הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 32: | שורה 32: | ||
הראשונים נחלקו בהבנת דבריו, האם ההיתר הוא גם בגידולי ערלה עצמם, כלומר בפירות האגוז שיצאו מנטיעת הערלה (ולפי הדין 'מותר' קאי גם על אם נטע בלבד) או שגידולי הערלה עצמם אסורים, וכל ההיתר הוא רק אם הבריך או הרכיב אותם באילן אחר של היתר (ולפי זה יש לקרוא את הברייתא - אם נטע והבריך או הרכיב). | הראשונים נחלקו בהבנת דבריו, האם ההיתר הוא גם בגידולי ערלה עצמם, כלומר בפירות האגוז שיצאו מנטיעת הערלה (ולפי הדין 'מותר' קאי גם על אם נטע בלבד) או שגידולי הערלה עצמם אסורים, וכל ההיתר הוא רק אם הבריך או הרכיב אותם באילן אחר של היתר (ולפי זה יש לקרוא את הברייתא - אם נטע והבריך או הרכיב). | ||
==== שיטת רש"י ==== | |||
'''רש"י''' (מח ב ד"ה אם נטע) סובר שההיתר מתייחס לנטיעת אגוז של ערלה, שאם עבר ונטע אגוז של ערלה והאילן גדל ונתן פירות, כיון שהפירות הללו הם בגרמא של איסור (האגוז) והיתר (הקרקע) מותר. ולהלן (מט א ד"ה והבריך) הביא גם את הפירוש האחר, שהנטיעה עצמה של אגוז הערלה אסורה, אבל אם הבריך או הרכיב נטיעה זו באילן של היתר מותר, אך דחה פירוש זה, שהרי דין זה וזה גורם קיים גם בלא ההרכבה וההברכה, שהרי גם באילן עצמו יש איסור שהוא פרי הערלה והיתר שהוא הקרקע. | '''רש"י''' (מח ב ד"ה אם נטע) סובר שההיתר מתייחס לנטיעת אגוז של ערלה, שאם עבר ונטע אגוז של ערלה והאילן גדל ונתן פירות, כיון שהפירות הללו הם בגרמא של איסור (האגוז) והיתר (הקרקע) מותר. ולהלן (מט א ד"ה והבריך) הביא גם את הפירוש האחר, שהנטיעה עצמה של אגוז הערלה אסורה, אבל אם הבריך או הרכיב נטיעה זו באילן של היתר מותר, אך דחה פירוש זה, שהרי דין זה וזה גורם קיים גם בלא ההרכבה וההברכה, שהרי גם באילן עצמו יש איסור שהוא פרי הערלה והיתר שהוא הקרקע. | ||
לגבי ההיתר להבריך ולהרכיב המוזכר בברייתא, דימה רש"י את הדבר ל[[ילדה שסיבכה בזקנה]] שקיימא לן שהילדה בטלה לגבי הזקנה. | |||
==== שיטת התוספות ==== | |||
'''תוספות''' (מט א ד"ה שאם נטע והבריך) דחה דברי רש"י וכתב כאשר האיסור הוא בפרי וההיתר הוא בקרקע, אין זה נקרא זה וזה גורם, לפי שאין שניהם בענין אחד. רק כאשר ההברכה היא הברכת איסור והברכת היתר, או זבל נבייה וקרקע נחשב הדבר לזה וזה גורם לפי ששניהם בענין אחד, ששניהם באילן או שניהם בקרקע. אבל נטיעת אגוז, שהאיסור הוא באילן וההיתר הוא בקרקע - אסור.<BR/> | |||
בטעם הדבר שאסרו גידולי ערלה יותר מאשר גידולי טבל ומעשרות, ביארו התוספות (ד"ה שאם נטע) שכיון שערלה אסור גם בהנאה, החמירו גם בגידולין, אבל טבל ומעשרות שאינם אסורים אלא באכילה לא החמירו בגידולין. | |||
עוד הקשו התוספות על מה שדימה רש"י ההברכה המוזכרת כאן לדין ילדה שסיבכה בזקנה, שהרי שם כולם מודים שמותר, ואין זה שייך לדין זה וזה גורם, אלא שהילדה מתבטלת לגמרי בזקנה, וכן הוא הלשון 'בטלה'. | |||
גם ה'''רמב"ן''' הקשה כדברים האלו על רש"י, והוסיף עוד קושיה, שהלשון ' '''מודה''' ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר', משמע שחכמים חולקים וסוברים שאף לכתחילה מותר, והרי הם סוברים להיפך שזה וזה גורם אסור?! | |||
==== הסבר הראב"ד ==== | |||
מכח קושיות אלו מביא הרמב"ן את הסבר ה'''ראב"ד'''. | |||
== פסק ההלכה == | == פסק ההלכה == | ||