הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 25: | שורה 25: | ||
אלא שעל הסבר זה הקשו כמה מפרשים שהוא דחוק, שהרי בתחילת דבריו מדבר הרמב"ם על חלוקת הפירות, ואיך נטה דבריו כאן לענין עצים בלבד? לכן הסבירו בדברי הרמב"ם שכאן אין חשש ערלה כלל, ואינו דומה למשנה בערלה ששטף נהר זיתיו וכו', ומחלקים באופן הבא: | אלא שעל הסבר זה הקשו כמה מפרשים שהוא דחוק, שהרי בתחילת דבריו מדבר הרמב"ם על חלוקת הפירות, ואיך נטה דבריו כאן לענין עצים בלבד? לכן הסבירו בדברי הרמב"ם שכאן אין חשש ערלה כלל, ואינו דומה למשנה בערלה ששטף נהר זיתיו וכו', ומחלקים באופן הבא: | ||
*לדעת '''אבן האזל''' יש לחלק בין מקרה שבו הנהר עקר את הזיתים וגם שתלן לתוך שדה חבירו, לבין מקרה שהוא רק עקר, ואחר כך ניטעו שנית במקום אחר בידי אדם. שלפי הרמב"ם כל שלא נטעו אדם בידיים אינו חייב בערלה כלל, ובזה מדברת הגמרא בבבא מציעא, ולכן אפילו נעקרו בלא גושיהן, אין צריך למנות שנות ערלה מחדש. לעומת זאת המשנה בערלה מדברת על מקרה שבו הנהר רק עקר, ואחר כך בעל העצים הלך ונטען במקום אחר, שבזה חייב שוב למנות שוב ערלה, אלא אם כן נעקרו בגושיהן ויכולים לחיות. | *לדעת '''אבן האזל''' יש לחלק בין מקרה שבו הנהר עקר את הזיתים וגם שתלן לתוך שדה חבירו, לבין מקרה שהוא רק עקר, ואחר כך ניטעו שנית במקום אחר בידי אדם. שלפי הרמב"ם כל שלא נטעו אדם בידיים אינו חייב בערלה כלל, ובזה מדברת הגמרא בבבא מציעא, ולכן אפילו נעקרו בלא גושיהן, אין צריך למנות שנות ערלה מחדש. לעומת זאת המשנה בערלה מדברת על מקרה שבו הנהר רק עקר, ואחר כך בעל העצים הלך ונטען במקום אחר, שבזה חייב שוב למנות שוב ערלה, אלא אם כן נעקרו בגושיהן ויכולים לחיות. | ||
*ה'''ציץ אליעזר''' | *ה'''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|83|א יט ט}} כותב לחדש בדעת הרמב"ם שכל הדין של אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב אינו שייך אלא בשחזר ונטעו '''במקומו''', שכיון שיכול לחיות ושוב נטוע באותו מקום שמקודם, לא נחשב כנטיעה חדשה. אבל בנטעו במקום אחר, לא מועיל אפילו אם יכול לחיות, ולעולם נחשב הוא כנטיעה חדשה. ולכן דין זה של שטף נהר זיתיו אינו נוגע כלל לדין ערלה, שזהו גרוע יותר מאילן שעלה מאליו ששם עוד יש איזו פעולה כלשהי של אדם שגרמה שיצמח מאליו, אבל כאן בשטף נהר אין שום נגיעת אדם ופטור מערלה לגמרי. ומה שבשטף נהר זיתיו יש לבעל הזיתים חלק בהם כל שלוש שנים ראשונות, הוא מפני שיכול לטעון כלפי בעל הקרקע, שאם היה הוא נוטע בעצמו זיתים היה צריך להמתין ג' שנים עד שיוכל לאכול, ולכן גם עכשיו שעקר הנהר זיתיו לשדה חבירו יתן לו מחצית מהזיתים בג' שנים ראשונות. מה שאין כן שעקרם בלא עפר ואינם יכולים לחיות, אין בעל הזיתים יכול לטעון כלום, כי בלאו הכי אין שום חיות מבעל האילן, והכל לבעל הקרקע. | ||
== גדר יכול לחיות == | == גדר יכול לחיות == | ||
המשנה לא פירשה להדיא מהו הגדר של 'יכול לחיות' - כיצד ניתן לדעת דבר זה, וכמה זמן צריך הוא לחיות מכח הסלע בלבד. | המשנה לא פירשה להדיא מהו הגדר של 'יכול לחיות' - כיצד ניתן לדעת דבר זה, וכמה זמן צריך הוא לחיות מכח הסלע בלבד. | ||