הבדלים בין גרסאות בדף "גויים בקיום מצוות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סיכום
מ (ביטל את ההגנה על גויים בקיום מצוות) |
(←סיכום) |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{עריכה|סיבה=לא נוחה לקריאה, צריך חלוקה לפסקאות}} | ||
{{מקורות|||||}} | |||
== גויים בקיום מצוות == | == גויים בקיום מצוות == | ||
הובדלו ישראל מן העמים, בחר ה' בישראל, ובחירה זו התבטאה בנתינת התורה בסיני והחיוב במצוות "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" ('''שמות''' יט,ה- ו) "מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו" ('''שבת''' פט.). א"כ מובן היה שהגויים לא יהיו שייכים כלל בתורה והמצוות ולעשייתם אותם לא יהיה שום ערך, אך מצאנו מקורות בדברי הגמרא והפוסקים המראים פנים גם לומר שיש ערך למצוותיהם של הגויים וצריך לברר עניין זה. | הובדלו ישראל מן העמים, בחר ה' בישראל, ובחירה זו התבטאה בנתינת התורה בסיני והחיוב במצוות "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" ('''שמות''' יט,ה- ו) "מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו" ('''שבת''' פט.). א"כ מובן היה שהגויים לא יהיו שייכים כלל בתורה והמצוות ולעשייתם אותם לא יהיה שום ערך, אך מצאנו מקורות בדברי הגמרא והפוסקים המראים פנים גם לומר שיש ערך למצוותיהם של הגויים וצריך לברר עניין זה. | ||
כתב ה'''רמב"ם''' (מלכים י י) "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה. ואם הביא עולה מקבלין ממנו. נתן צדקה מקבלין ממנו. ויראה לי שנותנין אותה לעניי ישראל, הואיל והוא ניזון מישראל ומצוה עליהם להחיותו. אבל העכו"ם שנתן צדקה מקבלין ממנו ונותנין אותה לעניי עכו"ם". ולקמן נברר בע"ה את היסודות שעליהם נשען פסק הרמב"ם הזה ומה שיש להעיר בהם ובשיטות החולקות עליו. | כתב ה'''רמב"ם''' (מלכים י י) "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה. ואם הביא עולה מקבלין ממנו. נתן צדקה מקבלין ממנו. ויראה לי שנותנין אותה לעניי ישראל, הואיל והוא ניזון מישראל ומצוה עליהם להחיותו. אבל העכו"ם שנתן צדקה מקבלין ממנו ונותנין אותה לעניי עכו"ם". ולקמן נברר בע"ה את היסודות שעליהם נשען פסק הרמב"ם הזה ומה שיש להעיר בהם ובשיטות החולקות עליו. | ||
| שורה 43: | שורה 39: | ||
והנה לפי ה'''רמב"ן''' פשיטא שאין להוכיח כלל, וגם לשיטת '''רש"י''' נראה שאין ראיה, דכבר כתב ה'''כוזרי''' (ב יד) שאברהם נבחר להיות מי שממנו יתחיל הגזע הישראלי לפרוח, וא"כ ברור ששייכותו בקיום המצוות היא גדולה הרבה יותר ואין להוכיח ממנו לשאר הגויים. ובאמת היא סברא פשוטה וכך נשמע גם מדברי חז"ל ('''ב"ר''' צה ג) שנעשו כליותיו של אברהם כשני כדי מים והיו מלמדים אותו תורה, ואפילו אם היה בן נח היה זה עניין מיוחד המורה על קישורו אל התורה והמצוות. וכך כתב ה'''מהר"ל''' (תפארת ישראל פי"ט) שהקשה מה השייכות של האבות לתורה, הרי לא היו יהודים? ותירץ (תפארת ישראל כ') שלאבות היה קישור מיוחד לתורה יותר משאר בני נח. אמנם מצאנו שהקשו האחרונים איך שמר אברהם אבינו שבת, הרי אמרו חז"ל "גוי ששבת חייב מיתה"? ותירץ ה'''הפלאה''' (מקנה, קידושין לז ב ד"ה בתוד"ה ממחרת הפסח) שאברהם חילל שבת בליל שבת שלישראל שהיום הולך אחר הלילה היא שבת, ולגויים שהלילה הולך אחר היום נחשב עדיין יום שישי ולכן היה יכול לעשות בו מלאכה. ובדרך כזו הלך גם ה'''חת"ס''' (שבת קלט ב ד"ה היוצא) שהאבות לבשו בשבת טלית מצוייצת שלישראל היא תכשיט ולבני נח משאוי, ומבואר מדבריהם שהאבות היו בני נח גמורים ואסורים בכל איסורי בני נח והדבר צ"ע. ובאמת ה'''גר"ח סולוביצ'יק''' (סטנסיל סי' תל"ה-תל"ו) תירץ שהאבות למרות שהיו בני נח, מצד החפצא היו כבר ישראל ולכן היה מותר להם לשמור שבת עפ"ד ה'''רמב"ם''' (מלכים י,ט) שהאיסור הוא רק לחדש דת, והם לא חידשו דת כי מצד החפצא היו כבר בגדר ישראל. | והנה לפי ה'''רמב"ן''' פשיטא שאין להוכיח כלל, וגם לשיטת '''רש"י''' נראה שאין ראיה, דכבר כתב ה'''כוזרי''' (ב יד) שאברהם נבחר להיות מי שממנו יתחיל הגזע הישראלי לפרוח, וא"כ ברור ששייכותו בקיום המצוות היא גדולה הרבה יותר ואין להוכיח ממנו לשאר הגויים. ובאמת היא סברא פשוטה וכך נשמע גם מדברי חז"ל ('''ב"ר''' צה ג) שנעשו כליותיו של אברהם כשני כדי מים והיו מלמדים אותו תורה, ואפילו אם היה בן נח היה זה עניין מיוחד המורה על קישורו אל התורה והמצוות. וכך כתב ה'''מהר"ל''' (תפארת ישראל פי"ט) שהקשה מה השייכות של האבות לתורה, הרי לא היו יהודים? ותירץ (תפארת ישראל כ') שלאבות היה קישור מיוחד לתורה יותר משאר בני נח. אמנם מצאנו שהקשו האחרונים איך שמר אברהם אבינו שבת, הרי אמרו חז"ל "גוי ששבת חייב מיתה"? ותירץ ה'''הפלאה''' (מקנה, קידושין לז ב ד"ה בתוד"ה ממחרת הפסח) שאברהם חילל שבת בליל שבת שלישראל שהיום הולך אחר הלילה היא שבת, ולגויים שהלילה הולך אחר היום נחשב עדיין יום שישי ולכן היה יכול לעשות בו מלאכה. ובדרך כזו הלך גם ה'''חת"ס''' (שבת קלט ב ד"ה היוצא) שהאבות לבשו בשבת טלית מצוייצת שלישראל היא תכשיט ולבני נח משאוי, ומבואר מדבריהם שהאבות היו בני נח גמורים ואסורים בכל איסורי בני נח והדבר צ"ע. ובאמת ה'''גר"ח סולוביצ'יק''' (סטנסיל סי' תל"ה-תל"ו) תירץ שהאבות למרות שהיו בני נח, מצד החפצא היו כבר ישראל ולכן היה מותר להם לשמור שבת עפ"ד ה'''רמב"ם''' (מלכים י,ט) שהאיסור הוא רק לחדש דת, והם לא חידשו דת כי מצד החפצא היו כבר בגדר ישראל. | ||
אך לכאורה כדעת ה'''הפלאה''' וה'''חת"ס''' מבואר ב'''תוס'''' בב"מ (ע ב סוד"ה תשיך) שהקשו למה כשיחזקאל החיה מתים בבקעת דורא לא קם אחד שלא נזהר באיסור ריבית, הרי היו גויים ולא נצטוו על הריבית? ותירצו שהחייאת המתים שהחיה יחזקאל לא הייתה תחיית המתים האחרונה אלא רק מי שזכה קם, ואותו אדם שלא נזהר ברבית לא קם כי היה ראוי גם קודם מתן תורה לקיים מצוות, כמו שהאבות קיימו כל התורה כולה קודם שניתנה. הרי שהשווה ה'''תוס'''' בין קיום המצוות של האבות הקדושים לבין קיום של סתם גויים ומשמע שהאבות לא היו יותר מסתם גויים ולכולם יש עניין לקיים מצוות כדעת הרמב"ם (מלכים י י)?. ואפשר ליישב שלא התכוונו ה'''תוס'''' להשוואה גמורה בין האבות לשאר גויים, אלא כמו שהאבות קיימו כל התורה כולה קודם שנתנה למעלתם, כך ראוי לכל גוי לקיים את המצוות המוסריות כמו ריבית וכדו' ולכן לא קם אותו אחד בבקעת דורא. אך באמת הקושיא מעיקרא ליתא, שהרי המתים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא היו מבני ישראל לכל השיטות ב'''סנהדרין''' (צב ב) אלא שהיו קודם מתן תורה ולכן נחשבו בני נח לשיטת התוס' כדלעיל, וא"כ ההשוואה לקיום האבות כל התורה כולה היא פשוטה שהרי הם מזרעם. וכך מפורש במקורו של התוס' ב'''תרגום ירושלמי''' (הובא בתורה שלמה, ריש בשלח סי' רנא*) "כולהון משבטא דאפריים". | אך לכאורה כדעת ה'''הפלאה''' וה'''חת"ס''' מבואר ב'''תוס'<nowiki/>''' בב"מ (ע ב סוד"ה תשיך) שהקשו למה כשיחזקאל החיה מתים בבקעת דורא לא קם אחד שלא נזהר באיסור ריבית, הרי היו גויים ולא נצטוו על הריבית? ותירצו שהחייאת המתים שהחיה יחזקאל לא הייתה תחיית המתים האחרונה אלא רק מי שזכה קם, ואותו אדם שלא נזהר ברבית לא קם כי היה ראוי גם קודם מתן תורה לקיים מצוות, כמו שהאבות קיימו כל התורה כולה קודם שניתנה. הרי שהשווה ה'''תוס'<nowiki/>''' בין קיום המצוות של האבות הקדושים לבין קיום של סתם גויים ומשמע שהאבות לא היו יותר מסתם גויים ולכולם יש עניין לקיים מצוות כדעת הרמב"ם (מלכים י י)?. ואפשר ליישב שלא התכוונו ה'''תוס'''' להשוואה גמורה בין האבות לשאר גויים, אלא כמו שהאבות קיימו כל התורה כולה קודם שנתנה למעלתם, כך ראוי לכל גוי לקיים את המצוות המוסריות כמו ריבית וכדו' ולכן לא קם אותו אחד בבקעת דורא. אך באמת הקושיא מעיקרא ליתא, שהרי המתים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא היו מבני ישראל לכל השיטות ב'''סנהדרין''' (צב ב) אלא שהיו קודם מתן תורה ולכן נחשבו בני נח לשיטת התוס' כדלעיל, וא"כ ההשוואה לקיום האבות כל התורה כולה היא פשוטה שהרי הם מזרעם. וכך מפורש במקורו של התוס' ב'''תרגום ירושלמי''' (הובא בתורה שלמה, ריש בשלח סי' רנא*) "כולהון משבטא דאפריים". | ||
דין לימוד תורה לגויים | דין לימוד תורה לגויים | ||
ובסנהדרין (נח ב) "אמר רבי יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר 'תורה צווה לנו משה מורשה' לנו מורשה ולא להם" וכך פסק ה'''רמב"ם''' (מלכים י ט). והנה מקור הלימוד לדין זה הוא הפסוק "תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב" ('''דברים''' לג ד) ומפסוק זה למדה ה'''גמרא''' במכות (כג ב) שתרי"ג מצוות נאמרו למשה בסיני, תרי"א אמר משה כמניין 'תורה' שבפסוק, ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו. וא"כ הלימוד המחשיב את לימוד התורה לגוי כגזל צריך לאסור גם את שאר המצוות שהרי גם הם במשמע המילה 'תורה' שבפסוק וגם עליהם נאמר 'מורשה', ואיך פסק הרמב"ם שמקבלים הגויים שכר על קיום שאר המצוות?. | ובסנהדרין (נח ב) "אמר רבי יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר 'תורה צווה לנו משה מורשה' לנו מורשה ולא להם" וכך פסק ה'''רמב"ם''' (מלכים י ט). והנה מקור הלימוד לדין זה הוא הפסוק "תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב" ('''דברים''' לג ד) ומפסוק זה למדה ה'''גמרא''' במכות (כג ב) שתרי"ג מצוות נאמרו למשה בסיני, תרי"א אמר משה כמניין 'תורה' שבפסוק, ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו. וא"כ הלימוד המחשיב את לימוד התורה לגוי כגזל צריך לאסור גם את שאר המצוות שהרי גם הם במשמע המילה 'תורה' שבפסוק וגם עליהם נאמר 'מורשה', ואיך פסק הרמב"ם שמקבלים הגויים שכר על קיום שאר המצוות?. | ||
| שורה 90: | שורה 86: | ||
== סיכום == | == סיכום == | ||
בדברי חז"ל בבבלי ובירושלמי מצאנו מקורות רבים לכאן ולכאן בשאלה האם יש ערך לקיום המצוות ע"י בגויים או דלמא להיפך. הראשונים נחלקו, לשיטת '''הרמב"ם והמאירי''' הגויים מקבלים שכר על קיום המצוות, ולשיטת ה'''יד רמ"ה''' אסור לגויים לקיים מצוות כישראל. בדעת '''ר"י החסיד בספר חסידים''' מצאנו לכאורה גישה אמצעית שמתירה לגויים לקיים מצוות | בדברי חז"ל בבבלי ובירושלמי מצאנו מקורות רבים לכאן ולכאן בשאלה האם יש ערך לקיום המצוות ע"י בגויים או דלמא להיפך. הראשונים נחלקו, לשיטת '''הרמב"ם והמאירי''' הגויים מקבלים שכר על קיום המצוות, ולשיטת ה'''יד רמ"ה''' אסור לגויים לקיים מצוות כישראל. בדעת '''ר"י החסיד בספר חסידים''' מצאנו לכאורה גישה אמצעית שמתירה לגויים לקיים מצוות. | ||
'''רבינו ירוחם''' אסר למול גויים וכך נפסק בשו"ע, אך אפשר שזה איסור מיוחד במצוות מילה. | '''רבינו ירוחם''' אסר למול גויים וכך נפסק בשו"ע, אך אפשר שזה איסור מיוחד במצוות מילה. | ||
[[קטגוריה: גויים]] | |||
[[קטגוריה: עבודה זרה כו:]] | |||
[[קטגוריה: עבודה זרה סד:]] | |||
[[קטגוריה: חולין יג:]] | |||
[[קטגוריה: ערכין ה:]] | |||
[[קטגוריה: יומא כח:]] | |||
[[קטגוריה: סנהדרין נח:]] | |||
[[קטגוריה: סנהדרין נט.]] | |||
[[קטגוריה: מילה פרק ג]] | |||
[[קטגוריה: מלכים פרק י]] | |||
[[קטגוריה: יורה דעה סימן רסג]] | |||
[[קטגוריה: יורה דעה סימן רסח]] | |||