9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 47: | שורה 47: | ||
עם זאת כל הנידון הזה אמור היה להשאר נידון תאורטי בלבד מה נעשה במקרה שרוח או נהר יעקרו אילן ויטילו אותו במקום אחר הראוי לגדול שם, אבל לקום ולעשות כן לכתחילה אין לנו כל ראיה מדברי הגמרא שניתן ללכת ולעשות כן, וכן כתב מפורש בס' לבושי שרד (סי' ק"ה, והו"ד בפת"ש יו"ד רצד, יג) שכתב שנשאל מאיש אחד שנטע לו פרדס אם מותר להביא ממקום אחר אילן זקן עם גוש העפר שסביבותיו באופן שיכול לחיות מהגוש ולנוטעו בפרדס שלו כדי לפוטרו מערלה והורה לאיסור דבמשנה וש"ע לא אמרו אלא דיעבד כו' וגם בלא"ה לדידן יש לאסור לכתחלה כי אין אתנו יודע עד מה ובפרט לפמ"ש בפרח מטה אהרן דבעינן שיכול לחיות ג' שנים ודאי דא"א עתה לעמוד על הבירור. עכ"ד. וגם אם ננקוט כדעת האחרונים שנקטו לעיקר כדעת הרשב"א שאין צורך לחכות ג' שנים אלא די במקצת ימים, עדיין נשאר לנו הטעם הראשון שאין לנו שום הוכחה להתיר לעשות כן לכתחילה, אמנם בערוך השולחן (יורה דעה רצד, לה) כתב: "ואין בזה שום טעם לעשות גזירות חדשות והדקדוק מגמ' אין שום דקדוק" עכ"ד, אך לאור המציאות בזמנינו לפיה יש סיכוי רב שחלק מגוש העפר הצמוד לשתיל יתפרק ויש צורך בזהירות מרובה להעבירו ללא חשש, בהחלט יתכן לדייק מדברי הגמרא שהדין נאמר רק בדיעבד ולא לכתחילה. | עם זאת כל הנידון הזה אמור היה להשאר נידון תאורטי בלבד מה נעשה במקרה שרוח או נהר יעקרו אילן ויטילו אותו במקום אחר הראוי לגדול שם, אבל לקום ולעשות כן לכתחילה אין לנו כל ראיה מדברי הגמרא שניתן ללכת ולעשות כן, וכן כתב מפורש בס' לבושי שרד (סי' ק"ה, והו"ד בפת"ש יו"ד רצד, יג) שכתב שנשאל מאיש אחד שנטע לו פרדס אם מותר להביא ממקום אחר אילן זקן עם גוש העפר שסביבותיו באופן שיכול לחיות מהגוש ולנוטעו בפרדס שלו כדי לפוטרו מערלה והורה לאיסור דבמשנה וש"ע לא אמרו אלא דיעבד כו' וגם בלא"ה לדידן יש לאסור לכתחלה כי אין אתנו יודע עד מה ובפרט לפמ"ש בפרח מטה אהרן דבעינן שיכול לחיות ג' שנים ודאי דא"א עתה לעמוד על הבירור. עכ"ד. וגם אם ננקוט כדעת האחרונים שנקטו לעיקר כדעת הרשב"א שאין צורך לחכות ג' שנים אלא די במקצת ימים, עדיין נשאר לנו הטעם הראשון שאין לנו שום הוכחה להתיר לעשות כן לכתחילה, אמנם בערוך השולחן (יורה דעה רצד, לה) כתב: "ואין בזה שום טעם לעשות גזירות חדשות והדקדוק מגמ' אין שום דקדוק" עכ"ד, אך לאור המציאות בזמנינו לפיה יש סיכוי רב שחלק מגוש העפר הצמוד לשתיל יתפרק ויש צורך בזהירות מרובה להעבירו ללא חשש, בהחלט יתכן לדייק מדברי הגמרא שהדין נאמר רק בדיעבד ולא לכתחילה. | ||
== טיוטה == | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||
| שורה 54: | שורה 56: | ||
ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כתב על דבריו שאין בזה שום טעם לגזור גזירות חדשות, והדקדוק מהגמרא אינו דקדוק. והוסיף שגם אין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ. | ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כתב על דבריו שאין בזה שום טעם לגזור גזירות חדשות, והדקדוק מהגמרא אינו דקדוק. והוסיף שגם אין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ. | ||
===דרך האומד=== | ===דרך האומד=== | ||
וכן נקט בלבושי שרד (יו"ד סי' קה) שכן ראוי לעשות, אמנם הרא"ש (הלכות קטנות ערלה סי' ד) כתב דצורת הבדיקה על ידי עובדי אדמה דאומדין אותו אם יכול לחיות, וביד דוד (כאן) כתב דכדעת הרא"ש כן משמע דעת השו"ע. | וכן נקט בלבושי שרד (יו"ד סי' קה) שכן ראוי לעשות, אמנם הרא"ש (הלכות קטנות ערלה סי' ד) כתב דצורת הבדיקה על ידי עובדי אדמה דאומדין אותו אם יכול לחיות, וביד דוד (כאן) כתב דכדעת הרא"ש כן משמע דעת השו"ע. | ||