הבדלים בין גרסאות בדף "העמדת מחיצה בשבת"
(דף חדש: {{מקורות||שבת קלח א, עירובין מד א, צג ב-צד א, קב א||שבת כב כט|}} באילו אופנים מותר להעמיד ולפרק מחיצה בשבת, ו...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||שבת | {{מקורות||שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א, צג ב-צד א, קב א||שבת כב כט|}} | ||
באילו אופנים מותר להעמיד ולפרק מחיצה בשבת, ודין מחיצה המתרת. | באילו אופנים מותר להעמיד ולפרק מחיצה בשבת, ודין מחיצה המתרת. | ||
==מקורות חז"ל== | ==מקורות חז"ל בענין מחיצה בשבת== | ||
===איסור עשיית אהל=== | |||
ב'''גמרא''' (שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א) אומר רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שאסור לעשות אוהל עראי בשבת, אמנם להוסיף על אוהל עראי היא מחלוקת תנאים, שלדעת ר' אליעזר אסור ולדעת חכמים מותר. | |||
===כותל חצר שנפל בשבת=== | ===כותל חצר שנפל בשבת=== | ||
עוד ב'''גמרא''' פרק כל גגות (עירובין צג ב) מובאת מחלוקת רב ושמואל, לגבי כותל שבין שתי חצירות שנפל, שרב אסר לטלטל בחצר זו, ואילו שמואל התיר עד עיקר מחיצה, כל אחד בשלו. ואומרת שם הגמרא שלמדו שנחלקו בזה מתוך מעשה שהיה שישבו שניהם בחצר ונפל הכותל, ואמר שמואל 'קחו טלית ופרסוה להיות מחיצה', וכשראה זאת רב החזיר פניו. מבואר מזה ששמואל התיר לטלטל את הסדין ורב אסר. אלא שאומרת הגמרא שמה שהוצרך שמואל למחיצה אינו כדי להתיר הטלטול שהרי הוא סובר שבלאו הכי שרי כנ"ל, אלא הוא משום צניעות בלבד. ורב אף שסבר לאיסורא, לא רצה לומר דבר מפני שהיה זה במקום ששמואל היה מרא דאתרא, ומ"מ החזיר פניו שלא יאמרו שהסכים לדבר. | עוד ב'''גמרא''' פרק כל גגות (עירובין צג ב) מובאת מחלוקת רב ושמואל, לגבי כותל שבין שתי חצירות שנפל, שרב אסר לטלטל בחצר זו, ואילו שמואל התיר עד עיקר מחיצה, כל אחד בשלו. ואומרת שם הגמרא שלמדו שנחלקו בזה מתוך מעשה שהיה שישבו שניהם בחצר ונפל הכותל, ואמר שמואל 'קחו טלית ופרסוה להיות מחיצה', וכשראה זאת רב החזיר פניו. מבואר מזה ששמואל התיר לטלטל את הסדין ורב אסר. אלא שאומרת הגמרא שמה שהוצרך שמואל למחיצה אינו כדי להתיר הטלטול שהרי הוא סובר שבלאו הכי שרי כנ"ל, אלא הוא משום צניעות בלבד. ורב אף שסבר לאיסורא, לא רצה לומר דבר מפני שהיה זה במקום ששמואל היה מרא דאתרא, ומ"מ החזיר פניו שלא יאמרו שהסכים לדבר. | ||
| שורה 11: | שורה 14: | ||
===צידוד אבנים לבית הכסא=== | ===צידוד אבנים לבית הכסא=== | ||
ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה דברי רב נחמן שמתיר לצדד אבנים ביום טוב לשם עשיית צרכיו, כלומר שמניח ב' אבנים ויושב עליהן. וטעם ההיתר מבואר שם בגמרא הוא מפני שאינו עושה להם גג. אמנם מסיקה שם הגמרא, שאף שאם עושה כן לצורך קבע כגון שעושה כסא של לבנים וטיט אסור, מ"מ הכא בעושהו עראי לשם בית הכסא לא גזרו משום קבע, משום כבוד הבריות. | ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה דברי רב נחמן שמתיר לצדד אבנים ביום טוב לשם עשיית צרכיו, כלומר שמניח ב' אבנים ויושב עליהן. וטעם ההיתר מבואר שם בגמרא הוא מפני שאינו עושה להם גג. אמנם מסיקה שם הגמרא, שאף שאם עושה כן לצורך קבע כגון שעושה כסא של לבנים וטיט אסור, מ"מ הכא בעושהו עראי לשם בית הכסא לא גזרו משום קבע, משום כבוד הבריות. | ||
==מחלוקת הראשונים בדין מחיצה ומחיצה המתרת== | |||
===שיטת רש"י=== | |||
'''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה שאין) כתב שהאיסור לעשות אוהל הוא דווקא בגג, אבל מחיצה לאו אוהל היא ומותר לפורסה לצניעות. ומוכיח דבריו מעובדא דשמואל ורב בעירובין צג: שעשה שמואל מחיצה מטלית, ואף רב לא חלק עליו שם אלא משום [[טלטול בד' אמות בלא מחיצה]]. | |||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||
גרסה מ־18:00, 15 במרץ 2016
| בבלי: | שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א, צג ב-צד א, קב א |
| רמב"ם: | שבת כב כט |
באילו אופנים מותר להעמיד ולפרק מחיצה בשבת, ודין מחיצה המתרת.
מקורות חז"ל בענין מחיצה בשבת
איסור עשיית אהל
בגמרא (שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א) אומר רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שאסור לעשות אוהל עראי בשבת, אמנם להוסיף על אוהל עראי היא מחלוקת תנאים, שלדעת ר' אליעזר אסור ולדעת חכמים מותר.
כותל חצר שנפל בשבת
עוד בגמרא פרק כל גגות (עירובין צג ב) מובאת מחלוקת רב ושמואל, לגבי כותל שבין שתי חצירות שנפל, שרב אסר לטלטל בחצר זו, ואילו שמואל התיר עד עיקר מחיצה, כל אחד בשלו. ואומרת שם הגמרא שלמדו שנחלקו בזה מתוך מעשה שהיה שישבו שניהם בחצר ונפל הכותל, ואמר שמואל 'קחו טלית ופרסוה להיות מחיצה', וכשראה זאת רב החזיר פניו. מבואר מזה ששמואל התיר לטלטל את הסדין ורב אסר. אלא שאומרת הגמרא שמה שהוצרך שמואל למחיצה אינו כדי להתיר הטלטול שהרי הוא סובר שבלאו הכי שרי כנ"ל, אלא הוא משום צניעות בלבד. ורב אף שסבר לאיסורא, לא רצה לומר דבר מפני שהיה זה במקום ששמואל היה מרא דאתרא, ומ"מ החזיר פניו שלא יאמרו שהסכים לדבר.
עשיית דופן לסוכה
הגמרא (עירובין מד א) מביאה שתי ברייתות לכאורה סותרות. ברייתא א' אומרת שאם נפלה דופן של סוכה בשבת, אין להעמיד שם אדם או בהמה או כלים לפי שאין עושין אהל עראי ביו"ט ואצ"ל בשבת. אך בברייתא ב' כתוב שעושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה. ומסיקה הגמרא שיש להבדיל בין דופן שלישית לדופן רביעית, וכפי שמפרש שם רש"י (ד"ה בדופן) שכיון שלא דופן שלישית לא חשיב סוכה כלל, לכן כמעמיד דופן שלישית חשיב כבונה אוהל, והברייתא שמתירה איירי בדופן רביעית, שבזה מותר כיון שבלאו הכי אוהל הוא, ואין כאן אלא תוספת המותרת.
צידוד אבנים לבית הכסא
הגמרא (ביצה לב ב) מביאה דברי רב נחמן שמתיר לצדד אבנים ביום טוב לשם עשיית צרכיו, כלומר שמניח ב' אבנים ויושב עליהן. וטעם ההיתר מבואר שם בגמרא הוא מפני שאינו עושה להם גג. אמנם מסיקה שם הגמרא, שאף שאם עושה כן לצורך קבע כגון שעושה כסא של לבנים וטיט אסור, מ"מ הכא בעושהו עראי לשם בית הכסא לא גזרו משום קבע, משום כבוד הבריות.
מחלוקת הראשונים בדין מחיצה ומחיצה המתרת
שיטת רש"י
רש"י (שבת קכה ב ד"ה שאין) כתב שהאיסור לעשות אוהל הוא דווקא בגג, אבל מחיצה לאו אוהל היא ומותר לפורסה לצניעות. ומוכיח דבריו מעובדא דשמואל ורב בעירובין צג: שעשה שמואל מחיצה מטלית, ואף רב לא חלק עליו שם אלא משום טלטול בד' אמות בלא מחיצה.