הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
(יצירת דף עם התוכן "{{מקורות|מגילה ג א|מגילה כא ב||מגילה וחנוכה א ג|אורח חיים תרצב א-ג}} דיני הברכות שיש לברך על...") |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<BR/>וב'''גמרא''' (מגילה כא ב) מבואר שזהו דווקא בברכה שלאחריה, אבל ברכות שלפניה מצוה לברך, שהרי קיימא לן ש[[כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן]]. | <BR/>וב'''גמרא''' (מגילה כא ב) מבואר שזהו דווקא בברכה שלאחריה, אבל ברכות שלפניה מצוה לברך, שהרי קיימא לן ש[[כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן]]. | ||
<BR/>ומבואר עוד בגמרא שהברכות שיש לברך לפניה הן שלושה - 'מקרא מגילה', 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. | <BR/>ומבואר עוד בגמרא שהברכות שיש לברך לפניה הן שלושה - 'מקרא מגילה', 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. | ||
=== ברכת שהחיינו ביום === | |||
כתבו ה'''תוספות''' (ד א ד"ה חייב) שאף שבירך שהחיינו בלילה, חוזר ומברך ביום, לפי שעיקר פרסום הנס הוא בקריאת היום. וכתב שגם מהפסוק משמע כן - "אקרא יומם ולא יענה ולילה לא דומיה לי", שהקדים היום ללילה. וב'''רשב"א''' (ד א ד"ה חייב) הביא עוד ראיות לדבריו, מהמשנה שאומרת '[[כל היום כשר לקריאת המגילה]]', וכן 'אין קורין את המגילה וכו' אלא ביום', משמע שזהו עיקר. וכן משמע שה[[כפרים היו מקדימים ליום הכניסה]], היינו ליום ולא ללילה. ומשמע שמסכים לדברי רבנו תם לדינא. <BR/> | |||
וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) ופסק כר"ת, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי [[נר חנוכה]], שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו. | |||
<BR/>גם ב'''חידושי הר"ן''' (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה נסח). | |||
גרסה מ־12:00, 19 בפברואר 2018
| משנה: | מגילה ג א |
| בבלי: | מגילה כא ב |
| רמב"ם: | מגילה וחנוכה א ג |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תרצב א-ג |
דיני הברכות שיש לברך על קריאת המגילה, לפניה ולאחריה.
משנה וגמרא
המשנה (מגילה ג א) אומרת שמקום שנהגו לברך על קריאת המגילה מברכים, ומקום שנהגו שלא לברך אין מברכים.
ובגמרא (מגילה כא ב) מבואר שזהו דווקא בברכה שלאחריה, אבל ברכות שלפניה מצוה לברך, שהרי קיימא לן שכל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן.
ומבואר עוד בגמרא שהברכות שיש לברך לפניה הן שלושה - 'מקרא מגילה', 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'.
ברכת שהחיינו ביום
כתבו התוספות (ד א ד"ה חייב) שאף שבירך שהחיינו בלילה, חוזר ומברך ביום, לפי שעיקר פרסום הנס הוא בקריאת היום. וכתב שגם מהפסוק משמע כן - "אקרא יומם ולא יענה ולילה לא דומיה לי", שהקדים היום ללילה. וברשב"א (ד א ד"ה חייב) הביא עוד ראיות לדבריו, מהמשנה שאומרת 'כל היום כשר לקריאת המגילה', וכן 'אין קורין את המגילה וכו' אלא ביום', משמע שזהו עיקר. וכן משמע שהכפרים היו מקדימים ליום הכניסה, היינו ליום ולא ללילה. ומשמע שמסכים לדברי רבנו תם לדינא.
וכן הביא ראיה זו הרא"ש (א ו) ופסק כר"ת, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי נר חנוכה, שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא הריטב"א (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו.
גם בחידושי הר"ן (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת המאירי (כא ב ד"ה נסח).