הבדלים בין גרסאות בדף "חובת עונג שבת"
| שורה 11: | שורה 11: | ||
וב'''מכילתא דר' ישמעאל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40607&st=&pgnum=116&hilite= (בשלח ד)] משמע שחיוב ג' סעודות, שהם משום עונג שבת, הוא מדאורייתא, | וב'''מכילתא דר' ישמעאל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40607&st=&pgnum=116&hilite= (בשלח ד)] משמע שחיוב ג' סעודות, שהם משום עונג שבת, הוא מדאורייתא, | ||
[[עונג שבת]] | [[קטגוריה:עונג שבת]] | ||
גרסה מ־12:28, 10 בינואר 2016
| בבלי: | שבת קיח |
| רמב"ם: | שבת ל א,ז-ט |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רמב |
החיוב לענג את השבת, ובמה מענגו ועד כמה חייב להשתדל בזה.
מקור החיוב לענג את השבת
כתוב בספר ישעיהו (נח יג) 'וקראת לשבת עונג', ולמדה מזה הגמרא בשבת (קיח ב) שצריך לענג את השבת. ומובא שם (קיח א,ב) שבח ושכר גדול לכל מי שמענג את השבת, שנותנים לו נחלה בלי מצרים, וניצול משעבוד מלכויות ושנותנים לו משאלות לבו ושמוחלים לו עוונותיו ועוד.
המשנה ברורה (רמב א) למד בדעת הרמב"ן על התורה (ויקרא כג ב) שמצוות עונג שבת היא מדאורייתא, והוא על פי חז"ל בספרא (יב ד), שיש לקדשו באכילה ושתיה.
והרמב"ם (שבת ל א) כתב שזו אחת משתי מצוות מדברי נביאים שנצטווינו בשבת, ומשמע שהיא מדרבנן. אבל בשו"ת חתם סופר (אורח חיים קסח ד"ה והנה) כתב בדעתו שהוא דאורייתא, הלכה למשה מסיני, וכדרכו של הרמב"ם לקרוא לדבר שלא נתםרש בתורה שהוא 'מדברי סופרים'.
ובמכילתא דר' ישמעאל (בשלח ד) משמע שחיוב ג' סעודות, שהם משום עונג שבת, הוא מדאורייתא,