9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "המלך הקדוש והמלך המשפט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==הצעת הסוגיה== | ==הצעת הסוגיה== | ||
ב'''גמרא''' | ב'''גמרא''' [https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf (ברכות יב ב)] רבה בר חיננא סבא משמו של רב אומר שבעשרת ימי תשובה יש לומר בתפילת העמידה 'המלך הקדוש' במקום 'האל הקדוש' ו'המלך המשפט' במקום 'מלך אוהב צדקה ומשפט'. רבי אלעזר חולק ואומר שאם אמר האל הקדוש יצא. עוד אומרת הגמרא שרב יוסף סבר שיש לומר 'האל הקדוש' ו'מלך אוהב צדקה ומשפט', ורבה סבר שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', ומכריעה הגמרא שהלכתא כרבה. | ||
==שיטות הראשונים== | ==שיטות הראשונים== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
<BR />ה'''רשב"א''' (יב ב ד"ה כל השנה) העלה אפשרות לפרש שהמחלוקת היא דווקא בלכתחילה, ורק לגבי 'המלך הקדוש', שבזה ר' אלעזר סובר שיכול לומר לכתחילה 'האל' כמו 'המלך'<ref>כעין ההסבר של תר"י.</ref>, אבל 'המלך המשפט' לא הזכיר ר' אלעזר בדבריו, ומשמע שבזה מודה שלכתחילה צריך לומר דווקא 'המלך המשפט'. ומכל מקום בדיעבד לכולי עלמא יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור בין בזה ובין בזה. אך בסוף דבריו דוחה הרשב"א פירוש זה ומסכים לדברי הרי"ף שבדיעבד צריך לחזור. גם ה'''מאירי''' (ד"ה כל השנה) הזכיר את פירושו הראשון של הרשב"א, אך הכריע כהרי"ף שבשניהם צריך לחזור. | <BR />ה'''רשב"א''' (יב ב ד"ה כל השנה) העלה אפשרות לפרש שהמחלוקת היא דווקא בלכתחילה, ורק לגבי 'המלך הקדוש', שבזה ר' אלעזר סובר שיכול לומר לכתחילה 'האל' כמו 'המלך'<ref>כעין ההסבר של תר"י.</ref>, אבל 'המלך המשפט' לא הזכיר ר' אלעזר בדבריו, ומשמע שבזה מודה שלכתחילה צריך לומר דווקא 'המלך המשפט'. ומכל מקום בדיעבד לכולי עלמא יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור בין בזה ובין בזה. אך בסוף דבריו דוחה הרשב"א פירוש זה ומסכים לדברי הרי"ף שבדיעבד צריך לחזור. גם ה'''מאירי''' (ד"ה כל השנה) הזכיר את פירושו הראשון של הרשב"א, אך הכריע כהרי"ף שבשניהם צריך לחזור. | ||
דעת ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה והלכתא) שאם לא אמר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט' צריך לחזור, ואפילו אם הסתפק אם אמר או לא אמר, חוזר, כיון שהוא בחזקת שאמר כמו שהוא למוד לומר | דעת ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה והלכתא) שאם לא אמר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט' צריך לחזור, ואפילו אם הסתפק אם אמר או לא אמר, חוזר, כיון שהוא בחזקת שאמר כמו שהוא למוד לומר כל השנה. ובטעם הדבר שצריך לחזור כתבו התוספות, מפני ש'כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים אינו יוצא ידי חובתו'. | ||
ה'''רמב"ם''' (תפילה ונשיאת כפים ב יח) כתב את ההלכה שצריך בעשי"ת לשנות ל'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'. ושוב בהמשך כתב (י יג) שאם טעה וחתם 'האל הקדוש' או 'מלך אוהב צדקה ומשפט' צריך לחזור. | ה'''רמב"ם''' (תפילה ונשיאת כפים ב יח) כתב את ההלכה שצריך בעשי"ת לשנות ל'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'. ושוב בהמשך כתב (י יג) שאם טעה וחתם 'האל הקדוש' או 'מלך אוהב צדקה ומשפט' צריך לחזור. | ||
כדעת פוסקים אלו הכריע בעל ה'''שלחן ערוך''' (תקפב א) והוסיף שהוא הדין אפילו אם הוא מסופק, שצריך לחזור. | |||
===דעת הסוברים שאין צריך לחזור=== | ===דעת הסוברים שאין צריך לחזור=== | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
גם ה'''רי"ד''' בפסקים (יב ב ד"ה ואמר רבה) סובר להלכה שאם לא אמר אין צריך לחזור, שמה שנפסקה הלכה כרבה הוא רק לכתחילה אבל בדיעבד, אין להורות לברך שוב. | גם ה'''רי"ד''' בפסקים (יב ב ד"ה ואמר רבה) סובר להלכה שאם לא אמר אין צריך לחזור, שמה שנפסקה הלכה כרבה הוא רק לכתחילה אבל בדיעבד, אין להורות לברך שוב. | ||
== | === אם יש חילוק בין 'האל המשפט' ל'מלך אוהב צדקה ומשפט' === | ||
חלק מהראשונים דנו בשאלה מדוע צריך לחזור כאשר אומר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' הרי סוף סוף מזכיר מלכות? | חלק מהראשונים דנו בשאלה מדוע צריך לחזור כאשר אומר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' הרי סוף סוף מזכיר מלכות? | ||
<BR/>כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (ז א בדפי הרי"ף ד"ה מיהו) שאם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' אין צריך לחזור כיון שאמר לשון מלכות, ורק אם לא הזכיר כלל לשון מלכות צריך לחזור. | <BR/>כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (ז א בדפי הרי"ף ד"ה מיהו) שאם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' אין צריך לחזור כיון שאמר לשון מלכות, ורק אם לא הזכיר כלל לשון מלכות צריך לחזור. | ||
<BR/>בדומה לכך הביא ה'''טור''' (אורח חיים קיח) בשם אחיו '''רבנו יחיאל''' שתמה מדוע צריך לחזור הרי בכל מקרה הזכיר מלכות? אך למעשה כתב שאינו רשאי לשנות ממה שהורגל בפי הכל. אמנם הוסיף שיש מקומות שבאמת אין אומרים 'מלך' בשאר השנה, אלא 'האל המשפט'. | <BR/>בדומה לכך הביא ה'''טור''' (אורח חיים קיח) בשם אחיו '''רבנו יחיאל''' שתמה מדוע צריך לחזור הרי בכל מקרה הזכיר מלכות? אך למעשה כתב שאינו רשאי לשנות ממה שהורגל בפי הכל. אמנם הוסיף שיש מקומות שבאמת אין אומרים 'מלך' בשאר השנה, אלא 'האל המשפט'. | ||
ב'''אורחות חיים''' (תפילה קד) כתב בשם ה'''ראב"ד''' שאפילו אם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' או 'מלך משפט' חוזר לומר 'המלך המשפט'. | ב'''אורחות חיים''' (תפילה קד) כתב בשם ה'''ראב"ד''' שאפילו אם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' או אפילו 'מלך משפט' חוזר לומר 'המלך המשפט'. | ||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים קיח א) לא חילק בדבר, ומשמע שלעולם צריך לחזור, וכן הוא ב'''בית יוסף''' (ד"ה כתבו תלמידי רבנו יונה), שכן נראה מדברי הפוסקים שסתמו דבריהם ולא חילקו. אך ה'''רמ"א''' חלק על זה וכתב שלא אמרו לחזור אלא במקום שכל השנה אומרים 'האל אוהב צדקה ומשפט'. | |||
==לאן חוזר== | |||
'''תוספות''' (ברכות לד א) כתבו שכיון שקיימא לן ש[[שלוש הברכות הראשונות נחשבות כברכה אחת]] אם טעה ב'המלך הקדוש' חוזר לראש. אמנם האמצעיות נחשבות כל אחד בפני עצמה, ולכן אם טעה ב'המלך המשפט' חוזר לאותה ברכה. | |||
<BR/>כן כתב גם ה'''רמב"ם''' (תפילה י יג) שב'המלך הקדוש' חוזר לראש וב'המלך המשפט' חוזר לאותה ברכה. אך הוסיף שאם נזכר רק אחר שהשלים תפילתו חוזר לראש. ואין הבדל בזה בין יחיד לשליח ציבור. וכן הוא גם ב'''תשובת הרשב"א''' (א לה), וכן פסקו ה'''טור''' (אורח חיים תקפב) וה'''שלחן ערוך''' (תקפב א). | |||
== אם יכול להרגיל עצמו == | |||
כתב ה'''פרי חדש''' שאם הרגיל את עצמו תשעים פעם לומר המלך הקדוש והמלך המשפט, אינו צריך לחזור אם הוא מסופק, כמו לענין [[מוריד הטל]]. אבל ה'''מגן אברהם''' (א) כתב שכאן לא מועיל לעשות כן, שהרי אינו יכול לומר ברוך אתה ה' בשם ומלכות. ואם יאמר בלי שם, כבר אין כאן הרגל כי הוא שונה מבתפילה. וכן הסכימו ה'''אליה רבה''' (ד) ו'''האדמו"ר הזקן''' בשלחן ערוך שלו (ג), '''ערוך השולחן''' (ה) וה'''משנה ברורה''' (ג). | |||
<BR/>אבל הרב '''ברכי יוסף''' (ג) חלק בזה על המגן אברהם והסכים לדברי הפר"ח, וכתב שמועיל אם אמר תשעים פעמים, ויאמר השם ולא הזכרה ויועיל לו. | |||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||