הבדלים בין גרסאות בדף "זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 46: שורה 46:
<BR/>לגבי הקושיה ממסכת פסחים שמשמע שמשקיעה עד צאת הכוכבים ישנן ד' או ה' מיל, כתב מהר"ם אלשקר בשם רב שרירא גאון ורב האי גאון, שאין הלכה כהך ברייתא דר' יהודה כי אין עובי הרקיע ד' מילין, כי חכמי ישראל הודו לחכמי אומות העולם, ולכן לא היה לא לרבנו תם לפסוק דבר זה להלכה.
<BR/>לגבי הקושיה ממסכת פסחים שמשמע שמשקיעה עד צאת הכוכבים ישנן ד' או ה' מיל, כתב מהר"ם אלשקר בשם רב שרירא גאון ורב האי גאון, שאין הלכה כהך ברייתא דר' יהודה כי אין עובי הרקיע ד' מילין, כי חכמי ישראל הודו לחכמי אומות העולם, ולכן לא היה לא לרבנו תם לפסוק דבר זה להלכה.
<BR/>והביא גם מדברי ר' אברהם בן הרמב"ם שכתב במפורש שבין השמשות מתחיל מיד שתערוב השמש עד שייראו ג' כוכבים בינונים. וכתב שכל המחברים שסתמו ולא הזכירו שני שקיעות, גם הם לא סבירא להו כחידושו של רבנו תם. גם הקשה על הדיוק של רבנו תם במחלק בין 'שקיעת החמה' ל'משתשקע החמה' שאדרבה משתשקע משמע שתתחיל לשקוע ולא ששקעה כבר.
<BR/>והביא גם מדברי ר' אברהם בן הרמב"ם שכתב במפורש שבין השמשות מתחיל מיד שתערוב השמש עד שייראו ג' כוכבים בינונים. וכתב שכל המחברים שסתמו ולא הזכירו שני שקיעות, גם הם לא סבירא להו כחידושו של רבנו תם. גם הקשה על הדיוק של רבנו תם במחלק בין 'שקיעת החמה' ל'משתשקע החמה' שאדרבה משתשקע משמע שתתחיל לשקוע ולא ששקעה כבר.
<BR/>ובסוף דבריו כותב שאם היו הגאונים סוברים כרבנו תם ודאי היה להם לבאר דבר בסיסי כזה, כי ודאי לא נעלמה מעינם קושיה זו, ולא יכולים היו להעלים עין מחילוק כל כך משמעותי בין השקיעות בדבר שנוגע למעשה יום יום. ובלל קושיה זו מר' יהודה על ר' יהודה אינה כל כך חמורה שיש לחדש מחמתה דברים כאלו, שהרי מצאנו כעין קושיות אלו בש"ס ומתרצים כגון 'הדר ביה מההיא' וכד'.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

תפריט ניווט