הבדלים בין גרסאות בדף "המינים הכשרים למצה והאסורים משום חמץ וגזירת קטניות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 2: | שורה 2: | ||
אלו מיני דגן אסורים בפסח משום חמץ וכשרים למצה, ודברי הפוסקים בדין גזירת קטניות. | אלו מיני דגן אסורים בפסח משום חמץ וכשרים למצה, ודברי הפוסקים בדין גזירת קטניות. | ||
== | ==חמשת מיני דגן הכשרים למצה והאסורים משום חמץ== | ||
ה'''משנה''' (פסחים ב ה) מונה חמשה מינים הכשרים למצה ואדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח - חטים, שעורים, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון. | ה'''משנה''' (פסחים ב ה) מונה חמשה מינים הכשרים למצה ואדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח - חטים, שעורים, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==זיהוי המינים== | ==זיהוי המינים== | ||
==עירוב אורז וחיטים יחד== | |||
[[קטגוריה:פסחים לה.]] | |||
[[קטגוריה:חמץ ומצה פרק ו]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תנג]] | |||
[[קטגוריה:חמץ]] | |||
[[קטגוירה:מצה]] | |||
גרסה מ־12:28, 26 במרץ 2017
| משנה: | פסחים ב ה |
| בבלי: | פסחים לה א |
| רמב"ם: | חמץ ומצה ו ד |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תנג א-ב |
אלו מיני דגן אסורים בפסח משום חמץ וכשרים למצה, ודברי הפוסקים בדין גזירת קטניות.
חמשת מיני דגן הכשרים למצה והאסורים משום חמץ
המשנה (פסחים ב ה) מונה חמשה מינים הכשרים למצה ואדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח - חטים, שעורים, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון.
בגמרא (פסחים לה א) מבואר שלמדו מן הפסוק 'לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות', שדברים הבאים לידי חימוץ יוצאים בהם ידי חובת מצה, ודברים שאינם באים לידי חימוץ אין יוצאים בהם ידי חובת מצה, לכן אורז ודוחן כיון שאינם באים לידי חימוץ אלא לידי סירחון, אין יוצאים בהם ידי מצה.
וזה שלא כדעת ר' יוחנן בן נורי שאוסר לאכול בפסח אורז ודוחן שסבור הוא שמיני דגן הם וחייבים על חימוצם כרת, ולכן גם מתיר הוא לעשות מהם מצה ולצאת בהם ידי חובה בפסח.