הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
 
(9 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{מקורות||קידושין ח א; מז א||אישות ז יז|אבן העזר כט ז}}
{{מקורות||קידושין ח א; מז א||אישות ז יז|אבן העזר כט ז}}
אדם שאמר לאשה 'התקדשי לי במנה' אבל לא נתן אלא רק חלק מהסכום, האם חלו הקידושין ובאילו תנאים.
אדם שאמר לאשה 'התקדשי לי במנה' אבל לא נתן אלא רק חלק מהסכום, האם חלו הקידושין ובאילו תנאים.
שורה 18: שורה 17:


ה'''חלקת מחוקק''' (יא) הבין שדעת הסוגיה אתיא כמ"ד שב'על מנת' לא בעינן תנאי כפול, ושהחולקים בזה וסוברים שבעינן תנאי כפול גם ב'על מנת', יחלקו על דין זה של ר' אלעזר.
ה'''חלקת מחוקק''' (יא) הבין שדעת הסוגיה אתיא כמ"ד שב'על מנת' לא בעינן תנאי כפול, ושהחולקים בזה וסוברים שבעינן תנאי כפול גם ב'על מנת', יחלקו על דין זה של ר' אלעזר.
==== כפייה ====
 
כתב ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה אמר ר' אלעזר), שכופין אותו להשלים לה את הדינר, או לפטור אותה, ואין משאירים אותה כך עגונה.
==== אם לא השלים את המנה ====
כתב ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה אמר ר' אלעזר), שאם לא השלים לה, כופין אותו להשלים לה את הדינר, או לפטור אותה, ואין משאירים אותה כך עגונה.
<BR/>ה'''מאירי''' (ח א ד"ה התקדשי) הביא דעות שונות בעניין. בתחילה הביא את הדעות הסבורות שיכולה האישה לכופו בב"ד להשלים, כלומר שגם הוא אינו יכול לחזור בו. וכתב שגם הסוגיה מוכחת כן, שהרי הקשו מהברייתא האומרת 'ורצה אחד מהם לחזור בו' משמע דהכא אין אחד מהם יכול לחזור, אף לא הוא.  
<BR/>ה'''מאירי''' (ח א ד"ה התקדשי) הביא דעות שונות בעניין. בתחילה הביא את הדעות הסבורות שיכולה האישה לכופו בב"ד להשלים, כלומר שגם הוא אינו יכול לחזור בו. וכתב שגם הסוגיה מוכחת כן, שהרי הקשו מהברייתא האומרת 'ורצה אחד מהם לחזור בו' משמע דהכא אין אחד מהם יכול לחזור, אף לא הוא.  
<BR/>בהמשך מביא המאירי (ד"ה ומכל מקום) שיש חולקים ומפרשים ש'ישלים' הכוונה אם ירצה, אך יכול לחזור בו וגם יקבל הדינר בחזרה. גם הגמרא לא הקשתה מן הברייתא אלא מן האשה, אך לא מן האיש.
<BR/>בהמשך מביא המאירי (ד"ה ומכל מקום) שיש חולקים ומפרשים ש'ישלים' הכוונה אם ירצה, אך יכול לחזור בו מהקידושין וגם יקבל הדינר בחזרה. לפי זה הגמרא לא הקשתה מהברייתא אלא מן האשה, אך לא מן האיש.
<BR/>ודעתו של המאירי היא ממוצעת ביניהם, שאין האיש יכול לחזור בו מן הקידושין, אך גם אין האשה יכולה לכפותו, ויכול להתעכב ולתלות הדבר עד שיתקיים התנאי או עד שיבוא דבר שמונע ממנו לקיימו (כגון אם קצב שיתן תוך זמן מסויים ועבר הזמן).
<BR/>ודעתו של המאירי היא ממוצעת ביניהם, שאין האיש יכול לחזור בו מן הקידושין, אך גם אין האשה יכולה לכפותו, ויכול להתעכב ולתלות הדבר עד שיתקיים התנאי או עד שיבוא דבר שמונע ממנו לקיימו (כגון אם קצב שיתן תוך זמן מסויים ועבר הזמן).


ב'''שיטה לא נודע למי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14808&st=&pgnum=12 (ח א ד"ה וישלים)] כתב שאין האשה יכולה לתבוע את הבעל אלא אם ירצה יקיים. אך הוסיף שאין הקידושין בטלים אפילו אם יאמר הבעל שאין בדעתו להשלים, שמא למחר יחזור בו וישלים. ורק אם מת בלא שהשלים לה המנה, אמרינן שהקידושין נעקרו מעיקרא ואינה זקוקה ליבם.
ב'''שיטה לא נודע למי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14808&st=&pgnum=12 (ח א ד"ה וישלים)] כתב שאין האשה יכולה לתבוע את הבעל אלא אם ירצה יקיים. אך הוסיף שאין הקידושין בטלים אפילו אם יאמר הבעל שאין בדעתו להשלים, שמא למחר יחזור בו וישלים. ורק אם מת בלא שהשלים לה המנה, אמרינן שהקידושין נעקרו מעיקרא ואינה זקוקה ליבם.
ה'''בית שמואל''' (יב) סובר שאם לא השלים המנה, הרי זה כמו שלא קיים תנאו והקידושין בטלים. וכן כתב ה'''ערוך השלחן''' (כו). אבל דעת ה'''אבני מילואים''' (יד) שאינם בטלים.


==== מחילה ====
==== מחילה ====
שורה 70: שורה 72:
=== שלחן ערוך ואחרונים ===
=== שלחן ערוך ואחרונים ===
ה'''שלחן ערוך''' (אבן העזר כט ז) העתיק כדברי הרמב"ם שמנה זו ומונה והולך אינה מקודשת עד שישלים, ואילו הרמ"א העיר שיש אומרים שבחד מינייהו סגי. כלומר הרמ"א למד בדברי מרן שהוא פסק כשני התירוצים, כלומר שצריך גם 'מנה זו' וגם מונה והולך כדי שלא יחולו הקידושין.
ה'''שלחן ערוך''' (אבן העזר כט ז) העתיק כדברי הרמב"ם שמנה זו ומונה והולך אינה מקודשת עד שישלים, ואילו הרמ"א העיר שיש אומרים שבחד מינייהו סגי. כלומר הרמ"א למד בדברי מרן שהוא פסק כשני התירוצים, כלומר שצריך גם 'מנה זו' וגם מונה והולך כדי שלא יחולו הקידושין.
<BR/>ה'''חלקת מחוקק''' (יג) חלק על הרמ"א בזה, וסובר שדעת השו"ע (שהיא דעת הרמב"ם) היא לפסוק כתירוץ ראשון בגמרא ודלא כרב אשי, וכמו שכתב המגיד משנה, והיינו שכל החילוק הוא רק בין מנה סתם למנה זו.
<BR/>ה'''חלקת מחוקק''' (יג) חלק על הרמ"א בזה, וסובר שדעת השו"ע (שהיא דעת הרמב"ם) היא לפסוק כתירוץ ראשון בגמרא ודלא כרב אשי, וכמו שכתב המגיד משנה, והיינו שכל החילוק הוא רק בין מנה סתם למנה זו, וכן דעת ה'''בית שמואל''' (יד). וכבר נתבאר לעיל דעת ה'''גר"א''' שיישב שיטת הרמב"ם והשלחן ערוך עם לשון הגמרא, וסובר כדעת הרמ"א שבעינן תרתי.


== דינר חסר ==
== נתן לה מנה חסר דינר ==
ה'''ברייתא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=8&format=pdf (ח א)] אומרת שאם אמר לה 'התקשי לי במנה זו', אבל נמצא שדינר אחד חסר או שדינר אחד היה של נחושת - אינה מקודשת. ואם היה דינר רע, כלומר שאינו ניתן להוצאה אלא על ידי הדחק, אינה מקודשת.
ה'''ברייתא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=8&format=pdf (ח א)] אומרת שאם אמר לה 'התקדשי לי במנה זו', אבל נמצא שדינר אחד חסר או שדינר אחד היה של נחושת - אינה מקודשת. ואם היה דינר רע, כלומר שאינו ניתן להוצאה אלא על ידי הדחק, אינה מקודשת.


להלן ב'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=47&format=pdf (מז א)] בסוגיית [[המקדש במלוה]] מובא שאם אמר 'התקדשי לי במנה' ונמצא חסר דינר, הרי זו מחלוקת אמוראים, יש מי שאומר שאינה מקודשת ויש מי שאומר שמקודשת. ולשאלת הגמרא, מאי שנא מדברי ר' אלעזר, המובאים לעיל, שאם נתן לה דינר מקודשת וישלים? מתרצת הגמרא שיש חילוק בין שנתן דינר ונשאר לו להשלים צ"ט, לבין כשנתן צ"ט ונשאר לו להשלים דינר. שאם נתן דינר בלבד, אין האשה מתביישת לתבוע את צ"ט הדינרים הנותרים, ולכן סמכה דעתה ומתקדשת. אך אם נתן כבר צ"ט דינרים, מתביישת האשה לתבוע את הדינר האחרון, ולא סומכת דעתה להתקדש כיון שלא קיבלה מנה שלם.
להלן ב'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=47&format=pdf (מז א)] בסוגיית [[המקדש במלוה]] מובא שאם אמר 'התקדשי לי במנה' ונמצא חסר דינר, הרי זו מחלוקת אמוראים, יש מי שאומר שאינה מקודשת ויש מי שאומר שמקודשת. ולשאלת הגמרא, מאי שנא מדברי ר' אלעזר, המובאים לעיל, שאם נתן לה דינר מקודשת וישלים? מתרצת הגמרא שיש חילוק בין שנתן דינר ונשאר לו להשלים צ"ט, לבין כשנתן צ"ט ונשאר לו להשלים דינר. שאם נתן דינר בלבד, אין האשה מתביישת לתבוע את צ"ט הדינרים הנותרים, ולכן סמכה דעתה ומתקדשת. אך אם נתן כבר צ"ט דינרים, מתביישת האשה לתבוע את הדינר האחרון, ולא סומכת דעתה להתקדש כיון שלא קיבלה מנה שלם.
שורה 80: שורה 82:
<BR/>ה'''רשב"א''' (ח א ד"ה אמר ר' אלעזר; מז א ד"ה מנה) לעומת זאת חלק עליו וכתב שהלכה כחכמים שאינה מקודשת, ואף שבברייתא כתוב 'מנה זו' אין לדייק מזה שבמנה סתם מקודשת, אלא כוונתה שכל שמונה והולך ונמצא חסר בין אחד ובין צ"ט אינה מקודשת כיון שדעתה על הכל שהרי מונה בפניה. אך כל שאמר לה מנה סתם וחסר בו כלשהו, אם כסיפא לה מילתא למיתבעיה אינה מקודשת. ומה שאמר ר' אלעזר מקודשת זהו דווקא בשנתן דינר ונשאר לה צ"ט דלא כסיפא לה מילתא למיתבעי. וכתב הרשב"א שכן היא דעת ה'''ראב"ד'''.  
<BR/>ה'''רשב"א''' (ח א ד"ה אמר ר' אלעזר; מז א ד"ה מנה) לעומת זאת חלק עליו וכתב שהלכה כחכמים שאינה מקודשת, ואף שבברייתא כתוב 'מנה זו' אין לדייק מזה שבמנה סתם מקודשת, אלא כוונתה שכל שמונה והולך ונמצא חסר בין אחד ובין צ"ט אינה מקודשת כיון שדעתה על הכל שהרי מונה בפניה. אך כל שאמר לה מנה סתם וחסר בו כלשהו, אם כסיפא לה מילתא למיתבעיה אינה מקודשת. ומה שאמר ר' אלעזר מקודשת זהו דווקא בשנתן דינר ונשאר לה צ"ט דלא כסיפא לה מילתא למיתבעי. וכתב הרשב"א שכן היא דעת ה'''ראב"ד'''.  
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד א ד"ה וגרסינן) גם הוא חלק על הרמב"ן וכתב שאין ראיה מהברייתא, לפי שמה שכתוב בברייתא 'מנה זו' וחסר דינר הוא בדווקא כי לא שייך להיות חסר צ"ט, שהרי במנה זו חסר צ"ט הרי היא רואה שאין פה אלא דינר ואם כן סברה וקיבלה ומקודשת. אבל חסר דינר שאינה מרגשת בו, אף שדרך לפעמים שחסר דינר, כיון שאמר לה 'מנה זו' קמ"ל דאינה מקודשת. ולכן ממילא אי אפשר לדייק מהברייתא למנה סתם ונתן לה צ"ט.
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד א ד"ה וגרסינן) גם הוא חלק על הרמב"ן וכתב שאין ראיה מהברייתא, לפי שמה שכתוב בברייתא 'מנה זו' וחסר דינר הוא בדווקא כי לא שייך להיות חסר צ"ט, שהרי במנה זו חסר צ"ט הרי היא רואה שאין פה אלא דינר ואם כן סברה וקיבלה ומקודשת. אבל חסר דינר שאינה מרגשת בו, אף שדרך לפעמים שחסר דינר, כיון שאמר לה 'מנה זו' קמ"ל דאינה מקודשת. ולכן ממילא אי אפשר לדייק מהברייתא למנה סתם ונתן לה צ"ט.
<BR/>ה'''מאירי''' (ד"ה גדולי המפרשים) מביא שיש אומרים (הראב"ד והרשב"א) שר' אלעזר אמר דבריו דווקא באומר 'מנה' ונותן דינר, אבל אם נתן מנה חסר דינר, אינה מקודשת, ואין זה כאומר על מנת שאשלים לך דינר. וטעם הדבר על פי הגמרא להלן דף מז. שאם נתן לה תשעים ותשעה מתביישת היא לתבוע את הדינר הנוסף, ולכן אינה מקודשת עד שישלים. ובמאירי הסכים לדבריהם (מז א ד"ה אמר לה), אלא שסיים שאם אמר לה במפורש התקדשי לי במנה חסר דינר על מנת שאשלים, מקודשת, דהוי ככל שאר תנאים.
<BR/>לכן מבאר הר"ן שהרי"ף (וכן הרמב"ם) השמיט הלכה זו מטעם אחר, והיינו משום שסובר ש[[מלוה קונה במכר]], ולכן הוא מבאר את הסוגיה כאן שבהכי פליגי תנא קמא ויש אומרים (וכהסבר הראשון בגמרא), וממילא אינו ענין כלל להתקדשי לי במנה ונמצא חסר דינר.
<BR/>ה'''ריטב"א''' (מז א ד"ה הכא) לעומת זאת הסכים לדברי הרמב"ן, שבמנה סתם אין חילוק בין נתן לה דינר לבין נתן לה צ"ט דלעולם מקודשת ולא אמרינן כסיפא לה מילתא למיתבעיה, ושכן דעת הרי"ף.
<BR/>ה'''ריטב"א''' (מז א ד"ה הכא) לעומת זאת הסכים לדברי הרמב"ן, שבמנה סתם אין חילוק בין נתן לה דינר לבין נתן לה צ"ט דלעולם מקודשת ולא אמרינן כסיפא לה מילתא למיתבעיה, ושכן דעת הרי"ף.
ה'''מאירי''' (ד"ה גדולי המפרשים) מביא שיש אומרים (הראב"ד והרשב"א) שר' אלעזר אמר דבריו דווקא באומר 'מנה' ונותן דינר, אבל אם נתן מנה חסר דינר, אינה מקודשת, ואין זה כאומר על מנת שאשלים לך דינר. וטעם הדבר על פי הגמרא להלן דף מז. שאם נתן לה תשעים ותשעה מתביישת היא לתבוע את הדינר הנוסף, ולכן אינה מקודשת עד שישלים. ובמאירי הסכים לדבריהם (מז א ד"ה אמר לה), אלא שסיים שאם אמר לה במפורש התקדשי לי במנה חסר דינר על מנת שאשלים, מקודשת, דהוי ככל שאר תנאים.


ב'''פסקי ריא"ז''' (קידושין א א כב) כתב שהלכה זו מסופקת אם היה מתרצה בקידושין או שיש לה בושה, ולכן צריכה גט מספק.
ב'''פסקי ריא"ז''' (קידושין א א כב) כתב שהלכה זו מסופקת אם היה מתרצה בקידושין או שיש לה בושה, ולכן צריכה גט מספק.
שורה 108: שורה 112:
גם ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה מיתיבי) חולק על רש"י בענין זה, וכן היא דעת ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד א ד"ה אמר ר' אלעזר). וה'''מאירי''' (ד"ה יש אומרים) בכלל לא הזכיר שיטת רש"י, רק שיטת החולקים (בשם יש אומרים).
גם ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה מיתיבי) חולק על רש"י בענין זה, וכן היא דעת ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד א ד"ה אמר ר' אלעזר). וה'''מאירי''' (ד"ה יש אומרים) בכלל לא הזכיר שיטת רש"י, רק שיטת החולקים (בשם יש אומרים).


ה'''רמ"א''' (כט ז) הזכיר שתי הדעות ולא הכריע.
ב'''שלחן ערוך''' (כט ז) לא הזכיר שיטת רש"י, רק כתב שאם נמצא חסר דינר או נחושת אינה מקודשת, משמע אף בלי חזרה.
<BR/>ה'''רמ"א''' (כט ז) הזכיר שתי הדעות ולא הכריע. וב'''גר"א''' (כב ד"ה ויכולין) משמע שמצדד כשיטת רוב הראשונים ודלא כרש"י.
 
=== האם גם האיש יכול לחזור בו ===
ה'''חלקת מחוקק''' (טו) דייק מלשון הרמ"א, שלשיטת רש"י שבעינן חזרה ואין הקידושין בטלים מאליהם, גם האיש יכול לחזור בו ולאו דווקא האשה, לפי שלשון הרמ"א הוא 'ויכולין לחזור בהן' משמע כל אחד מהם. ואין האשה יכולה לומר שהיא מוחלת, אלא כיון שהמנה חסר דינר יכול האיש לחזור בו. וסיים שמ"מ הדבר צריך תלמוד. גם ה'''בית שמואל''' (יח) דייק כן בלשון הרמ"ם ונראה שסובר כן גם לדינא.


== נמצא דינר של נחושת או דינר רע ==
== נמצא דינר של נחושת או דינר רע ==
עריכה אחת

תפריט ניווט