חובת אמירת 'תהילה לדוד' בכל יום

מקורות
בבלי:	ברכות ד ב
רמב"ם:	תפילה ז יב
שולחן ערוך:	אורח חיים נא ז

גדר המצווה והחובה לומר מזמור 'תהילה לדוד' (תהילים קמה) בכל יום בתפילות.

סוגיית הגמרא

הגמרא (ברכות ד ב) מביאה דברי ר' אלעזר בשם ר' אבינא (ויש גורסים ר' אלעזר בר אבינא) שכל האומר 'תהילה לדוד' בכל יום שלוש פעמים ביום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
ומבואר שם בגמרא שמעלת המזמור הזה על פני שאר מזמורים הוא בשני דברים. האחד, שהוא מסודר לפי הא"ב, והשני שיש בו פסוק 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'. אך מעלה אחת אינה מספיקה, שכן יש מזמורים נוסף המסודר לפי א"ב, כגון מזמור 'אשרי תמימי דרך' שיש בו אפילו שמונה פסוקים מכל אות. וכן פסוקים על הפרנסה יש גם בהלל הגדול (תהלים קלו), שכתוב שם 'נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו'. אלא כיון שיש בו שתי המעלות יחד, גם שמסודר לפי א"ב וגם שיש בו בקשת מזון לכל חי, לכן יש לאומרו בכל יום, ג' פעמים ביום.
רש"י (ד"ה שלוש פעמים) מבאר ששלושת הפעמים הם כנגד ג' תפילות.

הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ברי"ף (ברכות כג א), ברמב"ם, ברא"ש (ברכות א ו) ושאר ראשונים.

פתיחה בפסוקים 'אשרי יושבי ביתך'

כתב הרא"ש (א ו) שמה שאנו פותחים מזמור תהילה לדוד בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא משום שמפסוק זה לומדת הגמרא שצריך אדם לשהות שעה אחת קודם תפילתו.

סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'

כתב הרא"ש (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה.

כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא

כתבו תלמידי רבנו יונה (כג א ד"ה כל האומר) שכיון שעיקר אמירת מזמור זה הוא מפני הפסוק 'פותח את ידך' שמודיע גבורותיו של הקב"ה שזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים, לכן צריך לכוון באמירתו, ואם לא כיוון צריך לחזור. אמנם אם לא כיוון בכל המזמור וכיוון רק בפסוק 'פותח את ידך' סגי בהכי, ואינו צריך לחזור.