הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"
(דף חדש: {{מקורות|ברכות ט ג|ברכות נט ב - ס א||ברכות י א|אורח חיים רכג ג}} באילו תנאים יש לברך שהחיינו על חידוש כלים א...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|ברכות ט ג|ברכות נט ב - ס א||ברכות י א|אורח חיים רכג ג}} | {{מקורות|ברכות ט ג|ברכות נט ב - ס א|ברכות ט ג|ברכות י א|אורח חיים רכג ג}} | ||
באילו תנאים יש לברך שהחיינו על חידוש כלים או בית, ומתי יש לברך. | באילו תנאים יש לברך שהחיינו על חידוש כלים או בית, ומתי יש לברך. | ||
==סוגית התלמוד== | ==סוגית התלמוד== | ||
ה'''משנה''' (ברכות ט ג) קובעת שהקונה בית חדש או כלים חדשים מברך שהחיינו. | |||
ב'''גמרא''' (ברכות נט ב) מובאת מחלוקת אמוראים. לדעת רב הונא דווקא אם אין לו כלים כיוצא בהן, אבל אם יש לו אינו מברך ואילו לדעת ר' יוחנן אפילו יש לו כיוצא בהן מברך. ומ"מ גם לר' יוחנן אם קנה וחזר וקנה אינו מברך, שהרי לענין קנייה אינם חדשים הם לו, שהרי כבר קנה כיוצא בהם. כל זה ללישנא קמא בגמרא. | |||
<BR/>ובלישנא בתרא מביאה הגמרא את מחלוקת האמוראים באופן שונה. שגם רב הונא מודה שאם יש לו וקנה כיוצא בהם צריך לברך, ורק אם קנה וחזר וקנה אינו צריך לברך כיון שהקניה אינה חדשה לו, ואילו לדעת רבי יוחנן אפילו קנה וחזר וקנה כיוצא בהם צריך לברך, | |||
<BR/>בהמשך הגמרא מביאה מחלוקת תנאים שבה נחלקו במפורש ר' מאיר ור' יהודה על ענין זה, שלדעת ר' מאיר אם יש לו כיוצא בהם אין צריך לברך, ואילו לדעת ר' יהודה אף אם יש לו כיוצא בהם צריך לברך. ומקשה הגמרא שזה לכאורה לא מסתדר עם לישנא בתרא, שבה אמרה הגמרא שגם רב הונא מודה שאם יש לו וקנה כיוצא בהם צריך לברך, ואילו לר' יוחנן אפילו קנה וחזר וקנה צריך לברך, ואם כן דברי רב הונא מתאימים לדברי ר' יהודה, אך דברי ר' יוחנן דלא כמאן. | |||
<BR/>מתרצת הגמרא שבאמת ר' יהודה סובר שאפילו קנה וחזר וקנה צריך לברך, ומה שנחלק עם ר' מאיר דווקא ביש לו וקנה, להודיע כוחו דר' מאיר שאפילו קנה ויש לו אין צריך לברך. | |||
[[קטגוריה:ברכות נט:]] | [[קטגוריה:ברכות נט:]] | ||
גרסה מ־13:29, 21 בפברואר 2017
| משנה: | ברכות ט ג |
| בבלי: | ברכות נט ב - ס א |
| ירושלמי: | ברכות ט ג |
| רמב"ם: | ברכות י א |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רכג ג |
באילו תנאים יש לברך שהחיינו על חידוש כלים או בית, ומתי יש לברך.
סוגית התלמוד
המשנה (ברכות ט ג) קובעת שהקונה בית חדש או כלים חדשים מברך שהחיינו.
בגמרא (ברכות נט ב) מובאת מחלוקת אמוראים. לדעת רב הונא דווקא אם אין לו כלים כיוצא בהן, אבל אם יש לו אינו מברך ואילו לדעת ר' יוחנן אפילו יש לו כיוצא בהן מברך. ומ"מ גם לר' יוחנן אם קנה וחזר וקנה אינו מברך, שהרי לענין קנייה אינם חדשים הם לו, שהרי כבר קנה כיוצא בהם. כל זה ללישנא קמא בגמרא.
ובלישנא בתרא מביאה הגמרא את מחלוקת האמוראים באופן שונה. שגם רב הונא מודה שאם יש לו וקנה כיוצא בהם צריך לברך, ורק אם קנה וחזר וקנה אינו צריך לברך כיון שהקניה אינה חדשה לו, ואילו לדעת רבי יוחנן אפילו קנה וחזר וקנה כיוצא בהם צריך לברך,
בהמשך הגמרא מביאה מחלוקת תנאים שבה נחלקו במפורש ר' מאיר ור' יהודה על ענין זה, שלדעת ר' מאיר אם יש לו כיוצא בהם אין צריך לברך, ואילו לדעת ר' יהודה אף אם יש לו כיוצא בהם צריך לברך. ומקשה הגמרא שזה לכאורה לא מסתדר עם לישנא בתרא, שבה אמרה הגמרא שגם רב הונא מודה שאם יש לו וקנה כיוצא בהם צריך לברך, ואילו לר' יוחנן אפילו קנה וחזר וקנה צריך לברך, ואם כן דברי רב הונא מתאימים לדברי ר' יהודה, אך דברי ר' יוחנן דלא כמאן.
מתרצת הגמרא שבאמת ר' יהודה סובר שאפילו קנה וחזר וקנה צריך לברך, ומה שנחלק עם ר' מאיר דווקא ביש לו וקנה, להודיע כוחו דר' מאיר שאפילו קנה ויש לו אין צריך לברך.