9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|פסחים ד א|פסחים נ עמוד ב|פסחים ד א||יורה דעה ריד א}} | {{מקורות|פסחים ד א|פסחים נ עמוד ב|פסחים ד א||יורה דעה ריד א}} | ||
הסוגיא עוסקת במחויבות של האדם להמשיך במנהגים שנהגו הוא או אבותיו והיכולת שלו להשתחרר ממחויבות זו על ידי התרת נדרים. | הסוגיא עוסקת במחויבות של האדם להמשיך במנהגים שנהגו הוא או אבותיו והיכולת שלו להשתחרר ממחויבות זו על ידי התרת נדרים. | ||
==החובה להמשיך במנהג אבות== | ==החובה להמשיך במנהג אבות== | ||
הגמרא [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=50b&format=pdf '''בפסחים נ:'''] קובעת- דברים המותרים מצד הדין ואחרים (אנשים מסוימים) נהגו בהם איסור, אסור להתירן בפניהם. יש מחלוקת כיצד להבין משפט הזה אך מוסכם שמשתמעת ממנו חובה להמשיך במנהגי אבות. חובה זו נלמדת מן הפסוק במשלי "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך" [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=50b&format=pdf '''פסחים'''] (נ:), [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=16&daf=15b&format=pdf '''ובנדרים'''](טו:) מובא שהיא ענף דרבנן של נדרים. יש חשיבות רבה למנהגים בימינו שכן המנהגים מחפים על החיסרון שנוצר בעקבות חוסר היכולת של חכמים לתקן תקנות בימינו, והמנהגים הם הדרך של עם ישראל לענות על צרכי השעה במגוון התחומים. | הגמרא [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=50b&format=pdf '''בפסחים נ:'''] קובעת- דברים המותרים מצד הדין ואחרים (אנשים מסוימים) נהגו בהם איסור, אסור להתירן בפניהם. יש מחלוקת כיצד להבין משפט הזה אך מוסכם שמשתמעת ממנו חובה להמשיך במנהגי אבות. חובה זו נלמדת מן הפסוק במשלי "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך" [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=50b&format=pdf '''פסחים'''] (נ:), [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=16&daf=15b&format=pdf '''ובנדרים'''](טו:) מובא שהיא ענף דרבנן של נדרים. יש חשיבות רבה למנהגים בימינו שכן המנהגים מחפים על החיסרון שנוצר בעקבות חוסר היכולת של חכמים לתקן תקנות בימינו, והמנהגים הם הדרך של עם ישראל לענות על צרכי השעה במגוון התחומים. | ||
החובה ללכת במנהגי אבות הובאה בראשונים ונפסקה להלכה. כבר '''ברי"ף''' (על פסחים נ:) הובא סיפור על בני ביישן אותו נזכיר בהרחבה בחיבור זה שממנו משתמעת חובה זו. וכן כתב '''הרמב"ן''' (משפט החרם) שקבלה של קהל חלה עליהם ועל זרעם, כמו שמצינו במעמד הר סיני וענייני צומות. וכן כתב [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14651&st=%u05D9%u05E9%u05E8%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05D3%u05D5%u05E9%u05D9%u05DD '''הרשב"א''' ](שו"ת ח"ג סימן רלו) , וכן כתב '''הרא"ש''' (בבלי פסחים פרק רביעי אות ג) וכן כתב בשו"ת [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=358 '''הריב"ש'''] (סימן שצ"ט) וכן פסק '''השו"ע''' (יו"ד רי"ד סעיף ב'), והדבר מוסכם על כל הפוסקים. אמנם נראה '''שהרמב"ם''' לא סבר | החובה ללכת במנהגי אבות הובאה בראשונים ונפסקה להלכה. כבר '''ברי"ף''' (על פסחים נ:) הובא סיפור על בני ביישן אותו נזכיר בהרחבה בחיבור זה שממנו משתמעת חובה זו. וכן כתב '''הרמב"ן''' (משפט החרם) שקבלה של קהל חלה עליהם ועל זרעם, כמו שמצינו במעמד הר סיני וענייני צומות. וכן כתב [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14651&st=%u05D9%u05E9%u05E8%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05D3%u05D5%u05E9%u05D9%u05DD '''הרשב"א''' ](שו"ת ח"ג סימן רלו) , וכן כתב '''הרא"ש''' (בבלי פסחים פרק רביעי אות ג) וכן כתב בשו"ת [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=358 '''הריב"ש'''] (סימן שצ"ט) וכן פסק '''השו"ע''' (יו"ד רי"ד סעיף ב'), והדבר מוסכם על כל הפוסקים. אמנם נראה '''שהרמב"ם''' לא סבר כך כיון שבתשובותיו כאשר הוא נשאל על מנהגים הוא אף פעם לא דן בהם מצד המנהג אלא מצד הדין עצמו ואף פעם לא דן על הקושי לבטל מנהג, (שו"ת הרמב"ם [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1731 קעח], [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1731 רנו], [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1731 רסג]) ולא נראה שהייתה לו בעיה לבטל מנהגים כאשר סבר שכך עיקר הדין. | ||
האחרונים הסכימו למעשה שהחובה ללכת במנהגי אבות היא מדרבנן, שכן ראשית לא מצאנו חובה כזאת מדאורייתא. ועדיין יש לשאול שאולי יהיו מנהגים חמורים כאיסורי נדרים דאורייתא? אלא שמהגמרא בנדרים (טו.) מוכח להיפך, שכן היא מצטטת את הברייתא הזאת "דברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם" שהיא המקור לחובת ההליכה במנהגים, ואומרת על ברייתא זו שהיא המקור שיש איסורי "בל יחל" (נדרים) מדרבנן והם המנהגים (רש"י שם) ולכן מוכח מכאן שתוקף מנהגים הוא מדרבנן. וכך הבין [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1390 '''המהרשד"ם'''] (שו"ת יו"ד סימן מ). | |||
מכאן נובעת השאלה האם החובה להמשיך במנהגי אבות היא בלתי הפיכה או שמא ניתן להתירה באופנים שונים. יש להבהיר שעיקר העיסוק שלנו הוא באפשרות להתיר מנהגים, ולא בהגדרות השונות למנהגים, למרות שנביא מעט מדיונים אלה כאשר יהיה בהם חשיבות גדולה לעניינו. | מכאן נובעת השאלה האם החובה להמשיך במנהגי אבות היא בלתי הפיכה או שמא ניתן להתירה באופנים שונים. יש להבהיר שעיקר העיסוק שלנו הוא באפשרות להתיר מנהגים, ולא בהגדרות השונות למנהגים, למרות שנביא מעט מדיונים אלה כאשר יהיה בהם חשיבות גדולה לעניינו. | ||
| שורה 28: | שורה 27: | ||
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14651&st=%u05D9%u05E9%u05E8%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05D3%u05D5%u05E9%u05D9%u05DD '''הרשב"א''' ](שו"ת ח"ג סימן רלו) כותב ראינו שיש דברים רבים שהם מותרים וישראל נהגו בהם איסור והם נתקבלו כאיסור גמור, כדוגמת חומרא דרבי זירא בדיני נידה ואיסור שומן של גיד, והגמרא אף משבחת את עם ישראל על כך. על פי זה הוא מבין ש”דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, נשאל, ואין מתירין לו” מדבר על התרת נדרים ומשמעות הדבר היא שאין אפשרות לעשות התרת נדרים על מנהג. ולכן הוא פוסק שאי אפשר להתיר מנהג כלל וכך הוא גם מסביר את התירוץ של בני ביישן. טעם הדבר הוא שדבר שאדם אסר על עצמו הוא חמור מן הנדרים והשבועה, כיון שהאדם קבל על עצמו את האיסורים כאיסורי תורה ממש ולכן ברור שלא יכול להתירם. | [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14651&st=%u05D9%u05E9%u05E8%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05D3%u05D5%u05E9%u05D9%u05DD '''הרשב"א''' ](שו"ת ח"ג סימן רלו) כותב ראינו שיש דברים רבים שהם מותרים וישראל נהגו בהם איסור והם נתקבלו כאיסור גמור, כדוגמת חומרא דרבי זירא בדיני נידה ואיסור שומן של גיד, והגמרא אף משבחת את עם ישראל על כך. על פי זה הוא מבין ש”דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, נשאל, ואין מתירין לו” מדבר על התרת נדרים ומשמעות הדבר היא שאין אפשרות לעשות התרת נדרים על מנהג. ולכן הוא פוסק שאי אפשר להתיר מנהג כלל וכך הוא גם מסביר את התירוץ של בני ביישן. טעם הדבר הוא שדבר שאדם אסר על עצמו הוא חמור מן הנדרים והשבועה, כיון שהאדם קבל על עצמו את האיסורים כאיסורי תורה ממש ולכן ברור שלא יכול להתירם. | ||
חומרת האיסור לפי הרשב"א | חומרת האיסור לפי הרשב"א היא מדרבנן, שכן הוא נסמך על הברייתא של 'דברים המותרים' (פסחים נ: שהוזכרה לעיל) ומכאן אנו יכולים להבין שחומרת האיסור היא דרבנן, מכיון שכבר הוכחנו לעיל מהגמרא בנדרים שברייתא זו מדברת באיסור דרבנן ולא דאורייתא. [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1390 '''המהרשד"ם'''] (שו"ת יו"ד סימן מ). | ||
==המתירים לעשות התרה על מנהגים== | ==המתירים לעשות התרה על מנהגים== | ||
| שורה 66: | שורה 65: | ||
===הגדר של הכרעה במחלוקת=== | ===הגדר של הכרעה במחלוקת=== | ||
[http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1390 '''המהרשד"ם'''] (שו"ת יו"ד סימן מ) כתב שגם המתירים לעשות התרה התירו רק כאשר בני הקהילה החמירו על עצמם בדבר שהוא מותר לחלוטין, אבל אם הייתה מחלוקת הפוסקים בדבר מסוים והם החמירו כדעת פוסק מסוים ועכשיו הם רוצים לנהוג כמקילים אין לזה התרה כלל כיון שלא מדובר בקבלה של מנהג בגדר איסור אלא מדובר בקבלה של דבר מסוים כאיסור גמור כגופי תורה ממש ולכן לא שייך פה לעשות התרה. וכן כתבו [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=19333 '''הפרי חדש'''] (סי' תצו מנהגי איסור והיתר אות ב) '''וההגהות מהריק"ש''' (סי' ריד ס"ב) '''מטה יוסף''' (יו"ד סוף סימן א') [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8943&hilite=43f12c7b-2bb8-41c1-b396-07ae94510aac&st=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=196'''והמשא מלך''']. לעומת זאת '''השדי חמד''' (ח”ד מערכת מ כלל לז) כתב שדין מנהגי האבות אינו אמור אלא בדברים שנעשו לסייג או בתורת חומרא בעלמא, אולם בדבר התלוי במחלוקת ראשונים, ונהגו בו להכריע כצד מסוים אין הדבר מחייב את הבנים לדורות, ולא שייך בזה דין מנהג. והוכיח זאת מפסיקתם של רבים מפוסקי אשכנז שהתירו לעבור מנוסח אשכנז לנוסח ספרד כיון שלא מדובר בשינוי במנהג אלא במחלוקת. וכתב שראה גם פוסקים רבים שהתירו לאשכנזים שאבותיהם נהגו להניח תפילין בחול המועד, לחדול מכך ולנהוג כפי הפוסקים הסוברים שאין להניח, וסברתם היא מכיון שמדובר במחלוקת ולא במנהג סייג וכדו' ולכן אין בעיה לשנותו. וגם לפי סברא זו יש המצריכים התרת נדרים לפני הפסקת המנהג. וכן כתבו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=168&st=&pgnum=133 '''הדבר משה'''] (שו"ת | [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1390 '''המהרשד"ם'''] (שו"ת יו"ד סימן מ) כתב שגם המתירים לעשות התרה התירו רק כאשר בני הקהילה החמירו על עצמם בדבר שהוא מותר לחלוטין, אבל אם הייתה מחלוקת הפוסקים בדבר מסוים והם החמירו כדעת פוסק מסוים ועכשיו הם רוצים לנהוג כמקילים אין לזה התרה כלל כיון שלא מדובר בקבלה של מנהג בגדר איסור אלא מדובר בקבלה של דבר מסוים כאיסור גמור כגופי תורה ממש ולכן לא שייך פה לעשות התרה. וכן כתבו [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=19333 '''הפרי חדש'''] (סי' תצו מנהגי איסור והיתר אות ב) '''וההגהות מהריק"ש''' (סי' ריד ס"ב) '''מטה יוסף''' (יו"ד סוף סימן א') [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8943&hilite=43f12c7b-2bb8-41c1-b396-07ae94510aac&st=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=196'''והמשא מלך''']. לעומת זאת '''השדי חמד''' (ח”ד מערכת מ כלל לז) כתב שדין מנהגי האבות אינו אמור אלא בדברים שנעשו לסייג או בתורת חומרא בעלמא, אולם בדבר התלוי במחלוקת ראשונים, ונהגו בו להכריע כצד מסוים אין הדבר מחייב את הבנים לדורות, ולא שייך בזה דין מנהג. והוכיח זאת מפסיקתם של רבים מפוסקי אשכנז שהתירו לעבור מנוסח אשכנז לנוסח ספרד כיון שלא מדובר בשינוי במנהג אלא במחלוקת. וכתב שראה גם פוסקים רבים שהתירו לאשכנזים שאבותיהם נהגו להניח תפילין בחול המועד, לחדול מכך ולנהוג כפי הפוסקים הסוברים שאין להניח, וסברתם היא מכיון שמדובר במחלוקת ולא במנהג סייג וכדו' ולכן אין בעיה לשנותו. וגם לפי סברא זו יש המצריכים התרת נדרים לפני הפסקת המנהג. וכן כתבו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=168&st=&pgnum=133 '''הדבר משה'''] (שו"ת יו"ד סי' לב), (והעיד שכן עשה אביו בעל הספר '''כרם שלמה'''), '''והמהרש"ך''' (ח"א סי' קעח), '''והמהר"א חסון''' (שו"ת משפט צדק סי' לב). לדיון זה ישנה חשיבות גדולה כיון שרבים מאוד מהמנהגי העדות השונות לא נתקבלו כגזירת בית דין אלא רק כהכרעה במחלוקות הראשונים. | ||
==הלכה למעשה== | ==הלכה למעשה== | ||
| שורה 86: | שורה 85: | ||
8. מה יכולות להיות ההשפעות ההלכתיות-חברתיות של שינוי המנהג? | 8. מה יכולות להיות ההשפעות ההלכתיות-חברתיות של שינוי המנהג? | ||
[[קטגוריה:התרת נדרים]] | |||
[[קטגוריה:מנהגים]] | |||
[[קטגוריה:פסחים נ:]] | |||
[[קטגוריה:נדרים טו:]] | |||
[[קטגוריה:יורה דעה סימן ריד]] | |||