הבדלים בין גרסאות בדף "הכשרים למול"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== המקורות התנאיים == | == המקורות התנאיים == | ||
ב'''תוספתא''' (עבודה זרה ג ה) מובאת מחלוקת תנאים לגבי מילה ע"י גוי. לדעת ר' מאיר גוי לא ימול את ישראל, מפני שהוא חשוד על הנפשות, ואילו לדעת חכמים אם ישראל עומד על גביו יכול למול. | ב'''תוספתא''' (עבודה זרה ג ה) מובאת מחלוקת תנאים לגבי מילה ע"י גוי. לדעת ר' מאיר גוי לא ימול את ישראל, מפני שהוא חשוד על הנפשות, ואילו לדעת חכמים אם ישראל עומד על גביו יכול למול. | ||
<BR/> | <BR/>ה'''גמרא''' (עבודה זרה כו ב) מסבירה בדעת ר' מאיר שהוא סובר שאפילו אם אחרים עומדים על גביו אסור, לפי שיכול הוא להטות את הסכין ולעשות את התינוק כרות שפכה. | ||
עוד מובאת שם בתוספתא מחלוקת נוספת לגבי מילת כותי, שלדעת ר' יהודה כותי לא ימול את ישראל מפני שהוא מל לשם הר גריזים. לעומת זאת געת ר' יוסי שלא מצינו בתורה שהצריכה מילה לשם ברית, ולכן יכול למול אפילו שמל לשם הר גריזים. | עוד מובאת שם בתוספתא מחלוקת נוספת לגבי מילת כותי, שלדעת ר' יהודה כותי לא ימול את ישראל מפני שהוא מל לשם הר גריזים. לעומת זאת געת ר' יוסי שלא מצינו בתורה שהצריכה מילה לשם ברית, ולכן יכול למול אפילו שמל לשם הר גריזים. | ||
גרסה מ־00:30, 4 בינואר 2023
מי כשר למול ומי פסול, לכתחילה ובדיעבד, ובטעמי הפסול.
| בבלי: | עבודה זרה כו:-כז. |
| רמב"ם: | מילה ב א |
| שולחן ערוך: | יורה דעה רסד א |
המקורות התנאיים
בתוספתא (עבודה זרה ג ה) מובאת מחלוקת תנאים לגבי מילה ע"י גוי. לדעת ר' מאיר גוי לא ימול את ישראל, מפני שהוא חשוד על הנפשות, ואילו לדעת חכמים אם ישראל עומד על גביו יכול למול.
הגמרא (עבודה זרה כו ב) מסבירה בדעת ר' מאיר שהוא סובר שאפילו אם אחרים עומדים על גביו אסור, לפי שיכול הוא להטות את הסכין ולעשות את התינוק כרות שפכה.
עוד מובאת שם בתוספתא מחלוקת נוספת לגבי מילת כותי, שלדעת ר' יהודה כותי לא ימול את ישראל מפני שהוא מל לשם הר גריזים. לעומת זאת געת ר' יוסי שלא מצינו בתורה שהצריכה מילה לשם ברית, ולכן יכול למול אפילו שמל לשם הר גריזים.
בגמרא שם מובאות שתי ברייתות נוספות לגבי מילה ע"י גוי.
ברייתא ראשונה אומרת שעיר שאין בה רופא ישראל, אבל יש בה רופא גוי ורופא כותי, לדעת ר' מאיר עדיף שימול הרופא הגוי ולא הרופא הכותי, ואילו לדעת ר' יהודה עדיף שימול הרופא הכותי ולא הרופא הגוי. הברייתא הזו סותרת לכאורה את דעת ר' מאיר המובאת בתוספתא שאסר מילת גוי, וכן ישנה סתירה לכאורה גפ עם דעת ר' יהודה בתוספתא שפסל מילת כותי ואילו כאן הכשיר. ויובא להלן.
ברייתא שניה שמובאת שם בגמרא מביאה את דעת ר' יהודה שפוסל מילת גוי, ולומד זאת מן הפסוק "ואתה את בריתי תשמור", כלומר הציווי הוא לאברהם ולזרעו ולא לאומות העולם.
סוגיית הגמרא
הגמרא (עבודה זרה כו ב) עמדה על הסתירה הכפולה בין הברייתא לתוספתא, גם בדעת ר' מאיר לגבי מילת גוי, וגם בדעת ר' יהודה לגבי מילת כותי, ולכן מסיקה שיש להפוך את הברייתא ולגרוס שר' מאיר הוא שפסק להעדיף מילת רופא כותי על פני רופא גוי וכדעתו בתוספתא שפסל מילת גוי, ואילו ר' יהודה העדיף מילת רופא גוי על פני מילת רופא כותי, שכן הוא פוסל מילה שלא לשמה, והכותים מלים לשם הר גריזים.
ומה שמצאנו בברייתא השניה שר' יהודה פוסל מילת גוי משום הפסוק 'ואתה את בריתי תשמור', מיישבת הגמרא שזהו ר' יהודה הנשיא.
נמצא שר' מאיר פוסל מילת גוי אפילו אחרים עומדים על גביו, מחשש שיעשהו כרות שפכה.
חכמים מתירים מילת גוי אם ישראל עומד על גביו.
ר' יהודה מכשיר מילת גוי, אבל פוסל מילת כותי לפי שהוא מל לשם הר גריזים.
ר' יוסי מתיר מילת כותי, שאין הוא חושש למילה שלא לשמה.
ואילו ר' יהודה הנשיא פוסל מילת גוי משום הפסוק 'ואתה את בריתי תשמור'.