הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 12: שורה 12:


ב'''אבני מילואים''' (כט יד) כתב ליישב גם דעת הפוסקים (רמב"ן ור"ן) שחולקים על הטעם הנ"ל (שמעשה עדיף מתנאי מפורש), ואעפ"כ הכא מהני, מפני שכל מה שבעינן כפל לתנאי ושאר דיני תנאים, הוא שאם לא נתקיימו בטל התנאי וממילא נתקיים המעשה בלא התנאי, אבל לעצם ההתחייבות לא בעינן שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן, והרי זה כאדם הקונה שדה במנה ונתן דינר, שהמקח ודאי קיים אלא שצריך להשלים שאר דמי השדה, אך לא שייבטל המכר אם לא ישלים, אלא שהוא עליו כחוב. והוא הדין הכא שנתקדשה על ידי הדינר, ונתחייב הוא בדמי הפסיקה. וזהו לשון ר' אלעזר 'הרי זו מקודשת וישלים'. והוסיף לזה ראיה מן הגמרא, שאומרת שאין אחד מהם יכול לחזור בו, ולכאורה קשה, למה לא יכול לחזור והרי אין כופין בקיום התנאי ואם לא נתקיים התנאי בטל המעשה? וגם היא למה לא תוכל לחזור בה, שהרי נתינה בעל כרחה לא שמה נתינה, ויכולה שתאמר איני רוצה בקבלת השאר? אלא על כרחך שאין כאן תנאי, אלא המעשה כבר נתקיים ואי אפשר לחזור ממה שנעשה וחל, אלא שהוא צריך להשלים כחוב.
ב'''אבני מילואים''' (כט יד) כתב ליישב גם דעת הפוסקים (רמב"ן ור"ן) שחולקים על הטעם הנ"ל (שמעשה עדיף מתנאי מפורש), ואעפ"כ הכא מהני, מפני שכל מה שבעינן כפל לתנאי ושאר דיני תנאים, הוא שאם לא נתקיימו בטל התנאי וממילא נתקיים המעשה בלא התנאי, אבל לעצם ההתחייבות לא בעינן שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן, והרי זה כאדם הקונה שדה במנה ונתן דינר, שהמקח ודאי קיים אלא שצריך להשלים שאר דמי השדה, אך לא שייבטל המכר אם לא ישלים, אלא שהוא עליו כחוב. והוא הדין הכא שנתקדשה על ידי הדינר, ונתחייב הוא בדמי הפסיקה. וזהו לשון ר' אלעזר 'הרי זו מקודשת וישלים'. והוסיף לזה ראיה מן הגמרא, שאומרת שאין אחד מהם יכול לחזור בו, ולכאורה קשה, למה לא יכול לחזור והרי אין כופין בקיום התנאי ואם לא נתקיים התנאי בטל המעשה? וגם היא למה לא תוכל לחזור בה, שהרי נתינה בעל כרחה לא שמה נתינה, ויכולה שתאמר איני רוצה בקבלת השאר? אלא על כרחך שאין כאן תנאי, אלא המעשה כבר נתקיים ואי אפשר לחזור ממה שנעשה וחל, אלא שהוא צריך להשלים כחוב.
<BR/>הרב '''ערוך השלחן''' (כו) הודה במקצת לדברי האבנ"מ, שהכא לא הוי כתנאי ומעשה רגיל, אלא כיון שהאיש והאשה נתרצו שיחולו הקידושין כעת בדינר בלבד, ולא רצו להמתין עם הקידושין עד גמר המנה, ודאי שחלו הקידושין כרצונם. ולא דמי לתנאי שבאם לא התקיים מבטל המעשה, כיון שאי אפשר לבטל עיקר דבריו. אלא שסיים הערוך השלחן שאם לא ייתן יתבטלו הקידושין, כלומר האיש יכול לחזור בו אבל האשה אינה יכולה לחזור.
<BR/>הרב '''ערוך השלחן''' (כו) כתב באופן שונה מעט, שהכא לא הוי כתנאי ומעשה רגיל, שאם היה מעשה קידושין ותנאי רגילים, כגון שקידש בדינר ובתנאי שישלים עוד צ"ט, היינו אומרים שצריך לדיני התנאי ואם לא נתקיימו דיני התנאים, יחולו הקידושין בלא תנאי בדינר בלבד ואין צריך להשלים. אבל הכא הרי עיקר הקידושין היו במנה, ואם נבטל את התנאי נבטל גם את עיקר הקידושין, לכן אמרינן שהקידושין קיימים אף בלא שנתן עדיין צ"ט דינרים, לפי שבכך נתרצו האיש והאשה שיחולו הקידושין כבר בדינר, אלא שעל כל פנים צריך להשלים, ואם לא השלים, יתבטלו הקידושין.


==== כפייה ====
==== כפייה ====

תפריט ניווט