9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דיבוק באותיות והיקף גויל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||מנחות כט א, לד ב|ברכות ב ג||אורח חיים לב ד}} | {{מקורות|מסכת סופרים (קטנות) ב א|מנחות כט א, לד ב|ברכות ב ג||אורח חיים לב ד; יורה דעה רעד ד}} | ||
== חובת היקף גויל ומקור הדין == | == חובת היקף גויל ומקור הדין == | ||
איתא ב'''מסכת סופרים''' (ב א) שצריך להניח ריוח בין האותיות שלא יהיו מעורבין, ואם עירב בין האותיות, אל יקרא בו. | |||
וה'''גמרא''' (מנחות כט א; לד א) מביאה את דברי רב יהודה בשם רב, שכל אות שאין גויל מוקף מארבע רוחותיה פסולה. | |||
<BR/>ובגמרא אינו מבואר מה טעם ומה מקור הפסול. | <BR/>ובגמרא אינו מבואר מה טעם ומה מקור הפסול. | ||
<BR/>מדברי ה'''תוספות''' (גיטין כ ב ד"ה לא צריכא) מבואר שטעם הפסול הוא מדין כתיבה תמה, דהיינו שמהפסוק 'וכתבתם' לומדת הגמרא שצריך שתהיה כתיבה תמה, דהיינו שכל אות ניכרת בפני עצמה ומוקפת גויל. וכן כתב ה'''רא"ש''' (גיטין ב יט), וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים לב). | <BR/>מדברי ה'''תוספות''' (גיטין כ ב ד"ה לא צריכא) מבואר שטעם הפסול הוא מדין כתיבה תמה, דהיינו שמהפסוק 'וכתבתם' לומדת הגמרא שצריך שתהיה כתיבה תמה, דהיינו שכל אות ניכרת בפני עצמה ומוקפת גויל. וכן כתב ה'''רא"ש''' (גיטין ב יט), וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים לב). | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
ה'''מרדכי''' (מנחות הלכות קטנות תתקנב) כתב הסבר דומה, שטעם הירושלמי הוא שאנו רואים את מקום הדבק כאילו ניטל, ולכן אם נדבק למטה הרי נשארה צורת אות וכשר, אך אם נדבק למעלה התבטלה צורת האות ופסול. ומ"מ סיים המרדכי שאין הלכה כהירושלמי אלא כהבבלי שלא מחלק בכך. | ה'''מרדכי''' (מנחות הלכות קטנות תתקנב) כתב הסבר דומה, שטעם הירושלמי הוא שאנו רואים את מקום הדבק כאילו ניטל, ולכן אם נדבק למטה הרי נשארה צורת אות וכשר, אך אם נדבק למעלה התבטלה צורת האות ופסול. ומ"מ סיים המרדכי שאין הלכה כהירושלמי אלא כהבבלי שלא מחלק בכך. | ||
<BR/>גם בספר '''התרומה''' (רה) כתב שאם נוגעת אות בחברתה, בין מלמעלה בין מלמטה פסולה. | |||
<BR/>וכתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים לב יח ד"ה ומ"ש רבנו) שכן נראה דעת הרא"ש והרמב"ם והרי"ף ושכן הלכה. | |||
== בספר תורה ובשמות הקודש == | == בספר תורה ובשמות הקודש == | ||
| שורה 27: | שורה 31: | ||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים לב ג) הביא דבריו, והוסיף שהרלב"ח בשם הרמב"ם חולק על המאירי<ref>דבריו אינם מובנים כל הצורך, לפי שהרלב"ח הביא דברי הרמב"ם לענין דיבוק אות בחברתה, ולא לענין דיבוק התגין, מה עוד שהביא דברי הרמב"ם לסיוע לדברי המאירי ולא לחלוק.</ref>, וכן כתב ה'''פרי חדש''' (אבן העזר קכה ו) בשם הרמב"ם. | <BR/>ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים לב ג) הביא דבריו, והוסיף שהרלב"ח בשם הרמב"ם חולק על המאירי<ref>דבריו אינם מובנים כל הצורך, לפי שהרלב"ח הביא דברי הרמב"ם לענין דיבוק אות בחברתה, ולא לענין דיבוק התגין, מה עוד שהביא דברי הרמב"ם לסיוע לדברי המאירי ולא לחלוק.</ref>, וכן כתב ה'''פרי חדש''' (אבן העזר קכה ו) בשם הרמב"ם. | ||
<BR/>לכן דעת המגן אברהם והפרי חדש לפסול שנוגעין התגין זה בזה, ומ"מ כתב הפרי חדש שמועיל בזה גרירה. | <BR/>לכן דעת המגן אברהם והפרי חדש לפסול שנוגעין התגין זה בזה, ומ"מ כתב הפרי חדש שמועיל בזה גרירה. | ||
== נדבק לאחר כתיבה == | |||
== תיקון הדיבוק ופסול כסדרן == | == תיקון הדיבוק ופסול כסדרן == | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||