הבדלים בין גרסאות בדף "הליכה בקומה זקופה ובגילוי הראש"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{מקורות||ברכות מג ב, קידושין לא א||דעות ה ח|אורח חיים ב ו}}
{{מקורות||ברכות מג ב, קידושין לא א||דעות ה ח|אורח חיים ב ו}}
בגדר האיסור ללכת בקומה זקופה וללא כיסוי ראש, האם הוא איסור או מידת חסידות, כמה אסור לילך והיכן.
בגדר האיסור ללכת בקומה זקופה וללא כיסוי ראש, האם הוא איסור או מידת חסידות, כמה אסור לילך והיכן.
שורה 5: שורה 6:
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=31&format=pdf (קידושין לא א)] מביאה דברי ר' יהושע בן לוי האומר שאסור לילך ארבע אמות בקומה זקופה, על פי הפסוק (ישעיהו ו ג) 'מלא כל הארץ כבודו'.
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=31&format=pdf (קידושין לא א)] מביאה דברי ר' יהושע בן לוי האומר שאסור לילך ארבע אמות בקומה זקופה, על פי הפסוק (ישעיהו ו ג) 'מלא כל הארץ כבודו'.
<BR/>מיד בסמוך מביאה הגמרא שרב הונא בריה דרב יהושע לא הלך ארבע אמות בגילוי הראש, כיון שהיה אומר 'שכינה למעלה מראשי'.
<BR/>מיד בסמוך מביאה הגמרא שרב הונא בריה דרב יהושע לא הלך ארבע אמות בגילוי הראש, כיון שהיה אומר 'שכינה למעלה מראשי'.
במקום אחר מביאה ה'''גמרא''' (ברכות מג ב) הלכה זו בהקדמה שונה מעט, שדבר זה הוא אחד מן הדברים שאין לתלמידי חכמים לעשות. משמע דווקא תלמידי חכמים, אבל כל אדם מותר.


==הליכה בקומה זקופה==
==הליכה בקומה זקופה==
שורה 14: שורה 17:
<BR/>ב'''ספר הרוקח''' הביא דברי זה בהלכות חסידות (שורש המידות)  
<BR/>ב'''ספר הרוקח''' הביא דברי זה בהלכות חסידות (שורש המידות)  
בספר '''כפתור ופרח''' (מד) הביא כן בהנהגת תלמידי חכמים. וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ב ה) שהוא הנהגה לתלמידי חכמים.
בספר '''כפתור ופרח''' (מד) הביא כן בהנהגת תלמידי חכמים. וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ב ה) שהוא הנהגה לתלמידי חכמים.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' הביא הלכה זו בהלכות דעות (ה ח) וכתב שתלמיד חכם לא ילך בקומה זקופה וגרון נטוי. משמע שאין זו הלכה לכל אדם.


אמנם בראשונים אחרים משמע שהוא מעיקר הדין לכל אדם. <BR/>
אמנם בראשונים אחרים משמע שהוא מעיקר הדין לכל אדם. <BR/>
שורה 19: שורה 23:
<BR/>גם ב'''ארחות חיים''' (א פתיחה ד) כתב שכשיעמוד להתהלך בארץ, יכוף קומתו וישחה ראשו ולא יהלך בקומה זקופה. ושוב כתב כן במקום אחר (א ברכות עג).
<BR/>גם ב'''ארחות חיים''' (א פתיחה ד) כתב שכשיעמוד להתהלך בארץ, יכוף קומתו וישחה ראשו ולא יהלך בקומה זקופה. ושוב כתב כן במקום אחר (א ברכות עג).


ה'''רמב"ם''' הביא הלכה זו בהלכות דעות (ה ח) וכתב שתלמיד חכם לא ילך בקומה זקופה וגרון נטוי. משמע שאין זו הלכה לכל אדם.
ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x6 (אורח חיים ב)] הביא הלכה זו, וכתב שכשיקום אדם ממטתו יקום וילך בכפיפת קומה.  
<BR/>גם ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x6 (אורח חיים ב)] הביא הלכה זו, וכתב שכשיקום אדם ממטתו יקום וילך בכפיפת קומה.  
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (אורח חיים ב ו)] הלשון כבגמרא 'אסור לילך בקומה זקופה'.
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (אורח חיים ב ו)] הלשון כבגמרא 'אסור לילך בקומה זקופה'.


גם בספרי בהלכה של האחרונים העתיקו הלכה זו כמעיקר הדין.  
גם בספרי הלכה של האחרונים העתיקו הלכה זו כמעיקר הדין.  
<BR/>ב'''חיי אדם''' (א א ט) העתיק כלשון השלחן ערוך 'אסור', וכן הוא ב'''קיצור שלחן ערוך''' גאנצפריד (ג ז) ובעוד אחרונים.
<BR/>ב'''חיי אדם''' (א א ט) העתיק כלשון השלחן ערוך 'אסור', וכן הוא ב'''קיצור שלחן ערוך''' גאנצפריד (ג ז) ובעוד אחרונים.
ב'''שו"ת מהרש"ל''' (עב) מבין בפשיטות שהאיסור לילך בקומה זקופה הוא מעיקר הדין, מכך שבגמרא כתוב לשון איסור, מה שאין כן בגילוי הראש. וכן כתב ה'''מהריט"ץ''' בשו"ת (חדשות ר).


===ארבע אמות===
===ארבע אמות===
שורה 34: שורה 39:
ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (ד)] כתב בדעת הטור שלא היה גורס בגמרא ד' אמות. אבל בספר '''יד אהרן''' אלפנדרי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7860&st=&pgnum=4 (ב)] העיר על דבריו שהרי בקיצור פסקי הרא"ש כן מוזכר ד' אמות. ולכן יישב שטעות סופר היא בדברי הטור. והובאו דבריו ב'''באר היטב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (ד)]. ולפי דבריו משמע שאין איסור אלא בד' אמות.
ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (ד)] כתב בדעת הטור שלא היה גורס בגמרא ד' אמות. אבל בספר '''יד אהרן''' אלפנדרי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7860&st=&pgnum=4 (ב)] העיר על דבריו שהרי בקיצור פסקי הרא"ש כן מוזכר ד' אמות. ולכן יישב שטעות סופר היא בדברי הטור. והובאו דבריו ב'''באר היטב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (ד)]. ולפי דבריו משמע שאין איסור אלא בד' אמות.
<BR/>וב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (ד"ה אסור)] העיר שאף שבקידושין גרסינן ד' אמות, מ"מ בברכות מג: לא גרסינן, וזהו הטעם להשמטת הפוסקים ד' אמות. ואף שבמהדורת וילנא, גם בברכות שם גרסינן ארבע אמות, הגר"א שם בגליון שלו משמיט משפט זה, וגרס רק 'אל יהלך בקומה זקופה'.
<BR/>וב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (ד"ה אסור)] העיר שאף שבקידושין גרסינן ד' אמות, מ"מ בברכות מג: לא גרסינן, וזהו הטעם להשמטת הפוסקים ד' אמות. ואף שבמהדורת וילנא, גם בברכות שם גרסינן ארבע אמות, הגר"א שם בגליון שלו משמיט משפט זה, וגרס רק 'אל יהלך בקומה זקופה'.
==הליכה בגילוי הראש==
===ארבע אמות===


[[קטגוריה:הנהגת הבוקר]]
[[קטגוריה:הנהגת הבוקר]]

תפריט ניווט