הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 41: שורה 41:
== דינר חסר או נמצא של נחושת או דינר רע ==
== דינר חסר או נמצא של נחושת או דינר רע ==
=== האם צריכה לחזור בה בנמצא חסר ===
=== האם צריכה לחזור בה בנמצא חסר ===
'''רש"י''' (ד"ה במנה) כתב שבמנה זו ונמצא חסר יכולה לחזור בה, ומשמע דווקא אם חוזרת בה, אך אם אינה חוזרת בה מסתמא הוי קידושין אע"פ שנמצא חסר. ולמד כן מפשט הגמרא שאומרת 'השתא במנה זו לא הוי קידושין במנה זו מיבעיא', משמע שהשוותה ביניהם, שכשם שבמנה זו לא הוי קידושין רק אם חוזרת בה, כן במנה סתם דווקא אם חזרה בה, אף שנמצא חסר.
הגמרא בשלב מסויים מנסה להוכיח שהגמרא לא סותרת את דברי ר' אלעזר מפני שכולה, בין הרישא ובין הסיפא, מדברת ב'מנה זו', ואילו במנה סתם באמת אין האשה יכולה לחזור בה כדברי ר' אלעזר. ומוכיחה הגמרא כן, שאם נאמר שהרישא איירי במנה סתם ויכולה לחזור, אם כן למה צריך לומר בסיפא גם במנה זו, הרי כל שכן הוא?
<BR/>'''תוספות''' (ח א ד"ה השתא) לעומת זאת העירו על דברי הגמרא בקושיה, דדלמא באמת רישא במנה סתם וסיפא במנה זו, וקמ"ל סיפא שאע"פ שלא חזרה בה לא הוו קידושין, כיון שנמצא חסר, מה שאין כן במנה סתם שצריכה לחזור בה.
<BR/>אך דברי הגמרא מעוררים שאלה, כפי שמקשים ה'''תוספות''' (ח א ד"ה השתא), דדלמא באמת רישא במנה סתם וסיפא במנה זו, וקמ"ל סיפא שאע"פ שלא חזרה בה לא הוו קידושין, כיון שנמצא חסר, מה שאין כן במנה סתם שצריכה על כל פנים לחזור בה?
<BR/>ה'''רמב"ן''' (ד"ה נראין) כתב שודאי אם נמצא חסר אינה צריכה לחזור בה, שכיון שאמר לה 'מנה זה' ואין שם מנה באלו הקידושין. ומה שהשוותה ביניהם הגמרא אין כוונתה גם לענין חזרה, אלא כמו שבמנה סתם לא הוי כמאן דאמר על מנת ויכולה לחזור בה, כן בנמצא חסר לא הוי כעל מנת ובטלו הקידושין מן הסתם.
<BR/>'''רש"י''' (ד"ה במנה) נשמר מקושיה זו, והסביר בדברי הגמרא שגם ב'מנה זו' ונמצא חסר יכולה לחזור בה, כלומר דווקא אם חוזרת בה, אך אם אינה חוזרת בה מסתמא הוי קידושין אע"פ שנמצא חסר.  
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה השתא) הוסיף להקשות על רש"י מאי שנה מהמקדש בשיריים ואמר לה ששווים חמישים ונמצא שאינם שווים דקיי"ל שאינה מקודשת? ותירץ לשיטתו דשאני הכא שאפשר להוסיף דינר ולהשלים למנה, מה שאין כן בגד שאין אפשרות להוסיף עליו. אבל מסקנת הרשב"א כדברי הרמב"ן שבנמצא חסר אינה מקודשת אפילו לא חזרה בה. וכתב שכן משמע בתוספתא ושכן מפרש גם רבנו חננאל.
<BR/>לעומת זאת ה'''תוספות''' שם לא קיבלו דברי רש"י, אלא תירצו שכיון שמהרישא שמענו שיכולה לחזור בה ולא הוו קידושין עד שישלים, אם כן כל שכן למנה זו ונמצא חסר דלא הוו קידושין, וגם לא מועיל השלמה, שהרי לא סמכה דעתה להשלמתו אלא למה שמראה לה והרי הוא חסר.
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה מיתיבי) חולק  
<BR/>גם ה'''רמב"ן''' (ד"ה נראין) חלק על רש"י, וכתב שודאי אם נמצא חסר אינה צריכה לחזור בה, שכיון שאמר לה 'מנה זה' ואין שם מנה, לא הוו הקידושין. ומה שהשוותה ביניהם הגמרא אין כוונתה גם לענין חזרה, אלא כמו שבמנה סתם לא הוי כמאן דאמר על מנת ויכולה לחזור בה, כן בנמצא חסר לא הוי כעל מנת ובטלו הקידושין מן הסתם.
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה השתא) הוסיף להקשות על רש"י מאי שנה מהמקדש בשיריים ואמר לה ששווים חמישים ונמצא שאינם שווים דקיי"ל שאינה מקודשת, ולא בעינן שתחזור בה? ותירץ לשיטת רש"י דשאני הכא שאפשר להוסיף דינר ולהשלים למנה, מה שאין כן בגד שאין אפשרות להוסיף עליו. אבל מ"מ מסקנת הרשב"א כדברי הרמב"ן והתוס' שבנמצא חסר אינה מקודשת אפילו לא חזרה בה. וכתב שכן משמע בתוספתא ושכן מפרש גם '''רבנו חננאל'''.
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה מיתיבי) חולק על רש"י בענין זה, והביא תירוץ הרמב"ן


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

תפריט ניווט