9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דיבור האסור בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת כג ב-ג|שבת קיג א, קנ א-קנא א||שבת כד א-ה|אורח חיים שז}} | {{מקורות|שבת כג ב-ג|שבת קיג א, קנ א-קנא א||שבת כד א-ה|אורח חיים שז}} | ||
מהם הדיבורים שאסור לדבר בהם בשבת, ובאיזה אופן מותר לדבר. | |||
==האיסור ומקורו== | ==האיסור ומקורו== | ||
נאמר ב'''נביא''' (ישעיהו נח יג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", | נאמר ב'''נביא''' (ישעיהו נח יג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", על סמך פסוק זה אסרו חז"ל כמה דברים, אף שאין בהם איסור מלאכה. | ||
נאמר ב'''גמרא''' (שבת קיג א) 'ודבר דבר' שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול. ופירש '''רש"י''' (קיג ב ד"ה שלא) שם כגון ב[[מקח וממכר]] וחשבונות. <BR/> | נאמר ב'''גמרא''' (שבת קיג א) 'ודבר דבר' שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול. ופירש '''רש"י''' (קיג ב ד"ה שלא) שם כגון ב[[מקח וממכר]] וחשבונות. <BR/> | ||
אבל '''תוספות''' (ד"ה שלא) | אבל '''תוספות''' כתבו (ד"ה שלא) שזה נלמד כבר מ'ממצוא חפצך', אלא האיסור לדבר בשבת כבחול, הוא בכמות הדיבור שמדבר, שיש למעט בדיבור בשבת מבחול. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (שבת טו ג) שבדוחק התירו לומר 'שלום' בשבת. | ||
<BR/>כדברי התוס' כתבו גם ה'''רא"ש''' (טו ב) וה'''רמב"ן''' (ד"ה שלא) וה'''רשב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ר"ן''' בחידושיהם. | <BR/>כדברי התוס' כתבו גם ה'''רא"ש''' (טו ב) וה'''רמב"ן''' (ד"ה שלא) וה'''רשב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ר"ן''' (ד"ה שלא) בחידושיהם. | ||
וב'''בית חדש''' (אורח חיים שז א) כתב ליישב דעת רש"י [וכתב כן בכוונת הטור] שאין הכוונה מקח וממכר ממש, אלא שאומר סחורה פלונית אקנה למחר וכד'. וכדבריו מפורש ב'''תוס' רי"ד''' (קנ א ד"ה ת"ר מעשה), שמהפסוק 'ודבר דבר' למדנו איסור לומר דברים שרוצה לעשות מחר אם אסורים הם. <BR/> | וב'''בית חדש''' (אורח חיים שז א) כתב ליישב דעת רש"י [וכתב כן בכוונת הטור] שאין הכוונה מקח וממכר ממש, אלא שאומר סחורה פלונית אקנה למחר וכד'. וכדבריו מפורש ב'''תוס' רי"ד''' (קנ א ד"ה ת"ר מעשה), שמהפסוק 'ודבר דבר' למדנו איסור לומר דברים שרוצה לעשות מחר אם אסורים הם. <BR/> | ||
וב'''שפת אמת''' (קיג ב ד"ה ודבר) כתב ליישב קושיית התוס', שמ'ממצוא חפצך' לא נאסר אלא דווקא במעשה, כגון ש[[מטייל בשדהו לראות מה היא צריכה]], אבל בדיבור היה מותר, לולי המשך הפס' 'ודבר דבר'. וצ"ל דלתוס' וסייעתו, כל עיסוק בחפציו בין בדיבור בין במעשה נלמד מ'ממצוא חפצך', ואף | וב'''שפת אמת''' (קיג ב ד"ה ודבר) כתב ליישב קושיית התוס', שמ'ממצוא חפצך' לא נאסר אלא דווקא במעשה, כגון ש[[הליכה בשבת לצורך דבר האסור#טיול בשדהו ועל פתח המדינה|מטייל בשדהו לראות מה היא צריכה]], אבל בדיבור היה מותר, לולי המשך הפס' 'ודבר דבר'. וצ"ל דלתוס' וסייעתו, כל עיסוק בחפציו בין בדיבור בין במעשה נלמד מ'ממצוא חפצך', ואף איסור האמירה לשכור פועלים וכד', נלמד מן המלים 'ממצוא חפצך'. וכתירוץ השפ"א כתבו גם בעל שו"ת '''מים רבים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45658&st=&pgnum=50 (ל ד"ה וכאן הבן)], ובעל '''ערוך השלחן''' (א), והוא אף תמה על תוס' מה ענין אמירה לעשיית מעשה. | ||
וב'''רמב"ם''' נראה שהבין כרש"י, אבל מבואר בדבריו ששני הדברים כלולים בפסוק, שבמקום אחד כתב (שבת כד א) שאסור לדבר בחפציו, כגון מה יקנה למחר ומה ימכור וכד', שנאמר 'ודבר דבר'. אבל בהמשך (ד) למד מאותו פסוק שאסור להרבות בשיחה בטילה, וכתבו המפרשים שמקורו מן הירושלמי הנזכר. וכן ב'''סמ"ג''' (לאוין סה) העתיק כדברי הרמב"ם. | וב'''רמב"ם''' נראה שהבין כרש"י, אבל מבואר בדבריו ששני הדברים כלולים בפסוק, שבמקום אחד כתב (שבת כד א) שאסור לדבר בחפציו, כגון מה יקנה למחר ומה ימכור וכד', שנאמר 'ודבר דבר'. אבל בהמשך (ד) למד מאותו פסוק שאסור להרבות בשיחה בטילה, וכתבו המפרשים שמקורו מן הירושלמי הנזכר. וכן ב'''סמ"ג''' (לאוין סה) העתיק כדברי הרמב"ם. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
כתוב ב'''ספר חסידים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38069&st=&pgnum=52&hilite= (רסו)] שלא יאמר אדם בשבת 'נישן כדי שנעשה מלאכתנו במוצ"ש' לפי שאסור לומר אעשה כך ואפילו חפץ [[לכתוב ס"ת]], מפני שמראה שמה שישן ונח בשבת הוא בשביל יום חול. | כתוב ב'''ספר חסידים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38069&st=&pgnum=52&hilite= (רסו)] שלא יאמר אדם בשבת 'נישן כדי שנעשה מלאכתנו במוצ"ש' לפי שאסור לומר אעשה כך ואפילו חפץ [[לכתוב ס"ת]], מפני שמראה שמה שישן ונח בשבת הוא בשביל יום חול. | ||
ועפי"ז כתב ה'''מגן אברהם''' (א) בשם שאפילו דיבור לצורך מצוה אסור, וכ"ה ב'''כנסת הגדולה'''. | ועפי"ז כתב ה'''מגן אברהם''' (א) בשם שאפילו דיבור לצורך מצוה אסור, וכ"ה ב'''כנסת הגדולה'''. | ||
<BR/>וב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=210 (א)] חלק עליו, וכתב שספר חסידים מיירי באומר שישן היום כדי לכתוב ספר תורה למחר, אבל באומר שיעשה דבר מצווה מחר מותר. וכתב שכן משמע בסימן ש"ו ס"ו | <BR/>וב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=210 (א)] חלק עליו, וכתב שספר חסידים מיירי באומר שישן היום כדי לכתוב ספר תורה למחר, אבל באומר שיעשה דבר מצווה מחר מותר. וכתב שכן משמע בסימן ש"ו ס"ו לגבי [[#חשבונות של מצוה|חשבונות של מצוה]] שמותר לדבר בהם. ולדבריו הסכים הרב '''ברכי יוסף''' (א).<BR/> | ||
ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=115 (א)] כתב לחלק דהתם יש צורך בדיבורו היום, מה שאי"כ כאן שאין בזה צורך, לא התירו אף לדבר מצוה.<BR/> | ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=115 (א)] כתב לחלק דהתם יש צורך בדיבורו היום, מה שאי"כ כאן שאין בזה צורך, לא התירו אף לדבר מצוה.<BR/> | ||
ויש להעיר שלפי שיטת התוס' שאיסור דיבור של חול נלמד מ'ממצוא חפצך', לכא' אי אפשר לחלק כדברי התוספת שבת, שהרי הכל נלמד מאותו פסוק, ואם הותר דבר מצוה משום שחפצי שמים הם, א"כ ה"ה לדיבור בחפצי שמים. וצ"ל שכל דבריו אמורים רק לשיטת רש"י הנ"ל.<BR/> | ויש להעיר שלפי שיטת התוס' שאיסור דיבור של חול נלמד מ'ממצוא חפצך', לכא' אי אפשר לחלק כדברי התוספת שבת, שהרי הכל נלמד מאותו פסוק, ואם הותר דבר מצוה משום שחפצי שמים הם, א"כ ה"ה לדיבור בחפצי שמים. וצ"ל שכל דבריו אמורים רק לשיטת רש"י הנ"ל.<BR/> | ||
וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49462&st=&pgnum=242 (א)] כתב ליישב דעת המג"א, שצריך להגיה בספר חסידים ולומר שיש פה שני עניינים, אחד מה שישן כדי לכתוב ס"ת, וענין אחר הוא האמירה לעשות מלאכה למחר, שגם זה אסור אפי' לצורך מצוה. | וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49462&st=&pgnum=242 (א)] כתב ליישב דעת המג"א, שצריך להגיה בספר חסידים ולומר שיש פה שני עניינים, אחד מה שישן כדי לכתוב ס"ת, וענין אחר הוא האמירה לעשות מלאכה למחר, שגם זה אסור אפי' לצורך מצוה. | ||
<BR/>ונראה שה'''משנה ברורה''' (שז א) סובר לקולא מעיקר הדין, אלא שכתב שלכתחילה נכון להחמיר בזה כשאין לזה צורך היום, וכדעת המג"א. | |||
==שכירות פועלים== | |||
אומרת ה'''משנה''' (שבת כג ג) שאסור לשכור פועלים בשבת. ולפי דברי '''רש"י''' (ד"ה לא ישכור) הוא משום 'ממצוא חפצך', שלא יתעסק בחפציו, ומשמע עוד בדבריו (ד"ה ודבור מי אסור) שהאיסור הוא בדיבור. אמנם ל'''רמב"ם''' (שבת כג יב) האיסור הוא משום [[גזירה שמא יכתוב]]. | |||
==חישוב חשבונות== | ==חישוב חשבונות== | ||
| שורה 61: | שורה 65: | ||
==אמירה בדבר שיש בו צד היתר== | ==אמירה בדבר שיש בו צד היתר== | ||
אומר שמואל ב'''גמרא''' (שבת קנ ב) שמותר לאדם לומר 'לכרך פלוני אני הולך למחר', ואע"פ שהוא מחוץ לתחום, לפי שאם היו שם בורגנין [סוכות שמירה] [[מותר היה ללכת]]. ופירש '''רש"י''' שם (ד"ה שאם) שכל דבר שיש לו היתר ע"י תקנה בשבת, מותר לאומרו אפילו במקום שאין שם היתר. מבואר שבמקום שאין בו צד היתר, אפילו יש בו רק איסור מדרבנן, כהשכרת פועלים, אסור לומר לחבירו, וכן הוא להדיא ב'''רא"ש''' (כג ו). | |||
<BR/>כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה לכרך) דהוא הדין גם לאחר, שיכול לומר לו 'לך בשבילי לכרך פלוני למחר'. | <BR/>כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה לכרך) דהוא הדין גם לאחר, שיכול לומר לו 'לך בשבילי לכרך פלוני למחר'. | ||
<BR/>והועתק כל זה להלכה ב'''רמב"ם''' וב'''טור''' (שז) וב'''שלחן ערוך''' (ח). | |||
כתב ה'''טורי זהב''' (ו) שכל ההיתר הוא מפני שאומר 'הולך' שיש לו תקנה בהיתר, אבל אסור לומר שילך בקרון, שלזה אין מועיל הבורגנין. וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (ל). | |||
[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | [[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | ||
[[קטגוריה:שבת קיג.]] | |||
[[קטגוריה:שבת קנ.]] | |||
[[קטגוריה:שבת קנ:]] | |||
[[קטגוריה:שבת קנא.]] | |||
[[קטגוריה:שבת פרק כד]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שז]] | |||