זמן נטילת לולב

זמן נטילת לולב במקדש ובמדינה, והאם הוא דוחה שבת.

יום ראשון ושאר ימים

מצוות עשה על כל אדם מישראל ליטול לולב ביום טוב ראשון של חג, שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר...", ודרשו חז"ל שתהא לקיחה לכל אחד ואחד מכם.
ואף שנאמר: "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", למדו חז"ל (ספרא אמור יב טז) שדווקא לפני ה', היינו בבית המקדש, חובה ליטול לולב כל שבעה, אבל בשאר המקומות החובה היא ביום הראשון בלבד.

משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל בכל המקומות כל שבעת הימים, זכר למקדש שהיו נוטלים בו כל שבעת הימים.
ומובא בגמרא (מא א) סמך לתקנות שהן זכר למקדש, שנאמר בירמיה: "כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה". דורש אין לה - מכלל שצריכה היא דרישה.

בשבת

מדין תורה אין איסור ליטול לולב בשבת, שאין בנטילתו שום מלאכה מדאורייתא, ולכן בזמן בית המקדש היו נוטלים לולב ביום טוב ראשון אף אם חל בשבת. ולא רק במקדש, אלא בכל מקום שהיו יודעים בעיבור החודש, ולא היה להם ספק בזמנו של החג, היו נוטלים לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת.