הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 87: | שורה 87: | ||
אבל ה'''אליה רבה''' (ח) מערער בזה, והביא כמה פוסקים שסתמו ולא חילקו בזה, ושכן משמע ב'''שבלי הלקט''' (פורים קצה), וכן בספר '''מטה משה''' (פורים תתרז) כתב במפורש שמברך לפניה ולאחריה אף שאין מנהג. ומסיק האליה רבה, שאפשר שמפני זה לא פסקו השו"ע, לפי שיש לברך גם ביחיד. | אבל ה'''אליה רבה''' (ח) מערער בזה, והביא כמה פוסקים שסתמו ולא חילקו בזה, ושכן משמע ב'''שבלי הלקט''' (פורים קצה), וכן בספר '''מטה משה''' (פורים תתרז) כתב במפורש שמברך לפניה ולאחריה אף שאין מנהג. ומסיק האליה רבה, שאפשר שמפני זה לא פסקו השו"ע, לפי שיש לברך גם ביחיד. | ||
<BR/>וכן נמצא כבר ב'''רדב"ז''' (ב תרסה) שיש לברך ביחיד לפניה ולאחריה, ומבואר בדבריו שאף אם נאמר שיחיד אינו מברך 'על מקרא מגילה' מפני הספק אם יחיד חייב בקריאתה, מ"מ 'הרב את ריבנו' ו'שעשה ניסים' מברך, שהם לא נתקנו אלא על הנס. ומקורו בדברי ה'''ר"ן''' (יב א ד"ה ברוך הרב) שכתב שברכה זו נתקנה על הנס ולא על המגילה. כן פסק גם מהר"ם אבן חביב בשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=56 (א מח)], שכתב שיש לברך ברכה זו אף ביחיד, ואפילו אין לו מגילה, וזאת על פי דברי הר"ן, שברכה זו נתקנה על הנס. | <BR/>וכן נמצא כבר ב'''רדב"ז''' (ב תרסה) שיש לברך ביחיד לפניה ולאחריה, ומבואר בדבריו שאף אם נאמר שיחיד אינו מברך 'על מקרא מגילה' מפני הספק אם יחיד חייב בקריאתה, מ"מ 'הרב את ריבנו' ו'שעשה ניסים' מברך, שהם לא נתקנו אלא על הנס. ומקורו בדברי ה'''ר"ן''' (יב א ד"ה ברוך הרב) שכתב שברכה זו נתקנה על הנס ולא על המגילה. כן פסק גם מהר"ם אבן חביב בשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=56 (א מח)], שכתב שיש לברך ברכה זו אף ביחיד, ואפילו אין לו מגילה, וזאת על פי דברי הר"ן, שברכה זו נתקנה על הנס<ref>בשו"ת '''יחוה דעת''' (א פח) כתב בשמו שאינו מברך הרב את ריבנו שלא במנין. ולא דק.</ref>. | ||
<BR/>ב'''ברכי יוסף''' (ד) הזכיר תשובת הרדב"ז הנ"ל, ומשמע שסובר כן, וכן פסק בספר '''בן איש חי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&st=&pgnum=99 (תצוה יג)], שאין לאבד ברכה יקרה זו. | |||
ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א) מסיק שראוי לברך בלא שם ומלכות. וכן ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה אלא) כתב דנראה דלא כדאי לברך אחריה, שהרי גם בציבור אינה חיובית ותלויה במנהג, ומי יאמר שיש מנהג לברך ביחיד. | ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א) מסיק שראוי לברך בלא שם ומלכות. וכן ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה אלא) כתב דנראה דלא כדאי לברך אחריה, שהרי גם בציבור אינה חיובית ותלויה במנהג, ומי יאמר שיש מנהג לברך ביחיד. | ||
<BR/>גם בשו"ת '''יחוה דעת''' (א פח) מסיק דאין לברכה ביחיד, וכתב הטעם לפי שאינה ברכת המצוות אלא לשבח על הנס, ואין לברך אלא בעשרה כאשר יש פירסומי ניסא. | <BR/>גם בשו"ת '''יחוה דעת''' (א פח) מסיק דאין לברכה ביחיד, וכתב הטעם לפי שאינה ברכת המצוות אלא לשבח על הנס, ואין לברך אלא בעשרה כאשר יש פירסומי ניסא. והוסיף שם, שהשומע מברך ברכה זו ביחיד, אין לו לענות 'אמן'. | ||
=== לברכה בלא מגילה === | |||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
=== לכרוך המגילה קודם ברכה === | === לכרוך המגילה קודם ברכה === | ||
כתב ה'''מהרי"ל''' (פורים יב) בשם '''מהר"י סגל''' שיש לכרוך את המגילה קודם שיברכו 'הרב את ריבנו', ושכן גם הלשון ב'''ספר מצוות גדול''' (דרוש מקור) שקודם כורכה ואחר כך מברך. | כתב ה'''מהרי"ל''' (פורים יב) בשם '''מהר"י סגל''' שיש לכרוך את המגילה קודם שיברכו 'הרב את ריבנו', ושכן גם הלשון ב'''ספר מצוות גדול''' (דרוש מקור) שקודם כורכה ואחר כך מברך. | ||