||
===תשמיש=== | |||
כתב הרמב"ם (ל יד) שתשמיש המטה מעונג שבת הוא, ועונת תלמידי חכמים מלילי שבת ללילי שבת. ודבריו הם על פי הגמרא בכתובות (סב ב). | |||
<BR/>אבל ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רמ א) לא הזכיר שזהו משום עונג שבת. | |||
[[קטגוריה:עונג שבת]] | [[קטגוריה:עונג שבת]] | ||
גרסה מ־12:31, 11 בינואר 2016
| בבלי: | שבת קיח |
| רמב"ם: | שבת ל א,ז-ט |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רמב |
החיוב לענג את השבת, ובמה מענגו ועד כמה חייב להשתדל בזה.
מקור ותוקף החיוב לענג את השבת
כתוב בספר ישעיהו (נח יג) 'וקראת לשבת עונג', ולמדה מזה הגמרא בשבת (קיח ב) שצריך לענג את השבת. ומובא שם (קיח א,ב) שבח ושכר גדול לכל מי שמענג את השבת, שנותנים לו נחלה בלי מצרים, וניצול משעבוד מלכויות ושנותנים לו משאלות לבו ושמוחלים לו עוונותיו ועוד.
והגמרא יבמות (צג א) לומדת מן הפסוק בדברים (יד כג) 'למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים', לרבות שבתות וימים טובים, שמותר לעשר על דבר שלא בא לעולם או שלא מן המוקף לצורך עונג שבת. ומבואר מזה דעונג שבת הוא מהתורה, שהרי דחתה הגמרא את האפשרות שהפסוק בא להתיר טלטול דרבנן. וכן משמע מרש"י שם (ד"ה כל הימים וד"ה אלא לאו).
המשנה ברורה (רמב א) למד בדעת הרמב"ן על התורה (ויקרא כג ב) שמצוות עונג שבת היא מדאורייתא, והוא על פי חז"ל בספרא (יב ד), שיש לקדשו באכילה ושתיה.
אבל הרמב"ם (שבת ל א) כתב שזו אחת משתי מצוות מדברי נביאים שנצטווינו בשבת, ומשמע שהיא מדרבנן. וכ"כ בדעתו בספר ערך השלחן (ג) כדבר פשוט. וכן משמע דעת הפרי מגדים בפתיחה כוללת (א יח), והרב בצל החכמה (א סח ד).
אבל בשו"ת חתם סופר (רח ד"ה מכל מקום) אף שכתב דעונג שבת הוא מתקנת נביאים, במקום אחר ביאר (אורח חיים קסח ד"ה והנה) שהוא דאורייתא, הלכה למשה מסיני, ואסמכינהו אקרא דישעיהו, אלא כדרכו של הרמב"ם לקרוא לדבר שלא נתפרש בתורה שהוא 'מדברי סופרים'. וכן כתב בשו"ת צמח צדק הקדמון (כח) דעונג שבת דאורייתא הוא.
בפרי מגדים שם (א יט) כתב שכנראה היא מחלוקת.
ובשו"ת חבלים בנעימים (ב ה) כתב דעונג שבת הוא דרבנן, אלא שאדם הרוצה לענג את השבת, התירה לו תורה לעשר שלא מן המוקף או דבר שלא בא לעולם.
גם בגמרא שבת (קיז ב) מבואר שחיוב ג' סעודות מרומז כבר בתורה בפרשת המן, וכן הוא במכילתא דר' ישמעאל (בשלח ד) ומשמע שחיוב ג' סעודות, שהם משום עונג שבת, הוא מדאורייתא, וכ"כ בשו"ת חת"ס הנ"ל.
במה מענג את השבת
אכילה ושתייה
בגמרא שבת (קיח ב) מובא שיש לענג את השבת בדגים גדולים ובראשי שומים ותבשיל של תרדין. אמנם אפילו דבר מועט כגון כסא דהרסנא [דגים מטוגנים בשמנן ובקמח] אם עשאו לכבוד שבת הרי זה עונג. וכתב הלבוש שכל מקום ומקום יענגוהו לפי מנהגם במאכלים ומשקים החשובים להם, והביאו המשנה ברורה (רמב א).
וכתב הרמב"ם (שבת ל ז) שכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון המאכלים רבים וטובים לכבוד שבת, הרי זה משובח. ועוד כתב (י) שאכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא לה. ולפי"ז כתב שלחן ערוך (רנ ב) שיש להרבות בשר ויין ומגדנות כפי יכולתו.
ובגמרא שבת (קיט א) מבואר שמי שהוא עשיר ואוכל בשר ושותה יין גם בימות החול, ישנה בזמן הסעודה בשבת, שאם רגיל לאכול מוקדם יאחר, ואם רגיל לאחר אכילתו, בשבת יקדים מעט. והעתיק כן הרמב"ם להלכה (ל ח), אבל השלחן ערוך לא הזכיר מזה. אמנם הרמ"א (רפח ז) מזכיר הלכה זו, אבל לא כתב שזהו משום עונג שבת.
תשמיש
כתב הרמב"ם (ל יד) שתשמיש המטה מעונג שבת הוא, ועונת תלמידי חכמים מלילי שבת ללילי שבת. ודבריו הם על פי הגמרא בכתובות (סב ב).
אבל בשלחן ערוך (אורח חיים רמ א) לא הזכיר שזהו משום עונג שבת.