הבדלים בין גרסאות בדף "גלילת ספר התורה לפני הברכה שלפניה"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 30: שורה 30:
 
הספרדים ויוצאי עדות המזרח נוהגים שלא לסגור כלל את ספר התורה.
 
הספרדים ויוצאי עדות המזרח נוהגים שלא לסגור כלל את ספר התורה.
 
חסידי חב"ד נהגו לגלול את ספר התורה בשעת הברכה (ראה ספר המנהגים-חב"ד עמוד 13).
 
חסידי חב"ד נהגו לגלול את ספר התורה בשעת הברכה (ראה ספר המנהגים-חב"ד עמוד 13).
 +
 +
[[קטגוריה: ספר תורה]]
 +
[[קטגוריה: מגילה לב.]]
 +
[[קטגוריה: תפילה ונשיאת כפים פרק יב]]
 +
[[קטגוריה: אורח חיים סימן קלט]]

גרסה מ־13:01, 23 במרץ 2020

מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה

בגמרא' (מגילה לב א) מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים בענין גלילת ספר התורה בזמן הברכה. לדעת ר' מאיר - פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, כלומר שצריך לגלול לפני שמברך את ברכת התורה. רבי יהודה סוברר - פותח ורואה ומברך וקורא, כלומר מברך כשספר התורה פתוח. ומסבירה הגמרא טעמו של רבי מאיר - כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה, ודומים הדברים לדבריו של עולא בענין אחר - מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. לעומת זאת רבי יהודה סבור שבתרגום אמנם עלולים לטעות בדבר, אך בברכות לא, לפי שהכל יודעין שאין ברכות כתובות בתורה.
מסיימת הגמרא בדברי רבי זירא בשם רב מתנה - הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא, דהיינו שהלכה כר' יהודה.
מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה (לכאורה משום שר' מאיר ור' יהודה - הלכה כר' יהודה). אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא שמותר ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר' מאיר, אלא שאין הדבר לעיכובא.

שיטות הראשונים

התוספות (מגילה לב א ד"ה גוללו) כתבו שלכתחילה יש לגלול קודם שיברך כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו, אבל בדיעבד אין לחוש כיון שלא שכיחי עמי הארץ עתה. הבית חדש בהגהותיו (ב) כותב שאף שהלכה כר' יהודה כמו שפסקה הגמרא, סוברים התוספות שגם לשיטתו לכתחילה ראוי לגלול, ורק סובר הוא שאין איסור גם אם מברך כשהספר פתוח. וכן משמע מהריטב"א שאינו חייב, אבל ראוי שיגלול.
המאירי גם הוא כתב שר' יהודה אינו סובר שאסור לגלול כלל קודם הברכה, אלא שאין מטריחים אותו לעשות כן, כיון שכולם יודעים שאין ברכות כתובות בתורה. אמנם מדברי המאירי לא משמע שעדיף לגלול אלא שמותר.

הרא"ש לעומת זאת כתב ששיטת ר' יהודה היא לעיכובא, כלומר שאין לגלול כלל את הספר לפני הברכה, ומביא ראייה לכך מפסוק מפורש המובא בירושלמי (מגילה ד ח) "ובפתחו עמדו כל העם". ומה כתיב בתריה – ויברך עזרא את ה'". מבואר, שלאחר שפתח עזרא את הספר מיד בירך ולא כתוב שגלל.

פסיקת הראשונים

פסק הרמב"ם (הלכות תפילה פרי"ב ה"ה), שלא לגלול את ספר התורה קודם הברכה: "כל אחד ואחד מן הקורין פותח ספר תורה ומביט למקום שהוא קורא בו, ואח"כ אומר ברכו את יי' המבורך". וכן פסקו בפשטות הרי"ף, הר"ן, ר"ח ועוד. כמובן, ניתן להטות את פסקם לאחת משתי ההבנות המובאות לעיל, או שלעיכובא אין לגלול את הספר, או שבכל זאת ראוי לגלול. לעומת זאת, כפי שראינו קודם, המאירי, התוספות, והריטב"א, הדגישו בדבריהם שראוי שיגלול, ולא לעיכובא. אולם, בספר הכלבו (סימן כ, דין הוצאת התורה ודין הקריאה וברכותיה) מביא מנהג שלא ראינוהו עד כה: "ועומד הקורא ופותח הספר לראות מה יקרא בו, וגוללו ומברך, יש אומרים שלא יגלול אותו אלא פותח ורואה ומברך וכן דעת הר"מ ז"ל, ויש אומרים שיש לו להפך פניו שלא יראה כאלו הברכות כתובות".

פסיקת ההלכה

פסק השלחן ערוך (או"ח קלט, ד) כדברי הרמב"ם: "כל הקורים מברכים לפניה ולאחריה, ופותח הספר קודם שיברך ורואה הפסוק שצריך להתחיל בו ואחר כך יברך; ולאחר שקרא, גולל ומברך". והוסיף הרמ"א (שם) את המנהג המובא בכלבו: "הגה: ובשעה שמברך ברכה ראשונה יהפוך פניו על הצד, שלא יהא נראה כמברך מן התורה (כל בו); ונראה לי דיהפוך פניו לצד שמאלו". בהסבר הטעם שהורה הרמ"א להטות לצד שמאלו דווקא, כתב המשנ"ב (ס"ק יט): "דהוא ימין הקדוש ברוך הוא העומד לנגדו". אולם, הטורי זהב הביא את דברי הבית חדש (קלט, אות ג) שלא קיבל את מנהג הכלבו, והורה שאדרבה, אין להטות פניו כלל. וזה לשונו: "ויש אומרים שיש לו להפוך פניו שלא יראה כאלו ברכות כתובות בתורה ... ולא מסתבר כלל דבר זה, דאם כן קשה אמאי בעי רבי מאיר שיגלול קודם הברכה שהיא טרחה כמו שכתב בית יוסף, והיה לו להניחו פתוח רק יהפוך פניו. אלא דהפיכת פנים כאן אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא, דהא מראה עצמו כאלו מסלק פניו ממנה. וכ"כ מו"ח ז"ל הגון שיהיה פתוח בשעת הברכה לגמרי ולא יהפוך פניו כלל, דכך היא דעת הפוסקים והגאונים המפורסמים וכן אני נוהג. עכ"ל".

הלכה למעשה

המשנה ברורה (ס"ק יט) פסק שמאחר ויש החולקים על טעם הרמ"א יש לעצום את עיניו בשעת הברכה. וזה לשונו: "מיהו יש אחרונים שכתבו דהפיכת פניו אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא דהא מסלק פניו ממנו, ויותר טוב להעצים עיניו שלא להסתכל בס"ת בשעת ברכה ...". פסק הילקוט יוסף (הלכות קרה"ת, סדר קריאת התורה וברכותיה, אות ה) שאין לגלול וכפשט דברי השו"ע. מצינו למדים: האשכנזים הנוהגים כדעת המשנ"ב עליהם לעצום את עיניהם בשעת הברכה אך לא לסוגרו. האשכנזים הנוהגים כפסיקת הרמ"א נוהגים להטות את פניהם מן הספר קצת לצד שמאל. הספרדים ויוצאי עדות המזרח נוהגים שלא לסגור כלל את ספר התורה. חסידי חב"ד נהגו לגלול את ספר התורה בשעת הברכה (ראה ספר המנהגים-חב"ד עמוד 13).