9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 84: | שורה 84: | ||
==== אם צריך לברך על הדלקה מאוחרת ==== | ==== אם צריך לברך על הדלקה מאוחרת ==== | ||
כתב ה'''מגן אברהם''' (ו) שמדברי הב"י משמע שאין לברך, לפי שהוא ספקא דדינא, אבל מסתימת לשון השלחן ערוך נראה שצריך לברך. ופסק המג"א שיברך רק אם בני הבית ערים, אך אם כבר ישנים ומדליק לבדו, לא יברך. | כתב ה'''מגן אברהם''' (ו) שמדברי הב"י משמע שאין לברך, לפי שהוא ספקא דדינא, אבל מסתימת לשון השלחן ערוך נראה שצריך לברך. ופסק המג"א שיברך רק אם בני הבית ערים, אך אם כבר ישנים ומדליק לבדו, לא יברך. וכן דעת הרב '''אליה רבה''' (ג). | ||
הרב '''פרי חדש''' (ב ד"ה הלילה) כתב שלפי דברי התוס' שיש להחמיר מספק ולהדליק גם אחר שכלתה רגל מן השוק, לכאורה אין לברך, שכיון שהוא רק מספק, ספק ברכות להקל. אך לפי מה שכתבו הפוסקים דהאידנא שמדליקים בבתים יש להדליק כל הלילה, דאכתי הוי פירסומא ניסא לבני הבית, יש להדליק בברכה, עד שיעלה עמוד השחר. | <BR/>הרב '''פרי חדש''' (ב ד"ה הלילה) כתב שלפי דברי התוס' שיש להחמיר מספק ולהדליק גם אחר שכלתה רגל מן השוק, לכאורה אין לברך, שכיון שהוא רק מספק, ספק ברכות להקל. אך לפי מה שכתבו הפוסקים דהאידנא שמדליקים בבתים יש להדליק כל הלילה, דאכתי הוי פירסומא ניסא לבני הבית, יש להדליק בברכה, עד שיעלה עמוד השחר. | ||
בספר '''מור וקציעה''' ליעב"ץ (תרעב ב ד"ה ונ"ל ליישב) כתב לחדש שעל עיקר מצות נר חנוכה היא בברכה, שאם לא כן, אינו נראה שמדליק לכבוד המצוה, אלא ככל אדם שמדליק נר בלילה לצורכו. ואם מדליק בלא ברכה, לא עשה כלום, דהרואה אומר שלצרכו הוא עושה. ולכן כל מקום שאמרו להדליק, גם מחמת הספק, צריך להדליק בברכה, שאם לא כן אין כאן פרסום הנס. | |||
==== כמה שמן צריך לתת ==== | ==== כמה שמן צריך לתת ==== | ||
| שורה 131: | שורה 133: | ||
ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) כתב שבזמן שהנרות דולקים לא ישתמש לאורה, מפני הרואים שאינם יודעים לחלק בין זמן המצוה ללאחר זמנה. וב'''בית חדש''' (תרעב ב ד"ה ולענין) העיד שהמנהג שלא לכבותה אף אחר זמנה, ואסור להתיר. והביאו ה'''מגן אברהם''' (ד). | ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) כתב שבזמן שהנרות דולקים לא ישתמש לאורה, מפני הרואים שאינם יודעים לחלק בין זמן המצוה ללאחר זמנה. וב'''בית חדש''' (תרעב ב ד"ה ולענין) העיד שהמנהג שלא לכבותה אף אחר זמנה, ואסור להתיר. והביאו ה'''מגן אברהם''' (ד). | ||
<BR/>ב'''אליה רבה''' (ב) נתן עצה שיתנה בפירוש שאינו מקצה את השמן אלא כשיעור זמן המצוה, ואז מותר לכבות ולהינות לאחר חצי שעה. אמנם לדינא הסכים שכאשר הנר עדיין דולק יש לחשוש מפני הרואים ולא להינות ממנו, וכדברי מהרש"ל. | |||
== עשיית מלאכה | == אכילה, עשיית מלאכה ושאר דברים קודם הדלקה == | ||
כתב ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) שמשהגיע זמן ההדלקה אין לאכול ולא ללמוד, ואם התחיל פוסק. וכן כתב ה'''בית חדש''' (תרעב ב ד"ה פסק), וכתב הטעם שמא יהיה טרוד בלימודו וישכח, וכדין [[בדיקת חמץ]], וביותר שלחד לישנא בגמרא, אם לא הדליק אינו חוזר ומדליק, והוי מצוה עוברת. לכן פשיטא שצריך להפסיק. וכן הסכים ה'''פרי חדש''' (א). | כתב ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) שמשהגיע זמן ההדלקה אין לאכול ולא ללמוד, ואם התחיל פוסק. וכן כתב ה'''בית חדש''' (תרעב ב ד"ה פסק), וכתב הטעם שמא יהיה טרוד בלימודו וישכח, וכדין [[בדיקת חמץ]], וביותר שלחד לישנא בגמרא, אם לא הדליק אינו חוזר ומדליק, והוי מצוה עוברת. לכן פשיטא שצריך להפסיק. וכן הסכים ה'''פרי חדש''' (א). גם הרב '''אליה רבה''' (א) הסכים כן לדינא. | ||
=== תפילת ערבית והדלקה מה קודם === | === תפילת ערבית והדלקה מה קודם === | ||