הבדלים בין גרסאות בדף "החזרת, הוספת והחלפת הכיסוי בשבת"
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===נתגלה מבעוד יום או משחשיכה=== | ===נתגלה מבעוד יום או משחשיכה=== | ||
בעל '''ספר התרומה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49373&st=&pgnum=197 (שבת רלא פסק דיני הטמנה)] כתב דהמשנה איירי משחשיכה, דדווקא אם נתגלה '''משחשיכה''' מותר לכסותו, אבל נתגלה מבעוד יום, אפילו | בעל '''ספר התרומה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49373&st=&pgnum=197 (שבת רלא פסק דיני הטמנה)] כתב דהמשנה איירי משחשיכה, דדווקא אם נתגלה '''משחשיכה''' מותר לכסותו, אבל נתגלה מבעוד יום, אפילו נפל מעצמו, אסור לכסותו משתחשך '''דדמי לתחילת הטמנה'''.<BR/> | ||
וכן משמע ב'''מאירי''' בביאור המשנה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40769&st=&pgnum=67 (נא א)] שכתב בפשיטות שמדובר שנתגלה הכיסוי '''בלילה''', ומשמע בדבריו, שאם נתגלה מבעוד יום '''אסור''' לכסותו משתחשך משום דהוי הטמנה [ודלא כסה"ת שכתב דדמי לתחילת הטמנה], כי כתב שם בטעם ההיתר שבגילוי מועט לא חיישינן שמא ירתיח, ולפי"ז בנתגלה מבעוד יום, שעבר זמן מרובה, שוב יש חשש שמא ירתיח, ואסור מדינא. | וכן משמע ב'''מאירי''' בביאור המשנה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40769&st=&pgnum=67 (נא א)] שכתב בפשיטות שמדובר שנתגלה הכיסוי '''בלילה''', ומשמע בדבריו, שאם נתגלה מבעוד יום '''אסור''' לכסותו משתחשך משום דהוי הטמנה [ודלא כסה"ת שכתב דדמי לתחילת הטמנה], כי כתב שם בטעם ההיתר שבגילוי מועט לא חיישינן שמא ירתיח, ולפי"ז בנתגלה מבעוד יום, שעבר זמן מרובה, שוב יש חשש שמא ירתיח, ואסור מדינא. | ||
אבל דעת '''ר"י''' בתוס' (שבת נא א ד"ה כסהו) שהמשנה מתירה גם בנתגלה מבעוד יום, אלא שזהו דווקא [[#כשנתגלה מעצמו|נתגלה מעצמו או גילהו בידיים]], ורק אם [[#גילהו בידיים|נתגלה מעצמו או גילהו בידיים]] מבעוד יום אסור לו להחזירו משתחשך. וכן כתב '''הרא"ש''' (שבת ד י). | |||
וה'''סמ"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20520&hilite=361854f3-8f74-435a-aa7e-7fab0c172586&st=%D7%94%D7%98%D7%9E%D7%A0%D7%94&pgnum=68 (לא תעשה סא)], הביא שתי הדעות ולבסוף והכריע מהירושלמי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=27e06749-9c16-4b9d-a82d-dd208b1c970f&st=%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%93&pgnum=65 (שבת ד ג)] כדברי ספר התרומה. שבירושלמי כתוב נתגלה מבעוד יום, מכסהו מבעוד יום, נתגלה משחשיכה, מכסהו משחשיכה, משמע שבנתגלה מבעוד יום אסור לכסותו משחשיכה. אמנם לפי הגירסה שלפנינו, יש המשך לדברי הירושלמי והוא מסתפק בנתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום, אם מותר לכסותו או לא, ולא איפשטא. וגם הב"י (אורח חיים רנז ד) כתב שדברי הירושלמי כסמ"ג, ואפשר שגירסה אחרת היתה לפניהם. <BR/> | |||
ועיין בב"ח (אורח חיים רנז ד) שחלק על הב"י בהבנת הסמ"ג, וכתב שדעתו להכריע כר"י, שהרי הביא דעתו באחרונה. וכנראה שלפני הב"ח היתה מהדורא קמא של הסמ"ג, ששם ליתא כל הראיה מהירושלמי. | |||
גרסה מ־18:18, 23 בנובמבר 2015
אדם שהטמין תבשיל בערב שבת באופן המותר, ורוצה בשבת להחזיר כיסוי שנפל או שהסירו הוא בעצמו, וכן להחליף את הכיסוי או להוסיף על הכיסוי הקיים, האם מותר או לא.
החזרת הטמנה
המשנה (שבת ד ב) מתירה להחזיר בשבת כיסוי שנתגלה. אלא שלא מבואר בדבריה האם מדובר בכיסוי שנתגלה משחשיכה דווקא, או אפילו נתגלה מבעוד יום.
וכן לא מבואר כל הצורך, האם מדובר בנתגלה הכסוי מאליו, או שגילה האדם בעצמו את הכיסוי. שהיה מקום לומר שדווקא נתגלה מאליו מותר, אבל אם גילה בעצמו, הרי שמוכח שדעתו שאינו רוצה בהטמנה, ועכשיו שמחזיר בשבת נראה כהטמנה חדשה. אך לאידך גיסא, אם הוציא את הכיסוי על מנת להחזירו, הרי פחות נראה כמטמין מחדש, מאשר כשנפל מאליו וחוזר ומכסהו.
נתגלה מבעוד יום או משחשיכה
בעל ספר התרומה (שבת רלא פסק דיני הטמנה) כתב דהמשנה איירי משחשיכה, דדווקא אם נתגלה משחשיכה מותר לכסותו, אבל נתגלה מבעוד יום, אפילו נפל מעצמו, אסור לכסותו משתחשך דדמי לתחילת הטמנה.
וכן משמע במאירי בביאור המשנה (נא א) שכתב בפשיטות שמדובר שנתגלה הכיסוי בלילה, ומשמע בדבריו, שאם נתגלה מבעוד יום אסור לכסותו משתחשך משום דהוי הטמנה [ודלא כסה"ת שכתב דדמי לתחילת הטמנה], כי כתב שם בטעם ההיתר שבגילוי מועט לא חיישינן שמא ירתיח, ולפי"ז בנתגלה מבעוד יום, שעבר זמן מרובה, שוב יש חשש שמא ירתיח, ואסור מדינא.
אבל דעת ר"י בתוס' (שבת נא א ד"ה כסהו) שהמשנה מתירה גם בנתגלה מבעוד יום, אלא שזהו דווקא נתגלה מעצמו או גילהו בידיים, ורק אם נתגלה מעצמו או גילהו בידיים מבעוד יום אסור לו להחזירו משתחשך. וכן כתב הרא"ש (שבת ד י).
והסמ"ג (לא תעשה סא), הביא שתי הדעות ולבסוף והכריע מהירושלמי (שבת ד ג) כדברי ספר התרומה. שבירושלמי כתוב נתגלה מבעוד יום, מכסהו מבעוד יום, נתגלה משחשיכה, מכסהו משחשיכה, משמע שבנתגלה מבעוד יום אסור לכסותו משחשיכה. אמנם לפי הגירסה שלפנינו, יש המשך לדברי הירושלמי והוא מסתפק בנתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום, אם מותר לכסותו או לא, ולא איפשטא. וגם הב"י (אורח חיים רנז ד) כתב שדברי הירושלמי כסמ"ג, ואפשר שגירסה אחרת היתה לפניהם.
ועיין בב"ח (אורח חיים רנז ד) שחלק על הב"י בהבנת הסמ"ג, וכתב שדעתו להכריע כר"י, שהרי הביא דעתו באחרונה. וכנראה שלפני הב"ח היתה מהדורא קמא של הסמ"ג, ששם ליתא כל הראיה מהירושלמי.