הבדלים בין גרסאות בדף "הליכה בשבת לצורך דבר האסור"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 28: שורה 28:


ה'''מגיד משנה''' (שבת כד ב) הביא דברי תוס' הללו (בסגנונם של הרשב"א והר"ן) וכתב שכן נראה גם מדברי הרמב"ם שלא אסר אלא בהולך עד סוף התחום. אבל ב'''מעשה רקח''' (ב) ובהערות '''הר' קפאח''' (ה) חלקו על דברי המ"מ וכתבו שהרמב"ם דיבר בהווה, וכל הליכה אסורה כאשר ניכר שעושה כן לצורך חפציו, אפילו תוך התחום.
ה'''מגיד משנה''' (שבת כד ב) הביא דברי תוס' הללו (בסגנונם של הרשב"א והר"ן) וכתב שכן נראה גם מדברי הרמב"ם שלא אסר אלא בהולך עד סוף התחום. אבל ב'''מעשה רקח''' (ב) ובהערות '''הר' קפאח''' (ה) חלקו על דברי המ"מ וכתבו שהרמב"ם דיבר בהווה, וכל הליכה אסורה כאשר ניכר שעושה כן לצורך חפציו, אפילו תוך התחום.
ה'''שלחן ערוך''' (שז ט) העתיק דברי התוס' להלכה, וכתב שמותר לילך תוך התחום על מנת לתלוש פירות מגינתו אחר חשיכה, דדוקא בסוף התחום אסור משום דמינכרא מילתא. ואף שלעיל (שו א) כתב לאסור לעיין נכסיו לראות מה צריך למחר, כתב ה'''מגן אברהם''' (שז יג) ששם ניכר שעושה כן לצורך עבודה של מחר ואתי לידי חשד.


וכן העתיק ה'''מגן אברהם''' להלכה (א) וה'''משנה ברורה''' (א). ובספר '''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&st=&pgnum=325&hilite= (ס ב)] כתב שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג"א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם.  
וכן העתיק ה'''מגן אברהם''' להלכה (א) וה'''משנה ברורה''' (א). ובספר '''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&st=&pgnum=325&hilite= (ס ב)] כתב שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג"א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם.