הבדלים בין גרסאות בדף "הליכה בשבת לצורך דבר האסור"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 24: | שורה 24: | ||
על פי חילוק זה של הגמרא תירצו הראשונים קושייה נוספת. שמשמע מהמשנה בשבת, שדווקא להחשיך על התחום אסור, כלומר ללכת עד סוף תחום שבת, ולהמתין שם עד שתשחשך כדי שיצא מיד, לשכור פועלים או להביא פירות. אבל אם מחשיך בתוך התחום על מנת לשכור פועלים ולהביא פירות, מותר. וקשה, שהרי בעירובין שם כתוב שאסור לטייל על פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ, וזהו בתוך התחום. ותירצו '''תוספות''' (שבת קנ ב ד"ה ואין) שאם זה דבר שמינכרא מילתא, כגון להיכנס למרחץ, אפילו בתוך התחום אסור, אבל לשכור פועלים ולהביא פירות לא מינכרא מילתא כל זמן שהוא בתוך התחום. וכן כתב ה'''רא"ש''' בתוספותיו (קנ א ד"ה אין). | על פי חילוק זה של הגמרא תירצו הראשונים קושייה נוספת. שמשמע מהמשנה בשבת, שדווקא להחשיך על התחום אסור, כלומר ללכת עד סוף תחום שבת, ולהמתין שם עד שתשחשך כדי שיצא מיד, לשכור פועלים או להביא פירות. אבל אם מחשיך בתוך התחום על מנת לשכור פועלים ולהביא פירות, מותר. וקשה, שהרי בעירובין שם כתוב שאסור לטייל על פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ, וזהו בתוך התחום. ותירצו '''תוספות''' (שבת קנ ב ד"ה ואין) שאם זה דבר שמינכרא מילתא, כגון להיכנס למרחץ, אפילו בתוך התחום אסור, אבל לשכור פועלים ולהביא פירות לא מינכרא מילתא כל זמן שהוא בתוך התחום. וכן כתב ה'''רא"ש''' בתוספותיו (קנ א ד"ה אין). | ||
ה'''רמב"ן''' (קנ ב ד"ה מת) הביא דברי תוס' אלו, ובדבריו משמע שאיסור ההחשכה על התחום ואיסור הטיול בתוך השדה ועל פתחה של מדינה הם שני דברים. שההחשכה על התחום לשכור םועלים או להביא פירות וכד' הוא עובדין דחול, ואינו ניכר למה מחשיך, ולכן כל שהוא תוך התחום מותר. אך הטיול בפתחה של מדינה לצורך כניסה למרחץ הוא משום חשדא, שניכר שמתכוון להיכנס לרחוץ, והוא אותו איסור כמו לטייל בתוך שדהו לידע מה היא צריכה, וזהו איסור אחר מההחשכה על התחום. | |||
<BR/>גם ה'''רשב"א''' (קנ ב ד"ה על) וה'''ר"ן''' (קנ ב ד"ה בשלמא) וה'''ריטב"א''' (קנ ב ד"ה משכחת) בחידושיהם העתיקו דברי התוס', ובדבריהם אינו מוכרע אם ההחשכה על התחום הוא אותו איסור כמו הטיול בשדה ובפתחה של מדינה, ומשום חשדא, או שזה איסור אחר. ומ"מ בדבריהם מודגש שההליכה לשדה שבתוך התחום האסורה, היא דווקא בשדה שצריכה ניר ועיבוד, שאז ניכר שלצורך כן הוא בא. | |||
ה'''מגיד משנה''' (שבת כד ב) הביא דברי תוס' הללו (בסגנונם של הרשב"א והר"ן) וכתב שכן נראה גם מדברי הרמב"ם שלא אסר אלא בהולך עד סוף התחום. אבל ב'''מעשה רקח''' (ב) ובהערות '''הר' קפאח''' (ה) חלקו על דברי המ"מ וכתבו שהרמב"ם דיבר בהווה, וכל הליכה אסורה כאשר ניכר שעושה כן לצורך חפציו, אפילו תוך התחום. | |||
וכן העתיק ה'''מגן אברהם''' להלכה (א) וה'''משנה ברורה''' (א). ובספר '''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&st=&pgnum=325&hilite= (ס ב)] כתב שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג"א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם. | וכן העתיק ה'''מגן אברהם''' להלכה (א) וה'''משנה ברורה''' (א). ובספר '''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&st=&pgnum=325&hilite= (ס ב)] כתב שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג"א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם. | ||
[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | [[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | ||