הדחה לפני ואחרי מליחה

דין הגמרא

הגמרא (חולין קיג א) מביאה דברי שמואל האומר שאין הבשר יוצא מידי דמו, אלא אם כן מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה.
וכן אומר שם רב הונא שצריך למלוח ואחר כך להדיח. ומה שאמרה הברייתא שיש להדיח, למלוח ואז שוב להדיח, כלומר הדחה לפני ואחרי מליחה, מסבירה הגמרא שזה מדובר כאשר השוחט לא הדיח את הבשר לאחר השחיטה. אך אם השוחט עצמו הדיח לאחר השחיטה, אין המולח צריך להדיח שוב אלא רק לאחר מליחה.
נמצא מדינא דגמרא שיש להדיח את הבשר קודם המליחה ולאחר המליחה.

טעם ההדחה שלפני המליחה

הריטב"א (ד"ה אמר שמואל) מסביר שטעם ההדחה שקודם המליחה היא מפני שלפעמים יש דם יבש על פני הבשר, ואם לא מדיחנו קודם, יבוא המלח ויבליע את אותו הדם היבש בתוך הבשר.
ומביא עוד פירוש, שאפילו אם אין דם על פני הבשר, יש להדיחו תחילה לפי שאין המלח מפליט את הדם הבלוע, אלא אם כן מרכך הבשר ומרטיבו תחילה.