הבדלים בין גרסאות בדף "החייבים בקריאת המגילה והכשרים לקרותה"

מבואר שישנה סתירה בין התוספתא במגילה לבין הגמרות בערכין ובמגילה לענין נשים, שלפי הגמרא נשים חייבות בקריאת המגילה לפי שהן היו באותו הנס, ואילו התוספתא פוטרת נשים מקריאתה.

'''רש"י''' (ערכין ג א) לא התייחס לתוספתא כלל, וכתב בפשיטות שנשים חייבות בקריאת מגילה וכשרותלקרותה, ואף מוציאות הן את הזכרים ידי חובתם.

<BR/>כן היא גם דעת ה'''ריא"ז''', מובא ב'''שלטי גיבורים''' (מגילה ב ב ד"ה נשים).

<BR/>ביישוב דעת רש"י עם התוספתא, כתב ה'''בית חדש''' (תרפט ב) שצ"ל שסיפא דתוספתא משבשתא היא.

אמנם '''בעל הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=468 (יט הלכות מגילה ד"ה תנו רבנן)] הביא את התוספתא במגילה להלכה, אך הבין שאין היא סותרת את הגמרא, שאף שנשים ועבדים וקטנים פטורים ממקרא מגילה כדברי התוספתא, מכל מקום חייבים הם בשמיעתה, לפי שאף הם היו בספק להשמיד ולהרוג ולאבד, ולכן הכל חייבים לשומעה. והובאו דבריו ב'''תוספות''' (ערכין ג א ד"ה לאתויי), ומשמע שסבירא להו כוותיה.

<BR/>ה'''רא"ש''' (מגילה א ד) הביא גם הוא דברי רש"י ודברי בה"ג, וכתב שיש ליישב דעת בה"ג עם הגמרא בערכין, שאמרה 'לאתויי נשים', שאין הכוונה שיוציאו אחרים כמו שאר המנויים בברייתא, אלא שלא נימא שנשים אינן יוצאות אלא בקריאת האנשים, קמ"ל דיכולה אשה מוציאה חברתה. וכן כתב לתרץ ה'''מרדכי''' (מגילה א תשעט). ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תרפט ד"ה ומ"ש רבנו בשם בה"ג) כתב שדעת הרא"ש נוטה כדעת בה"ג.

<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ב ב ד"ה נשים) הביא שתי הדעות, וכתב שדברי בה"ג אינם מחוורים, אבל ראוי לחוש לדבריו ולהחמיר.

כדברי בעל הלכות גדולות פסק גם ה'''ראבי"ה''' (מגילה תקסט), שנשים חייבות רק לשמוע מגילה ולא לקרוא, והוסיף שנשים [[ברכות קריאת המגילה|תברכנה 'על משמע מגילה']] אפילו קוראות לעצמן. והובאו דבריו ב'''מרדכי''' (מגילה א תשעט).