הבדלים בין גרסאות בדף "המלך הקדוש והמלך המשפט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 13: | שורה 13: | ||
'''בעל המאור''' חולק על הרי"ף וסובר שרב ורבי אלעזר לא חולקים כלל, אלא לשניהם צריך לומר לכתחילה המלך הקדוש והמלך המשפט, אך אם לא אמר יצא ואינו חוזר, שכן רב דיבר על הדין לכתחילה שצריך לומר, ור' אלעזר דיבר על הדין בדיעבד, שאם לא אמר יצא. ולכן אין ראיה מן הגמרא שצריך לחזור.<BR /> | '''בעל המאור''' חולק על הרי"ף וסובר שרב ורבי אלעזר לא חולקים כלל, אלא לשניהם צריך לומר לכתחילה המלך הקדוש והמלך המשפט, אך אם לא אמר יצא ואינו חוזר, שכן רב דיבר על הדין לכתחילה שצריך לומר, ור' אלעזר דיבר על הדין בדיעבד, שאם לא אמר יצא. ולכן אין ראיה מן הגמרא שצריך לחזור.<BR /> | ||
ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור כתב להגן על הרי"ף ולהוכיח שודאי רב ור' אלעזר חולקים, שלפי רב אם לא אמר לא יצא גם בדיעבד, שהרי הגמרא אומרת 'מאי הוי עלה', ומזה מוכח שיש כאן מחלוקת שהגמרא רוצה להכריע. וכיון שלדעת רבה הלכה כרב וכך פסקה הגמרא, לכן בדיעבד אם אמר 'האל הקדוש' צריך לחזור. | ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור כתב להגן על הרי"ף ולהוכיח שודאי רב ור' אלעזר חולקים, שלפי רב אם לא אמר לא יצא גם בדיעבד, שהרי הגמרא אומרת 'מאי הוי עלה', ומזה מוכח שיש כאן מחלוקת שהגמרא רוצה להכריע. וכיון שלדעת רבה הלכה כרב וכך פסקה הגמרא, לכן בדיעבד אם אמר 'האל הקדוש' צריך לחזור. | ||
<BR />כהסבר זה נראה גם מדברי ה'''רא"ש''' (א טז), ומכריע גם הוא שבדיעבד אם לא אמר צריך לחזור | <BR />כהסבר זה נראה גם מדברי ה'''רא"ש''' (א טז), ומכריע גם הוא שבדיעבד אם לא אמר צריך לחזור, וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים תקפב), וכן הסכים לדינא גם ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה רבא אמר). | ||
הסבר נוסף למחלוקת האמוראים מצאנו בדברי '''תלמידי רבנו יונה''' (ו ב בדפי הרי"ף ד"ה ואסיקנא) שמסבירים שלר' אלעזר לא רק שיצא בדיעבד אם אמר 'האל' אלא שאפילו לכתחילה יכול לומר כן אם ירצה, ולדעתו בעשרת ימי תשובה יכול לומר או 'האל הקדוש' או 'המלך הקדוש', ואילו רב סובר שצריך לומר 'המלך הקדוש' ואף בדיעבד לא יצא אם לא אמר כן. ומוכיח כן מלשון הגמרא שאמרה 'והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט'<ref>יש להעיר שלשון זו אינה נמצאת לפנינו בגמרא אלא רק ברי"ף, והלשון לפנינו היא 'והלכתא כרבה'.</ref>, שמזה משמע שהאמוראים נחלקו גם בדין לכתחילה, ובאה הגמרא ומכריעה שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', וממילא גם בדיעבד לא יצא. ואף שר' אלעזר נקט לשון דיעבד 'יצא', אין כוונתו רק בדיעבד אלא שבא להוציא מדברי רב שגם בדיעבד לא יצא. | הסבר נוסף למחלוקת האמוראים מצאנו בדברי '''תלמידי רבנו יונה''' (ו ב בדפי הרי"ף ד"ה ואסיקנא) שמסבירים שלר' אלעזר לא רק שיצא בדיעבד אם אמר 'האל' אלא שאפילו לכתחילה יכול לומר כן אם ירצה, ולדעתו בעשרת ימי תשובה יכול לומר או 'האל הקדוש' או 'המלך הקדוש', ואילו רב סובר שצריך לומר 'המלך הקדוש' ואף בדיעבד לא יצא אם לא אמר כן. ומוכיח כן מלשון הגמרא שאמרה 'והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט'<ref>יש להעיר שלשון זו אינה נמצאת לפנינו בגמרא אלא רק ברי"ף, והלשון לפנינו היא 'והלכתא כרבה'.</ref>, שמזה משמע שהאמוראים נחלקו גם בדין לכתחילה, ובאה הגמרא ומכריעה שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', וממילא גם בדיעבד לא יצא. ואף שר' אלעזר נקט לשון דיעבד 'יצא', אין כוונתו רק בדיעבד אלא שבא להוציא מדברי רב שגם בדיעבד לא יצא. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ה'''רמב"ם''' (תפילה ונשיאת כפים ב יח) כתב את ההלכה שצריך בעשי"ת לשנות ל'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'. ושוב בהמשך כתב (י יג) שאם טעה וחתם 'האל הקדוש' או 'מלך אוהב צדקה ומשפט' צריך לחזור. | ה'''רמב"ם''' (תפילה ונשיאת כפים ב יח) כתב את ההלכה שצריך בעשי"ת לשנות ל'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'. ושוב בהמשך כתב (י יג) שאם טעה וחתם 'האל הקדוש' או 'מלך אוהב צדקה ומשפט' צריך לחזור. | ||
===דעת הסוברים שאין צריך לחזור=== | ===דעת הסוברים שאין צריך לחזור=== | ||
כבר הוזכרה לעיל דעתו של בעל המאור שאין ראיה מהגמרא שצריך לחזור מי שלא הזכיר 'המלך'. | כבר הוזכרה לעיל דעתו של בעל המאור שאין ראיה מהגמרא שצריך לחזור מי שלא הזכיר 'המלך'. | ||
<BR />ה'''ראב"ד''' בהשגות על הרמב"ם הסכים לדעה זו שאין צריך לחזור, ומה שכתוב בגמרא 'לא יצא' הכוונה לא יצא כתיקנה, ולא בדיעבד. | <BR />ה'''ראב"ד''' בהשגות על הרמב"ם הסכים לדעה זו שאין צריך לחזור, ומה שכתוב בגמרא 'לא יצא' הכוונה לא יצא כתיקנה, ולא בדיעבד. כעין זה הסביר גם ה'''ראבי"ה''' (א ברכות מ) שרב סובר שלכתחילה צריך לומר, ואילו ר' אלעזר סובר שאם אמר האל הקדוש יצא, דהיינו שיכול באותה מידה לומר גם האל הקדוש אפילו לכתחילה<ref>כעין הסברם של תלמידי רבנו יונה, אלא שהם מסבירים שהאמוראים רבה ורב יוסף נחלקו לענין דיעבד ולכן להלכה צריך לחזור, מה שאין כן הראבי"ה מסביר שגם הם נחלקו רק לענין לכתחילה.</ref>. וגם הביא ראיה לכך שאם טעה אינו חוזר, ממה שכתוב בגמרא מסכת שבת (פרק שני) שבימים שאין בהם קרבן מוסף, אם טעה אין מחזירין אותו. ובהתאם לכך מסביר שגם מחלוקת רבה ורב יוסף היא רק לענין לכתחילה, אבל בדיעבד אינו חוזר. | ||
גם ה'''רי"ד''' בפסקים (יב ב ד"ה ואמר רבה) סובר להלכה שאם לא אמר אין צריך לחזור, שמה שנפסקה הלכה כרבה הוא רק לכתחילה אבל בדיעבד, אין להורות לברך שוב. | גם ה'''רי"ד''' בפסקים (יב ב ד"ה ואמר רבה) סובר להלכה שאם לא אמר אין צריך לחזור, שמה שנפסקה הלכה כרבה הוא רק לכתחילה אבל בדיעבד, אין להורות לברך שוב. | ||