9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==== מדוע אין צורך בתנאי כפול ==== | ==== מדוע אין צורך בתנאי כפול ==== | ||
{{סוגיה מורחבת|כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי}} | {{סוגיה מורחבת|כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי}} | ||
ה'''רא"ש''' (א ט) כתב שאף על פי שלא הזכיר האיש שום תנאי בדבריו, אעפ"כ דיינינן ליה כאילו התנה שישלים המנה, וכאילו [[כפל תנאו]]. אך לא ביאר הרא"ש טעם מדוע דיינינן ליה הכי. | ה'''רא"ש''' (א ט) כתב שאף על פי שלא הזכיר האיש שום תנאי בדבריו, אעפ"כ דיינינן ליה כאילו התנה שישלים המנה, וכאילו [[כפל תנאו]]. אך לא ביאר הרא"ש טעם מדוע דיינינן ליה הכי. <BR/> | ||
ב'''חידושי הרשב"א''' (ד"ה ואמר רב הונא) הביא שיש אומרים שב'על מנת' אין צורך בתנאי כפול, ולא בהן קודם ללאו, כיון שנתן לה סתמא, ואנו אומרים שכמאן דאמר לה על מנת דמי. וכתב שכן היא דעת הרי"ף. ובמסכת גיטין ביאר הרשב"א (עה ב ד"ה רב אשי) שעדיף מי שלא מזכיר תנאי במפורש אלא שמעשיו מוכיחין עליו, ממי שמזכיר תנאי שלא כדרך התנאים. וכן כתב לפרש ה'''קרבן נתנאל''' כאן (ב) בדעת הרא"ש. | |||
ב'''אבני מילואים''' (כט יד) כתב לבאר שכל מה שבעינן כפל לתנאי ושאר דיני תנאים, הוא שאם לא נתקיימו בטל התנאי וממילא נתקיים המעשה בלא התנאי, אבל לעצם ההתחייבות לא בעינן שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן, והרי זה כאדם הקונה שדה במנה ונתן דינר, שהמקח ודאי קיים אלא שצריך להשלים שאר דמי השדה, אך לא שייבטל המכר אם לא ישלים, אלא שהוא עליו כחוב. והוא הדין הכא שנתקדשה על ידי הדינר, ונתחייב הוא בדמי הפסיקה. וזהו לשון ר' אלעזר 'הרי זו מקודשת וישלים'. והוסיף לזה ראיה מן הגמרא, שאומרת שאין אחד מהם יכול לחזור בו, ולכאורה קשה, למה לא יכול לחזור והרי אין כופין בקיום התנאי ואם לא נתקיים התנאי בטל המעשה? וגם היא למה לא תוכל לחזור בה, שהרי נתינה בעל כרחה לא שמה נתינה, ויכולה שתאמר איני רוצה בקבלת השאר? אלא על כרחך שאין כאן תנאי, אלא המעשה כבר נתקיים ואי אפשר לחזור ממה שנעשה וחל, אלא שהוא צריך להשלים כחוב. | |||
==== כפייה ==== | ==== כפייה ==== | ||