דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין

מקורות
בבלי:	ביצה לב ב-לג א
רמב"ם:	יום טוב ד יד
שולחן ערוך:	אורח חיים שטו ג,ו,ז

דברים שאסרו חכמים גזירה משום בנין, והאופנים המותרים לעשותם.

דברי הגמרא ופירושי הראשונים

הגמרא (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה, שיש להעמיד את הגג תחילה ואחר כך את הדפנות.

מדורה

לגבי מדורה פירש רש"י (ד"ה האי וד"ה מלמטה) שמדובר בסידור עצים באופן שעושה כתלים מד' רוחות, ועליהם נותן עצים מלמעלה, ואסור מפני שדומה לאוהל.
וכן למדו התוספות (לב ב ד"ה מלמטה) שמדובר בכתלים ואוהל, והוסיפו שדברים אלו אסורים דווקא כאשר עושה גם מחיצות המגיעות לארץ, אבל כאשר אין מחיצות, כגון לסדר שולחן על גבי ספסלים שלו, אפילו שמניח קודם הספסלים ואחר כך את השולחן מותר, כיון שאין להם מחיצות. וכן כתב גם הרא"ש (ד יא), שאינו אסור להניח רגלי השולחן תחילה אלא כשהם כד' דופני תיבה, והוסיף שאף שבעלמא חשיב אוהל אף בלא מחיצות, זהו כשעיקר כוונתו לאוהל, אבל בנין עראי כמו זה לא חשיב אוהל בלא מחיצות.
עוד הקשו התוספות להקשות (ביצה לב ב ד"ה מלמטה, שבת לו ב ד"ה וב"ה), שהרי מצאנו בגמרא שבת לו: שהתירה להחזיר קדירה על גבי כירה בשבת, ומאי טעמא לא אסרינן משום בנין. ותירצו שלא אסרו חכמים אלא שעושה גם את האוהל וגם את המחיצות, ובהכי איירי רב יהודה, אך בקדרה על גבי כירה, הרי המחיצות מוכנות מבעוד יום, ודווקא אוהל ממש אסור לעשות אף אם לא עושה מחיצות.

אבל הרמב"ם (יום טוב ד יד) לא הזכיר ענין הגג, אלא רק כתב שהעורך עצים למדורה לא יניחם זה על גבי זה מפני שנראה כבונה, אלא או ישפכם בערבוב, או יסדר מלמעלה למטה עד שיגיע לארץ. וכן נראה מדברי הרי"ף (יח א) ורבנו חננאל (לג א).

ביצה

רש"י פירש (לג א ד"ה ביעתא) שהנותן ביצה על כלי חלול לא ישים הכלי על הגחלים ואח"כ הביצה, אלא קודם יניח הביצה על הכלי, ואח"כ יתננה ע"ג גחלים.
אבל תוספות (לב ב ד"ה מלמטה) הקשו עליו, שכיון שליכא מחיצות לא הוי כעין בנין. לכן פירשו הם שנותן ביצים מכאן וביצים מכאן ואחת על גביהם, וכתבו שכן פירש רבנו חננאל. אמנם לפנינו כתוב בר"ח שהרוצה לצלות ביצים נותן את העליונה ונותן אחרת תחתיה, ולא משמע שאיירי בגג כלל, וכמו שכתב לגבי עצי מדורה.
גם הר"ן (בדפי הרי"ף יח א ד"ה האי) התקשה בדברי רש"י, שלפי דבריו אסור יהיה להניח קדרה על גבי כירה, והרי מצאנו שהתירו להחזיר קדרה על גבי כירה בשבת, ופירש גם הוא כדברי התוס'.

להלכה

רש"י כתב (לג א ד"ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה שדבר שאינו מתכוון אסור, אבל לפי מה שקיי"ל הלכה כר' שמעון שדבר שאינו מתכוון מותר.
אבל תוספות (לב ב ד"ה מלמטה) חלק עליו וכתב שדוחק הוא לומר שכל הלכות אלו אינם לדינא, אלא ודאי בזה גם ר' שמעון מודה, לפי שהגדרת אינו מתכוון הוא דווקא כעשוה מעשה שלא נתכוון כלל לעשותו, אבל אם מתכוון לעשות הדבר שהוא עושה, אף שאין האיסור לפי מטרתו שלו אסור. כדברים האלו כתב גם הרא"ש (ד יא), שדבר זה אסרו חכמים גזירה אטו בנין, ולכן כיון שמתכוון לעשות דבר זה שהוא דומה לבנין אסור. גם הרי"ף (יח א) והרמב"ם (יום טוב ד יד-טו) פסקו דברי רב יהודה להלכה.