הבדלים בין גרסאות בדף "דיבוק באותיות והיקף גויל"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== דברי הירושלמי ופרשנותם == | == דברי הירושלמי ופרשנותם == | ||
ה'''ירושלמי''' (ברכות ב ג) כותב שאם עירב את האותיות, יש אומרים שכשר ויש אומרים שפסול. ור' יוחנן שם אומר שאין מחלוקת, אלא אם הוא מלמטן כגון 'ארצנו' 'תפארתנו' כשר, ואם הוא מלמעלן 'ארצך' 'תפארתך' פסול וצריך תיקון. | ה'''ירושלמי''' (ברכות ב ג) כותב שאם עירב את האותיות, יש אומרים שכשר ויש אומרים שפסול. ור' יוחנן שם אומר שאין מחלוקת, אלא אם הוא מלמטן כגון 'ארצנו' 'תפארתנו' כשר, ואם הוא מלמעלן 'ארצך' 'תפארתך' פסול וצריך תיקון. | ||
ה'''רשב"א''' בתשובה (א תריא) מסביר דברי הירושלמי הללו, שאם אחר שנגמרה צורת האות נדבקה, כגון שכתב 'נון' של ארצנו ולאחר מכן כתב 'ואו' ונדבקה תחתית ה'ואו' בתחתית ה'נון', הרי שקודם נגמרה צורת ה'ואו' ורק אח"כ נדבקה, ולכן כשר. ואפילו אם לא יגרור ויפריד ביניהם כשר, לפי ש[[כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו]]. לעומת זאת אם נוצר הדיבוק קודם שגמר צורת האות, למשל שכתב 'תיו' של תפארתך ולאחר מכן כתב 'כף' פשוטה ונדבקה ירך ה'כף' ב'תיו', הרי שנוצר הדיבוק קודם שנגמרה האות, ויש בזה ספק לפסול. שהרי גם אם יגרור האות הוי חק תוכות, שהרי לא נעשית עדיין האות בשלמותה, ורק כשגוררה נעשית צורת האות. | |||
ה'''מרדכי''' (מנחות הלכות קטנות תתקנב) כתב הסבר דומה, שטעם הירושלמי הוא שאנו רואים את מקום הדבק כאילו ניטל, ולכן אם נדבק למטה הרי נשארה צורת אות וכשר, אך אם נדבק למעלה התבטלה צורת האות ופסול. ומ"מ סיים המרדכי שאין הלכה כהירושלמי אלא כהבבלי שלא מחלק בכך. | |||
== בספר תורה ובשמות הקודש == | |||
כתב ה'''מרדכי''' (מנחות הלכות קטנות תתקנב) בשם רבנו שמשון שהסתפק לו האם פסול דיבוק האותיות הוא גם בספר תורה או רק בתפילין ומזוזות, שכן מצאנו כמה וכמה הלכות חלוקות ביניהם. אך סיים דבריו שהפסול הוא אכן גם בספר תורה, שהרי לשון הגמרא הוא 'גויל', והרי גויל פסול לתפילין ומזוזות לכן ודאי הגמרא איירי בספר תורה. | |||
עוד כתב המרדכי בשמו שאין היקף גויל פוסל בדיעבד אלא בשמות הקודש. והביא דבריו ה'''בית יוסף''' (אורח חיים לב ד) וכתב שאין כן דעת הפוסקים, שלא חילקו בין אותיות של שם לשאר אותיות. | |||
<BR/>ונתן טעם לדברי המרדכי ממה שמובא במסכת סופרים | |||
== דיבוק אות בעצמה == | == דיבוק אות בעצמה == | ||
== דיבוק בתגין == | == דיבוק בתגין == | ||
כתב ה'''מאירי''' (קרית ספר ב ב) שכל הפסול הוא דווקא כשדבוק לגמרי, אבל אם בא תג אחד מחבר בין האותיות, אין זה פסול לפי שניכר שאין האותיות דבוקות בעצמן, אלא רק תג מחברן. והביא דבריו ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים לב ג). | כתב ה'''מאירי''' (קרית ספר ב ב) שכל הפסול הוא דווקא כשדבוק לגמרי, אבל אם בא תג אחד מחבר בין האותיות, אין זה פסול לפי שניכר שאין האותיות דבוקות בעצמן, אלא רק תג מחברן. והביא דבריו ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים לב ג). | ||
גרסה מ־10:51, 15 במרץ 2024
| בבלי: | מנחות כט א, לד ב |
| ירושלמי: | ברכות ב ג |
| שולחן ערוך: | אורח חיים לב ד |
חובת היקף גויל ומקור הדין
הגמרא (מנחות כט א; לד א) מביאה את דברי רב יהודה בשם רב, שכל אות שאין גויל מוקף מארבע רוחותיה פסולה.
ובגמרא אינו מבואר מה טעם ומה מקור הפסול.
מדברי התוספות (גיטין כ ב ד"ה לא צריכא) מבואר שטעם הפסול הוא מדין כתיבה תמה, דהיינו שמהפסוק 'וכתבתם' לומדת הגמרא שצריך שתהיה כתיבה תמה, דהיינו שכל אות ניכרת בפני עצמה ומוקפת גויל. וכן כתב הרא"ש (גיטין ב יט), וכן העתיק הטור (אורח חיים לב).
אמנם הבית חדש (רב ד) כתב שהפסול של מוקף גויל הוא מהלכה למשה מסיני.
דברי הירושלמי ופרשנותם
הירושלמי (ברכות ב ג) כותב שאם עירב את האותיות, יש אומרים שכשר ויש אומרים שפסול. ור' יוחנן שם אומר שאין מחלוקת, אלא אם הוא מלמטן כגון 'ארצנו' 'תפארתנו' כשר, ואם הוא מלמעלן 'ארצך' 'תפארתך' פסול וצריך תיקון.
הרשב"א בתשובה (א תריא) מסביר דברי הירושלמי הללו, שאם אחר שנגמרה צורת האות נדבקה, כגון שכתב 'נון' של ארצנו ולאחר מכן כתב 'ואו' ונדבקה תחתית ה'ואו' בתחתית ה'נון', הרי שקודם נגמרה צורת ה'ואו' ורק אח"כ נדבקה, ולכן כשר. ואפילו אם לא יגרור ויפריד ביניהם כשר, לפי שכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו. לעומת זאת אם נוצר הדיבוק קודם שגמר צורת האות, למשל שכתב 'תיו' של תפארתך ולאחר מכן כתב 'כף' פשוטה ונדבקה ירך ה'כף' ב'תיו', הרי שנוצר הדיבוק קודם שנגמרה האות, ויש בזה ספק לפסול. שהרי גם אם יגרור האות הוי חק תוכות, שהרי לא נעשית עדיין האות בשלמותה, ורק כשגוררה נעשית צורת האות.
המרדכי (מנחות הלכות קטנות תתקנב) כתב הסבר דומה, שטעם הירושלמי הוא שאנו רואים את מקום הדבק כאילו ניטל, ולכן אם נדבק למטה הרי נשארה צורת אות וכשר, אך אם נדבק למעלה התבטלה צורת האות ופסול. ומ"מ סיים המרדכי שאין הלכה כהירושלמי אלא כהבבלי שלא מחלק בכך.
בספר תורה ובשמות הקודש
כתב המרדכי (מנחות הלכות קטנות תתקנב) בשם רבנו שמשון שהסתפק לו האם פסול דיבוק האותיות הוא גם בספר תורה או רק בתפילין ומזוזות, שכן מצאנו כמה וכמה הלכות חלוקות ביניהם. אך סיים דבריו שהפסול הוא אכן גם בספר תורה, שהרי לשון הגמרא הוא 'גויל', והרי גויל פסול לתפילין ומזוזות לכן ודאי הגמרא איירי בספר תורה.
עוד כתב המרדכי בשמו שאין היקף גויל פוסל בדיעבד אלא בשמות הקודש. והביא דבריו הבית יוסף (אורח חיים לב ד) וכתב שאין כן דעת הפוסקים, שלא חילקו בין אותיות של שם לשאר אותיות.
ונתן טעם לדברי המרדכי ממה שמובא במסכת סופרים
דיבוק אות בעצמה
דיבוק בתגין
כתב המאירי (קרית ספר ב ב) שכל הפסול הוא דווקא כשדבוק לגמרי, אבל אם בא תג אחד מחבר בין האותיות, אין זה פסול לפי שניכר שאין האותיות דבוקות בעצמן, אלא רק תג מחברן. והביא דבריו המגן אברהם (אורח חיים לב ג).