9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים (עריכה)
גרסה מ־13:24, 21 באוגוסט 2018
, 13:24, 21 באוגוסט 2018←הרא"ם
(←הרא"ם) |
(←הרא"ם) |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
לבעל '''ספר יראים''' {{היברובוקס|1404|92|רעד ד"ה ועתה אפרש}} שיטה משלו, גם לענין השקיעה וגם לענין צאת הכוכבים. שלדעתו ישנן שני זמנים שונים לשקיעת החמה, וכן שני פירושים שונים למושג 'צאת הכוכבים'. | לבעל '''ספר יראים''' {{היברובוקס|1404|92|רעד ד"ה ועתה אפרש}} שיטה משלו, גם לענין השקיעה וגם לענין צאת הכוכבים. שלדעתו ישנן שני זמנים שונים לשקיעת החמה, וכן שני פירושים שונים למושג 'צאת הכוכבים'. | ||
<BR/>לענין שקיעת החמה כותב הרא"ם, ששקיעת החמה שדיברו עליה ר' יהודה ור' נחמיה זהו כשהיא מתחילה לשקוע, כלומר שנוטה מעט ומכירים בני העולם שרוצה להיכנס בעובי הרקיע (וזהו לשון 'משתשקע' שאמרה הברייתא בשבת שם לעומת 'שקיעת' החמה האמורה בפסחים שהיא מאוחרת יותר<ref>וזה הפוך מר"ת שכתב ש'משתשקע' מאוחר יותר מ'שקיעת'. הרא"ם הביא לדבריו כמה ראיות.</ref>). | <BR/>לענין שקיעת החמה כותב הרא"ם, ששקיעת החמה שדיברו עליה ר' יהודה ור' נחמיה זהו כשהיא מתחילה לשקוע, כלומר שנוטה מעט ומכירים בני העולם שרוצה להיכנס בעובי הרקיע (וזהו לשון 'משתשקע' שאמרה הברייתא בשבת שם לעומת 'שקיעת' החמה האמורה בפסחים שהיא מאוחרת יותר<ref>וזה הפוך מר"ת שכתב ש'משתשקע' מאוחר יותר מ'שקיעת'. הרא"ם הביא לדבריו כמה ראיות.</ref>). | ||
<BR/>לאחר מכן מתחיל זמן בין השמשות, שהוא מהלך שלשת-רבעי מיל (או שני שלישי מיל לרב יוסף), | <BR/>לאחר מכן מתחיל זמן בין השמשות, שהוא מהלך שלשת-רבעי מיל (או שני שלישי מיל לרב יוסף), ולאחר מכן השקיעה השניה שזהו כשהשמש נעלמת מן האופק, ואז הוא לילה גמור. | ||
לפי הרא"ם ישנם גם שני זמני צאת הכוכבים. הראשון כאשר הכוכבים מתחילים לרדת ולהיכנס בעובי הרקיע מלמעלה (כלומר ועדיין אינם נראים), וזהו שלשת רבעי מיל שלאחר השקיעה הראשונה, כלומר צאת הכוכבים הראשון הוא הוא זמן שקיעת החמה השניה. | |||
<BR/> | ואילו צאה"כ השני הוא אחר שעברו הכוכבים את כל עובי הרקיע ונראים לכל. הזמן שמהלכים הכוכבים תוך עובי הרקיע הוא ה' מילין. | ||
<BR/> | |||
נמצא לפי הרא"ם כך: | |||
<BR/>שלשת רבעי מיל קודם יציאת השמש מן האופק הוא זמן השקיעה ותחילת בין השמשות, וכשהשמש נעלמת מן האופק זה הוא זמן צאת הכוכבים הראשון והוא לילה גמור (ונקרא צאת הכוכבים כיון שאז מתחילים הכוכבים לרדת ברקיע). על זמנים אלו דיברה הגמרא בשבת. | |||
<BR/>הסוגיה בפסחים לעומת זאת מדברת על שקיעת החמה השניה, שבינה לבין צאת הכוכבים השני, והיינו שכל הכוכבים נראים, ישנם ה' מיל (או ד' מיל על פי חלק מהדעות שם). | |||
=== מהר"ם אלשקר === | === מהר"ם אלשקר === | ||