הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הים הגדול"
(דף חדש: {{מקורות|ברכות ט ב|ברכות נט ב||ברכות י טו|אורח חיים רכח ב}} הברכה שאותה מברכים כאשר רואים את הים הגדול, ומ...) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הברכה שאותה מברכים כאשר רואים את הים הגדול, ומהו הים הגדול. | הברכה שאותה מברכים כאשר רואים את הים הגדול, ומהו הים הגדול. | ||
== | ==סוגית הגמרא== | ||
ה'''משנה''' (ברכות ט ב) מביאה דברי ר' יהודה, שהרואה את הים הגדול, מברך: "ברוך שעשה את הים הגדול", ומוסיף זהו בזמן שרואה אותו לפרקים. | |||
<BR/>וב'''גמרא''' (ברכות נט ב) מבואר שלפרקים הוא עד שלושים יום, וכן הוא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ב) שלפרקים הוא אחת לשלושים יום. | |||
וב'''תוספות''' (ברכות נד א ד"ה הרואה) הכתב שכן הדין גם בשאר הברכות שבמשנה, שהם אחת לשלושים יום והביא הראיה מהירושלמי ולא הזכיר שכן הוא גם בבלי, ותמה עליו ה'''מהרש"א''' שם. ובספר '''אליה רבה''' (ריח ב) כתב לתרץ דלשון הבבלי 'עד שלושים יום' משמע עד ועד בכלל, כלומר שיכול לברך אף ביום השלושים, ויש למנות גם את היום שרואה בו, אבל לפי לשון הירושלמי 'אחת לשלושים יום', משמע עד ולא עד בכלל ואם רואה ביום השלושים אינו מברך. ובספר '''קובץ על יד''' על הרמב"ם (ברכות י טו) חיזק דברי האליה רבה, וכתב עוד לתרץ שלפי גמרא דידן משמע שדווקא לר' יהודה מברך לפרקים, אבל לפי הירושלמי מבואר דקאי על כל הברכות של המשנה. | |||
==מחלוקת הטור והרמב"ם== | |||
==על איזה ים מברכים== | |||
==נוסח הברכה== | |||
[[קטגוריה:ברכות הראיה]] | [[קטגוריה:ברכות הראיה]] | ||
גרסה מ־14:34, 12 בינואר 2017
| משנה: | ברכות ט ב |
| בבלי: | ברכות נט ב |
| רמב"ם: | ברכות י טו |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רכח ב |
הברכה שאותה מברכים כאשר רואים את הים הגדול, ומהו הים הגדול.
סוגית הגמרא
המשנה (ברכות ט ב) מביאה דברי ר' יהודה, שהרואה את הים הגדול, מברך: "ברוך שעשה את הים הגדול", ומוסיף זהו בזמן שרואה אותו לפרקים.
ובגמרא (ברכות נט ב) מבואר שלפרקים הוא עד שלושים יום, וכן הוא בירושלמי (ברכות ט ב) שלפרקים הוא אחת לשלושים יום.
ובתוספות (ברכות נד א ד"ה הרואה) הכתב שכן הדין גם בשאר הברכות שבמשנה, שהם אחת לשלושים יום והביא הראיה מהירושלמי ולא הזכיר שכן הוא גם בבלי, ותמה עליו המהרש"א שם. ובספר אליה רבה (ריח ב) כתב לתרץ דלשון הבבלי 'עד שלושים יום' משמע עד ועד בכלל, כלומר שיכול לברך אף ביום השלושים, ויש למנות גם את היום שרואה בו, אבל לפי לשון הירושלמי 'אחת לשלושים יום', משמע עד ולא עד בכלל ואם רואה ביום השלושים אינו מברך. ובספר קובץ על יד על הרמב"ם (ברכות י טו) חיזק דברי האליה רבה, וכתב עוד לתרץ שלפי גמרא דידן משמע שדווקא לר' יהודה מברך לפרקים, אבל לפי הירושלמי מבואר דקאי על כל הברכות של המשנה.