9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
{{סוגיה מורחבת|כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי}} | {{סוגיה מורחבת|כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי}} | ||
ה'''רא"ש''' (א ט) כתב שאף על פי שלא הזכיר האיש שום תנאי בדבריו, אעפ"כ דיינינן ליה כאילו התנה שישלים המנה, וכאילו [[כפל תנאו]]. אך לא ביאר הרא"ש טעם מדוע דיינינן ליה הכי. <BR/> | ה'''רא"ש''' (א ט) כתב שאף על פי שלא הזכיר האיש שום תנאי בדבריו, אעפ"כ דיינינן ליה כאילו התנה שישלים המנה, וכאילו [[כפל תנאו]]. אך לא ביאר הרא"ש טעם מדוע דיינינן ליה הכי. <BR/> | ||
ב'''חידושי הרשב"א''' (ד"ה ואמר רב הונא) הביא שיש אומרים שב'על מנת' אין צורך בתנאי כפול, ולא בהן קודם ללאו, כיון שנתן לה סתמא, ואנו אומרים שכמאן דאמר לה על מנת דמי. וכתב שכן היא דעת הרי"ף. ובמסכת גיטין ביאר הרשב"א (עה ב ד"ה רב אשי) שעדיף מי שלא מזכיר תנאי במפורש אלא שמעשיו מוכיחין עליו, ממי שמזכיר תנאי שלא כדרך התנאים. וכן כתב לפרש ה'''קרבן נתנאל''' כאן (ב) בדעת הרא"ש. | ב'''חידושי הרשב"א''' (ד"ה ואמר רב הונא) הביא שיש אומרים שב'על מנת' אין צורך בתנאי כפול, ולא בהן קודם ללאו, כיון שנתן לה סתמא, ואנו אומרים שכמאן דאמר לה על מנת דמי. וכתב שכן היא דעת הרי"ף. ובמסכת גיטין ביאר הרשב"א (עה ב ד"ה רב אשי) שעדיף מי שלא מזכיר תנאי במפורש אלא שמעשיו מוכיחין עליו, ממי שמזכיר תנאי שלא כדרך התנאים. וכן כתב לפרש ה'''קרבן נתנאל''' כאן (ב) בדעת הרא"ש, וכן הוא ב'''ערוך השלחן''' (אבן העזר כט כו). | ||
ב'''אבני מילואים''' (כט יד) כתב | ב'''אבני מילואים''' (כט יד) כתב ליישב גם דעת הפוסקים (רמב"ן ור"ן) שחולקים על הטעם הנ"ל (שמעשה עדיף מתנאי מפורש), ואעפ"כ הכא מהני, מפני שכל מה שבעינן כפל לתנאי ושאר דיני תנאים, הוא שאם לא נתקיימו בטל התנאי וממילא נתקיים המעשה בלא התנאי, אבל לעצם ההתחייבות לא בעינן שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן, והרי זה כאדם הקונה שדה במנה ונתן דינר, שהמקח ודאי קיים אלא שצריך להשלים שאר דמי השדה, אך לא שייבטל המכר אם לא ישלים, אלא שהוא עליו כחוב. והוא הדין הכא שנתקדשה על ידי הדינר, ונתחייב הוא בדמי הפסיקה. וזהו לשון ר' אלעזר 'הרי זו מקודשת וישלים'. והוסיף לזה ראיה מן הגמרא, שאומרת שאין אחד מהם יכול לחזור בו, ולכאורה קשה, למה לא יכול לחזור והרי אין כופין בקיום התנאי ואם לא נתקיים התנאי בטל המעשה? וגם היא למה לא תוכל לחזור בה, שהרי נתינה בעל כרחה לא שמה נתינה, ויכולה שתאמר איני רוצה בקבלת השאר? אלא על כרחך שאין כאן תנאי, אלא המעשה כבר נתקיים ואי אפשר לחזור ממה שנעשה וחל, אלא שהוא צריך להשלים כחוב. | ||
<BR/>הרב '''ערוך השלחן''' (כו) הודה במקצת לדברי האבנ"מ, שהכא לא הוי כתנאי ומעשה רגיל, אלא כיון שהאיש והאשה נתרצו שיחולו הקידושין כעת בדינר בלבד, ולא רצו להמתין עם הקידושין עד גמר המנה, ודאי שחלו הקידושין כרצונם. ולא דמי לתנאי שבאם לא התקיים מבטל המעשה, כיון שאי אפשר לבטל עיקר דבריו. אלא שסיים הערוך השלחן שאם לא ייתן יתבטלו הקידושין, כלומר האיש יכול לחזור בו אבל האשה אינה יכולה לחזור. | |||
==== כפייה ==== | ==== כפייה ==== | ||