הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
{{מקורות||קידושין ח א||אישות ז יז|אבן העזר כט ז}}
{{מקורות||קידושין ח א||אישות ז יז|אבן העזר כט ז}}
אדם שאמר לאשה 'התקדשי לי במנה' אבל לא נתן אלא רק חלק מהמנה, האם חלו הקידושין ובאילו תנאים.
אדם שאמר לאשה 'התקדשי לי במנה' אבל לא נתן אלא רק חלק מהסכום, האם חלו הקידושין ובאילו תנאים.
== סוגית הגמרא ==
== סוגית הגמרא ==
=== דברי ר' אלעזר והסתירה מהברייתא ===
=== דברי ר' אלעזר והסתירה מהברייתא ===
שורה 54: שורה 54:
== דינר חסר או נמצא של נחושת או דינר רע ==
== דינר חסר או נמצא של נחושת או דינר רע ==
=== האם צריכה לחזור בה בנמצא חסר ===
=== האם צריכה לחזור בה בנמצא חסר ===
הגמרא בשלב מסויים מנסה להוכיח שהגמרא לא סותרת את דברי ר' אלעזר מפני שכולה, בין הרישא ובין הסיפא, מדברת ב'מנה זו', ואילו במנה סתם באמת אין האשה יכולה לחזור בה כדברי ר' אלעזר. ומוכיחה הגמרא כן, שאם נאמר שהרישא איירי במנה סתם ויכולה לחזור, אם כן למה צריך לומר בסיפא גם במנה זו, הרי כל שכן הוא?
הגמרא בשלב מסויים מנסה להוכיח שהברייתא לא סותרת את דברי ר' אלעזר, מפני שכולה, בין הרישא ובין הסיפא, מדברת ב'מנה זו', אך במנה סתם באמת אין האשה יכולה לחזור בה כדברי ר' אלעזר. ומוכיחה הגמרא כן, שאם נאמר שהרישא איירי במנה סתם ויכולה לחזור, אם כן למה צריך לומר בסיפא גם במנה זו, הרי כל שכן הוא?
<BR/>אך דברי הגמרא מעוררים שאלה, כפי שמקשים ה'''תוספות''' (ח א ד"ה השתא), דדלמא באמת רישא במנה סתם וסיפא במנה זו, וקמ"ל סיפא שאע"פ שלא חזרה בה לא הוו קידושין, כיון שנמצא חסר, מה שאין כן במנה סתם שצריכה על כל פנים לחזור בה?
<BR/>אך דברי הגמרא מעוררים שאלה, כפי שמקשים ה'''תוספות''' (ח א ד"ה השתא), דדלמא באמת רישא במנה סתם וסיפא במנה זו, וקמ"ל סיפא שאע"פ שלא חזרה בה לא הוו קידושין, כיון שנמצא חסר, מה שאין כן במנה סתם שצריכה על כל פנים לחזור בה?
<BR/>'''רש"י''' (ד"ה במנה) נשמר מקושיה זו, והסביר בדברי הגמרא שגם ב'מנה זו' ונמצא חסר יכולה לחזור בה, כלומר דווקא אם חוזרת בה, אך אם אינה חוזרת בה מסתמא הוי קידושין אע"פ שנמצא חסר.  
<BR/>'''רש"י''' (ד"ה במנה) נשמר מקושיה זו, והסביר בדברי הגמרא שגם ב'מנה זו' ונמצא חסר יכולה לחזור בה, כלומר דווקא אם חוזרת בה, אך אם אינה חוזרת בה מסתמא הוי קידושין אע"פ שנמצא חסר.  
<BR/>לעומת זאת ה'''תוספות''' שם לא קיבלו דברי רש"י, אלא תירצו שכיון שמהרישא שמענו שיכולה לחזור בה ולא הוו קידושין עד שישלים, אם כן כל שכן למנה זו ונמצא חסר דלא הוו קידושין, וגם לא מועיל השלמה, שהרי לא סמכה דעתה להשלמתו אלא למה שמראה לה והרי הוא חסר.
<BR/>עוד ראיה לשיטת רש"י מביא ה'''רשב"א''' (ד"ה השתא), שהגמרא מתרצת לדברי ר' אלעזר שהסיפא היא פירוש לרישא, והכל איירי במנה זו, והרי ברישא כתוב שלא הוו קידושין דווקא כשאחד מהם חזר בו, ואם כן גם ב'מנה זו' ונמצא חסר בעינן חזרה. כן כתב גם ה'''פני יהושע''' שזו היא כוונת רש"י בד"ה "כיצד דאמר"<ref>ועוד כתב ה'''פני יהושע''' שכשיטת רש"י מתבאר גם מתוך דברי הרמב"ם והרי"ף, וצ"ע מנא ליה. </ref>.
 
לעומת זאת ה'''תוספות''' שם לא קיבלו דברי רש"י, אלא תירצו שכיון שמהרישא שמענו שיכולה לחזור בה ולא הוו קידושין עד שישלים, אם כן כל שכן למנה זו ונמצא חסר דלא הוו קידושין, וגם לא מועיל השלמה, שהרי לא סמכה דעתה להשלמתו אלא למה שמראה לה והרי הוא חסר.
<BR/>גם ה'''רמב"ן''' (ד"ה נראין) חלק על רש"י, וכתב שודאי אם נמצא חסר אינה צריכה לחזור בה, שכיון שאמר לה 'מנה זה' ואין שם מנה, לא הוו הקידושין. ומה שהשוותה ביניהם הגמרא אין כוונתה גם לענין חזרה, אלא כמו שבמנה סתם לא הוי כמאן דאמר על מנת ויכולה לחזור בה, כן בנמצא חסר לא הוי כעל מנת ובטלו הקידושין מן הסתם.
<BR/>גם ה'''רמב"ן''' (ד"ה נראין) חלק על רש"י, וכתב שודאי אם נמצא חסר אינה צריכה לחזור בה, שכיון שאמר לה 'מנה זה' ואין שם מנה, לא הוו הקידושין. ומה שהשוותה ביניהם הגמרא אין כוונתה גם לענין חזרה, אלא כמו שבמנה סתם לא הוי כמאן דאמר על מנת ויכולה לחזור בה, כן בנמצא חסר לא הוי כעל מנת ובטלו הקידושין מן הסתם.
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה השתא) הוסיף להקשות על רש"י מאי שנא מהמקדש בשיריים ואמר לה ששווים חמישים ונמצא שאינם שווים דקיי"ל שאינה מקודשת, ולא בעינן שתחזור בה? ותירץ לשיטת רש"י דשאני הכא שאפשר להוסיף דינר ולהשלים למנה, מה שאין כן בגד שאין אפשרות להוסיף עליו. וכן הקשה ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד א ד"ה אמר ר' אלעזר) על רש"י, אבל לא כתב לתרץ דעתו. ב'''פני יהושע''' כתב לתרץ קושיה זו לדעת רש"י, שבשיריים דרך אנשים להקפיד על שוויים, אבל במטבע אין דרך להקפיד.
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה השתא) הוסיף להקשות על רש"י מאי שנא מהמקדש בשיריים ואמר לה ששווים חמישים ונמצא שאינם שווים דקיי"ל שאינה מקודשת, ולא בעינן שתחזור בה? ותירץ לשיטת רש"י דשאני הכא שאפשר להוסיף דינר ולהשלים למנה, מה שאין כן בגד שאין אפשרות להוסיף עליו. וכן הקשה ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד א ד"ה אמר ר' אלעזר) על רש"י, אבל לא כתב לתרץ דעתו. ב'''פני יהושע''' כתב לתרץ קושיה זו לדעת רש"י, שבשיריים דרך אנשים להקפיד על שוויים, אבל במטבע אין דרך להקפיד.
שורה 63: שורה 65:
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה מיתיבי) חולק על רש"י בענין זה, וה''מאירי''' (ד"ה יש אומרים) בכלל לא הזכיר שיטת רש"י.
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה מיתיבי) חולק על רש"י בענין זה, וה''מאירי''' (ד"ה יש אומרים) בכלל לא הזכיר שיטת רש"י.


ב'''פני יהושע''' (ד"ה רש"י בד"ה כיצד) כתב ששיטת רש"י מתבארת גם מתוך דבריו בד"ה "כיצד דאמר במנה זו", שם מפרש רש"י שלפי תירוץ הגמרא שהסיפא היא פירוש לרישא, והכל איירי במנה זו, לא הוו קידושין דווקא כשאחד מהם חזר בו, וכפי שכתוב ברישא של הברייתא.
אבל כתב שהרשב"א ודעימיה יתרצו, שמה שאמרה הגמרא 'פירושי קמפרש' לא לגמרי קאמר, אלא רק לעניין דאיירי במנה זו, אבל לא שצריך לחזור בו, אלא דלא הוו קידושין כלל.
וזו ראיה נוספת מפשט הגמרא לשיטת רש"י. אבל כתב שהרשב"א ודעימיה יתרצו, שמה שאמרה הגמרא 'פירושי קמפרש' לא לגמרי קאמר, אלא רק לעניין דאיירי במנה זו, אבל לא שצריך לחזור בו, אלא דלא הוו קידושין כלל.


=== מחילה ===
=== מחילה ===

תפריט ניווט