הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 26: | שורה 26: | ||
<BR/>ב'''מנחת ביכורים''' כאן מבאר שדין בדיקה זו קאי על דברי המשנה לענין אילן שנעקר והסלע עמו, שבמקרה שנעקר האילן צריך לעשות בדיקה זו לענין חיות האילן מהגוש. אך להלן יתבאר שיש שמפרשים את התוספתא כפשוטה, שדין הבדיקה קאי על הרישא של התוספתא לגבי הנוטע בעציץ שאינו נקוב וחזר ונטע בארץ, כנ"ל. | <BR/>ב'''מנחת ביכורים''' כאן מבאר שדין בדיקה זו קאי על דברי המשנה לענין אילן שנעקר והסלע עמו, שבמקרה שנעקר האילן צריך לעשות בדיקה זו לענין חיות האילן מהגוש. אך להלן יתבאר שיש שמפרשים את התוספתא כפשוטה, שדין הבדיקה קאי על הרישא של התוספתא לגבי הנוטע בעציץ שאינו נקוב וחזר ונטע בארץ, כנ"ל. | ||
=== דברי הרא"ש === | |||
ה'''רא"ש''' בהלכות קטנות שלו (ערלה ד) | |||
=== דברי הרשב"א בתשובה ומשא ומתן בדבריו === | === דברי הרשב"א בתשובה ומשא ומתן בדבריו === | ||
ה'''רשב"א''' בשו"ת (ג רכה) נשאל לגבי אילן שנעקר עם שרשיו והעפר שסביבו, וניטע במקום אחר, מה דינו בחו"ל, האם כיון שאין אנו יודעים שיעור הזמן של 'יכול לחיות' אפשר להגדירו כספק, וספק ערלה בחו"ל מותר, או דלמא אין זה אלא ספק ידיעה האסור גם בחוץ לארץ. | ה'''רשב"א''' בשו"ת (ג רכה) נשאל לגבי אילן שנעקר עם שרשיו והעפר שסביבו, וניטע במקום אחר, מה דינו בחו"ל, האם כיון שאין אנו יודעים שיעור הזמן של 'יכול לחיות' אפשר להגדירו כספק, וספק ערלה בחו"ל מותר, או דלמא אין זה אלא ספק ידיעה האסור גם בחוץ לארץ. | ||
| שורה 42: | שורה 44: | ||
גם בשו"ת '''משפט כהן''' לראי"ה קוק {{היברובוקס|22302|29|ח}} מדייק מדברי הרשב"א וגם מלשון השאלה, שהרשב"א מעולם לא הסתפק לומר שצריך לחיות ג' שנים, וזה פשוט לו גם בסברה וגם הוכיח כן מהגמרות. אך הסתפק האם גדר זה שיכול לחיות כמה ימים, הוא נכנס לגדר ספק ערלה בחוץ לארץ המותרת, או דלמא כיון שזהו ספק ידיעה, אז לא חל על זה דין ספק ערלה לקולא, כיון שרק לנו הוא ספק. ובתחילה נטה לומר שאין כאן ספק בידיעה, שכל שיכול לחיות כמה ימים, מותר על כל פנים בחוץ לארץ ואף אם אין זה ברור לנו לגמרי עדיין לא נחשב הדבר ספק ידיעה להחמיר בו בחו"ל. אך לבסוף נסתפק מהתוספתא שהרי היא מורה לנו דרך בדיקה על ידי הנחה בגומא, ואם כן אנו שלא יודעים בדיקה זו, נשאר לנו ספק בידיעה ואם כן אסור גם בחוץ לארץ. | גם בשו"ת '''משפט כהן''' לראי"ה קוק {{היברובוקס|22302|29|ח}} מדייק מדברי הרשב"א וגם מלשון השאלה, שהרשב"א מעולם לא הסתפק לומר שצריך לחיות ג' שנים, וזה פשוט לו גם בסברה וגם הוכיח כן מהגמרות. אך הסתפק האם גדר זה שיכול לחיות כמה ימים, הוא נכנס לגדר ספק ערלה בחוץ לארץ המותרת, או דלמא כיון שזהו ספק ידיעה, אז לא חל על זה דין ספק ערלה לקולא, כיון שרק לנו הוא ספק. ובתחילה נטה לומר שאין כאן ספק בידיעה, שכל שיכול לחיות כמה ימים, מותר על כל פנים בחוץ לארץ ואף אם אין זה ברור לנו לגמרי עדיין לא נחשב הדבר ספק ידיעה להחמיר בו בחו"ל. אך לבסוף נסתפק מהתוספתא שהרי היא מורה לנו דרך בדיקה על ידי הנחה בגומא, ואם כן אנו שלא יודעים בדיקה זו, נשאר לנו ספק בידיעה ואם כן אסור גם בחוץ לארץ. | ||
עם זאת כל הנידון הזה אמור היה להשאר נידון תאורטי בלבד מה נעשה במקרה שרוח או נהר יעקרו אילן ויטילו אותו במקום אחר הראוי לגדול שם, אבל לקום ולעשות כן לכתחילה אין לנו כל ראיה מדברי הגמרא שניתן ללכת ולעשות כן, וכן כתב מפורש בס' לבושי שרד (סי' ק"ה, והו"ד בפת"ש יו"ד רצד, יג) שכתב שנשאל מאיש אחד שנטע לו פרדס אם מותר להביא ממקום אחר אילן זקן עם גוש העפר שסביבותיו באופן שיכול לחיות מהגוש ולנוטעו בפרדס שלו כדי לפוטרו מערלה והורה לאיסור דבמשנה וש"ע לא אמרו אלא דיעבד כו' וגם בלא"ה לדידן יש לאסור לכתחלה כי אין אתנו יודע עד מה ובפרט לפמ"ש בפרח מטה אהרן דבעינן שיכול לחיות ג' שנים ודאי דא"א עתה לעמוד על הבירור. עכ"ד. וגם אם ננקוט כדעת האחרונים שנקטו לעיקר כדעת הרשב"א שאין צורך לחכות ג' שנים אלא די במקצת ימים, עדיין נשאר לנו הטעם הראשון שאין לנו שום הוכחה להתיר לעשות כן לכתחילה, אמנם בערוך השולחן (יורה דעה רצד, לה) כתב: "ואין בזה שום טעם לעשות גזירות חדשות והדקדוק מגמ' אין שום דקדוק" עכ"ד, אך לאור המציאות בזמנינו לפיה יש סיכוי רב שחלק מגוש העפר הצמוד לשתיל יתפרק ויש צורך בזהירות מרובה להעבירו ללא חשש, בהחלט יתכן לדייק מדברי הגמרא שהדין נאמר רק בדיעבד ולא לכתחילה. | עם זאת כל הנידון הזה אמור היה להשאר נידון תאורטי בלבד מה נעשה במקרה שרוח או נהר יעקרו אילן ויטילו אותו במקום אחר הראוי לגדול שם, אבל לקום ולעשות כן לכתחילה אין לנו כל ראיה מדברי הגמרא שניתן ללכת ולעשות כן, וכן כתב מפורש בס' לבושי שרד (סי' ק"ה, והו"ד בפת"ש יו"ד רצד, יג) שכתב שנשאל מאיש אחד שנטע לו פרדס אם מותר להביא ממקום אחר אילן זקן עם גוש העפר שסביבותיו באופן שיכול לחיות מהגוש ולנוטעו בפרדס שלו כדי לפוטרו מערלה והורה לאיסור דבמשנה וש"ע לא אמרו אלא דיעבד כו' וגם בלא"ה לדידן יש לאסור לכתחלה כי אין אתנו יודע עד מה ובפרט לפמ"ש בפרח מטה אהרן דבעינן שיכול לחיות ג' שנים ודאי דא"א עתה לעמוד על הבירור. עכ"ד. וגם אם ננקוט כדעת האחרונים שנקטו לעיקר כדעת הרשב"א שאין צורך לחכות ג' שנים אלא די במקצת ימים, עדיין נשאר לנו הטעם הראשון שאין לנו שום הוכחה להתיר לעשות כן לכתחילה, אמנם בערוך השולחן (יורה דעה רצד, לה) כתב: "ואין בזה שום טעם לעשות גזירות חדשות והדקדוק מגמ' אין שום דקדוק" עכ"ד, אך לאור המציאות בזמנינו לפיה יש סיכוי רב שחלק מגוש העפר הצמוד לשתיל יתפרק ויש צורך בזהירות מרובה להעבירו ללא חשש, בהחלט יתכן לדייק מדברי הגמרא שהדין נאמר רק בדיעבד ולא לכתחילה. | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||