הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,203 בתים ,  16:30, 19 במאי 2019
אין תקציר עריכה
(19 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 7: שורה 7:


מתוך הדברים עולה שישנה חובה לברך ברכות התורה קודם הלימוד. ולהלן יתבאר גדר החיוב אם מדאורייתא או מדרבנן ואם יש איסור ללמוד בלא ברכה, על איזה סוג לימוד מברכים, מהו נוסח הברכה, ומתי צריך לברך את הברכות - האם כל פעם קודם שלומד, או שבברכה אחת פוטר את לימודו של כל היום.
מתוך הדברים עולה שישנה חובה לברך ברכות התורה קודם הלימוד. ולהלן יתבאר גדר החיוב אם מדאורייתא או מדרבנן ואם יש איסור ללמוד בלא ברכה, על איזה סוג לימוד מברכים, מהו נוסח הברכה, ומתי צריך לברך את הברכות - האם כל פעם קודם שלומד, או שבברכה אחת פוטר את לימודו של כל היום.
=== מדאורייתא או מדרבנן ===
=== מדאורייתא או מדרבנן ===
ה'''גמרא''' (ברכות כא א) אומרת מנין לברכת התורה לפניה מן התורה, שנאמר: "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו" (דברים לב ג). וכעין זה ב'''ירושלמי''' (ברכות ז א) למדו מפסוק זה שלימוד תורה טעון ברכה לפניו. ונחלקו הפוסקים האם ניתן ללמוד מכאן שישנה חובה מהתורה לברך ברכות התורה קודם הלימוד, או שהחובה היא מדרבנן ויש כאן רק אסמכתא בעלמא.
ה'''גמרא''' (ברכות כא א) אומרת מנין לברכת התורה לפניה מן התורה, שנאמר: "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו" (דברים לב ג). וכעין זה ב'''ירושלמי''' (ברכות ז א) למדו מפסוק זה שלימוד תורה טעון ברכה לפניו. ונחלקו הפוסקים האם ניתן ללמוד מכאן שישנה חובה מהתורה לברך ברכות התורה קודם הלימוד, או שהחובה היא מדרבנן ויש כאן רק אסמכתא בעלמא.
שורה 37: שורה 38:


==== הרהור וכתיבה ====
==== הרהור וכתיבה ====
מובא ב'''אבודרהם''' (ברכות השחר ד"ה ואם) שואם השכים קודם התפלה לכתוב בדברי תורה חייב לברך ברכת התורה כמו ללמוד, רק שלא יהא כותב בדברי הרשות. וכן פסק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים מז ג) והוסיף שאע"פ שאינו קורא בכתיבתו צריך לברך.
מובא ב'''אבודרהם''' (ברכות השחר ד"ה ואם) שואם השכים קודם התפלה לכתוב בדברי תורה חייב לברך ברכת התורה כמו ללמוד, רק שלא יהא כותב בדברי הרשות, וכן הוא ב'''אגודה''' (ברכות א כה) בשם '''רבנו יצחק מוינא'''.  
<BR/>כן פסק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים מז ג) והוסיף שאע"פ שאינו קורא בכתיבתו צריך לברך.


ב'''אגור''' (ב) כתב שמותר להרהר בדברי תורה בלא ברכה, לפי ש[[הרהור לאו כדיבור דמי]], כמו לענין קריאת שמע ותפילה. וכן פסק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (מז ד).
ב'''אגור''' (ב) כתב שמותר להרהר בדברי תורה בלא ברכה, לפי ש[[הרהור לאו כדיבור דמי]], כמו לענין קריאת שמע ותפילה. וכן פסק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (מז ד).
שורה 60: שורה 62:
=== נוסח ברכת אשר בחר בנו ===
=== נוסח ברכת אשר בחר בנו ===
=== שתי ברכות או שלוש ברכות ===
=== שתי ברכות או שלוש ברכות ===
הראשונים דנו האם התוספת שמוסיף ר' יוחנן "הערב נא", כוונתו להוסיף המשך לאותה ברכה שאמר רב יהודה, ובעצם זוהי ברכה אחת (וכולם יחד שתי ברכות), או שמא "הערב נא" היא ברכה בפני עצמנ, ויש כאן שתי ברכות שונות (וכולן יחד שלוש).
הראשונים דנו האם התוספת שמוסיף ר' יוחנן "הערב נא", כוונתו להוסיף המשך לאותה ברכה שאמר רב יהודה, ובעצם זוהי ברכה אחת (וכולם יחד שתי ברכות), או שמא "הערב נא" היא ברכה בפני עצמה, ויש כאן שתי ברכות שונות (וכולן יחד שלוש).
<BR/>מדברי '''רש"י''' (ד"ה ור' יוחנן) מבואר שיש כאן ברכה אחת, שהוא כותב שהטעם שר' יוחנן מוסיף את התוספת "הערב נא" היא כדי שהברכה תהיה פותחת בברוך וחותמת בברוך. הרי שסובר שזוהי אותה ברכה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר) וה'''רא"ש''' (א יג) בשם '''רבנו תם'''.
<BR/>מדברי '''רש"י''' (ד"ה ור' יוחנן) מבואר שיש כאן ברכה אחת, שהוא כותב שהטעם שר' יוחנן מוסיף את התוספת "הערב נא" היא כדי שהברכה תהיה פותחת בברוך וחותמת בברוך. הרי שסובר שזוהי אותה ברכה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר) וה'''רא"ש''' (א יג) בשם '''רבנו תם'''.
<BR/>אמנם דעת '''בעל המאור''' שיש כאן ג' ברכות, ודייק זאת מלשון הגמרא 'נימרינהו לכולהו' משמע שיש כאן הרבה ברכות ולא רק שתים. והוסיף שג' הברכות הן כנגד תורה, משנה ומדרש ר' ישמעאל. אמנם מתחילת דבריו משמע שר' יוחנן שהוסיף ברכת 'הערב נא' הוסיף חתימה לברכתו של שמואל, ולפי זה יש כאן רק שתי ברכות. ועמד על סתירה זו ה'''ראב"ד''' בהשגותיו שם.
<BR/>אמנם דעת '''בעל המאור''' שיש כאן ג' ברכות, ודייק זאת מלשון הגמרא 'נימרינהו לכולהו' משמע שיש כאן הרבה ברכות ולא רק שתים. והוסיף שג' הברכות הן כנגד תורה, משנה ומדרש ר' ישמעאל. אמנם מתחילת דבריו משמע שר' יוחנן שהוסיף ברכת 'הערב נא' הוסיף חתימה לברכתו של שמואל, ולפי זה יש כאן רק שתי ברכות<ref>ע' במאירי שכתב שיש מפרשים 'נימרינהו לכולהו' שהכוונה לא לברכות התורה, אלא למקרא, משנה ותלמוד. ואולי כוונתו לבעל המאור.</ref>. ועמד על סתירה זו ה'''ראב"ד''' בהשגותיו שם.
<BR/>גם דעת ה'''רמב"ם''' (תפילה ז י-יא) שהן שלוש ברכות. אמנם יש מחלוקת בנוסחאות האם הוא גורס 'הערב נא' או 'והערב נא'.  
<BR/>גם מלשון ה'''רי"ף''' (ה ב) נראה שסובר שהם שתי ברכות שונות, שהרי"ף לא כותב כלשון הגמרא שר' יוחנן '''מסיים בה''', אלא ר' יוחנן '''אמר'''. וגם גורס 'הערב' בלא וי"ו. וכן גורס הוא כבעל המאור 'הלכך נימרינהו לכולהו'. וכן כותב ה'''רמב"ם''' במפורש (תפילה ז י-יא) שהן שלוש ברכות. אמנם יש מחלוקת בנוסחאות האם הוא גורס 'הערב נא' או 'והערב נא'. גם ה'''מאירי''' (יא ב ד"ה אחד) כותב שהגירסה הנכונה היא 'נימרינהו לכולהו' ושיש כאן ג' ברכות ולא ב'.


ה'''טור''' (אורח חיים מז) פסק כדברי רבנו תם שזוהי ברכה אחת, והוסיף שמפני כן אין לענות 'אמן' אחר ברכת 'לעסוק בדברי תורה'.
ה'''טור''' (אורח חיים מז) פסק כדברי רבנו תם שזוהי ברכה אחת, והוסיף שמפני כן אין לענות 'אמן' אחר ברכת 'לעסוק בדברי תורה'.
שורה 71: שורה 73:
'''רש"י''' (ד"ה ברוך אתה) כותב שאין לגרוס בסוף הברכה של ר' יוחנן "ברוך אתה יי למדני חוקיך", שזהו לשון בקשה ולא הודאה על העבר. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ה"ג ברוך).
'''רש"י''' (ד"ה ברוך אתה) כותב שאין לגרוס בסוף הברכה של ר' יוחנן "ברוך אתה יי למדני חוקיך", שזהו לשון בקשה ולא הודאה על העבר. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ה"ג ברוך).


== הפסק בברכה ==
== דברי הירושלמי ופירושם ==
לעיל הובאו דברי הירושלמי, שאין ברכת אהבת רבה פוטרת אלא אם שנה על אתר.
לעיל הובאו דברי הירושלמי, שאין ברכת אהבת רבה פוטרת אלא אם שנה על אתר.
<BR/>ניתן לפרש בג' דרכים מה הסיבה שמצריך הירושלמי ללמוד מיד סמוך לברכה:
<BR/>ניתן לפרש בג' דרכים מה הסיבה שמצריך הירושלמי ללמוד מיד סמוך לברכה:
שורה 89: שורה 91:
=== שיטת הרא"ש וסייעתו ===
=== שיטת הרא"ש וסייעתו ===
ה'''רא"ש''' בפסקים (א יג) ובתוספותיו (יא ב ד"ה משקרא) כתב שהטעם שבברכת אהבה רבה צריך לשנות על אתר, היא משום שיהיה ניכר שהברכה היא גם לשם לימוד התורה ולא רק לשם קריאת שמע. וממילא לפי זה אין הירושלמי מדבר על חשש היסח הדעת בברכה, ולכן בין בברכת התורה (אפילו לא שנה על אתר) ובין בברכת אהבה רבה (כששנה על אתר), אינו צריך לחזור ולברך כל היום כולו אפילו אם הפסיק באמצע לעיסוקיו.  
ה'''רא"ש''' בפסקים (א יג) ובתוספותיו (יא ב ד"ה משקרא) כתב שהטעם שבברכת אהבה רבה צריך לשנות על אתר, היא משום שיהיה ניכר שהברכה היא גם לשם לימוד התורה ולא רק לשם קריאת שמע. וממילא לפי זה אין הירושלמי מדבר על חשש היסח הדעת בברכה, ולכן בין בברכת התורה (אפילו לא שנה על אתר) ובין בברכת אהבה רבה (כששנה על אתר), אינו צריך לחזור ולברך כל היום כולו אפילו אם הפסיק באמצע לעיסוקיו.  
<BR/>אמנם הוסיף הרא"ש שהירושלמי משום היסח הדעת דיבר, ולכן גם בברכת התורה צריך לשנות לאלתר משום היסח הדעת וכן צריך שלא יסיח דעתו בשאר ביום, מ"מ אותם אנשים שרגילים תמיד לעסוק בתורה, וגם בזמן שעסוקים בענייניהם ממהרים לחזור ללימודם, ודעתם על לימודם, לא חשיב הפסק לענין ברכות התורה.
<BR/>אמנם הוסיף הרא"ש שהירושלמי משום היסח הדעת דיבר, ולכן גם בברכת התורה צריך לשנות לאלתר משום היסח הדעת וכן צריך שלא יסיח דעתו בשאר ביום, מ"מ אותם אנשים שרגילים תמיד לעסוק בתורה, וגם בזמן שעסוקים בענייניהם ממהרים לחזור ללימודם, ודעתם על לימודם, לא חשיב הפסק לענין ברכות התורה. דברי הרא"ש הועתקו ב'''אבודרהם''' (ברכות השחר ד"ה ואם).
<BR/>להגדרה האחרונה של הרא"ש שמי שרגיל לקרות ולעסוק בתורה וגם כשהולך למלאכתו דעתו לחזור ללימודו, אין צריך לחזור ולברך, הסכים גם ה'''רשב"א''' בחידושיו (יא ב ד"ה השכים), וסיים שם שעל כן נהגו שלא לברך<ref>וצ"ע אם כוונתו שמטעם זה נהגו '''כולם''' שלא לברך.</ref>.
<BR/>להגדרה האחרונה של הרא"ש שמי שרגיל לקרות ולעסוק בתורה וגם כשהולך למלאכתו דעתו לחזור ללימודו, אין צריך לחזור ולברך, הסכים גם ה'''רשב"א''' בחידושיו (יא ב ד"ה השכים), וסיים שם שעל כן נהגו שלא לברך<ref>וצ"ע אם כוונתו שמטעם זה נהגו '''כולם''' שלא לברך.</ref>.


שורה 95: שורה 97:
<BR/>בסוף דבריו כותב רבנו יונה שהיה נראה לחלק בין מי שקורא ולומד בדרך קביעות למי שקורא ולומד בדרך מקרה, שהקורא בקביעות באמת נפטר בברכת התורה של הבוקר לכל היום, אבל אדם אחר שאינו יודע אם יקרא וילמד או לא, אינו מכוון בברכתו על הלימוד שילמד בכל מקרה. אך נהגו העולם שלא לברך אלא פעם אחת ביום אפילו בבואם ללמוד דרך מקרה, שכיון שמצות הקריאה היא כל היום, הברכה שבבוקר פוטרת הכל.
<BR/>בסוף דבריו כותב רבנו יונה שהיה נראה לחלק בין מי שקורא ולומד בדרך קביעות למי שקורא ולומד בדרך מקרה, שהקורא בקביעות באמת נפטר בברכת התורה של הבוקר לכל היום, אבל אדם אחר שאינו יודע אם יקרא וילמד או לא, אינו מכוון בברכתו על הלימוד שילמד בכל מקרה. אך נהגו העולם שלא לברך אלא פעם אחת ביום אפילו בבואם ללמוד דרך מקרה, שכיון שמצות הקריאה היא כל היום, הברכה שבבוקר פוטרת הכל.


=== שיטת הרמב"ם וסייעתו ===
=== שיטת הרמב"ם ===
ה'''רמב"ם''' (תפילה ז י) לא העתיק בצורה מפורשת את ההלכה ש'אהבה רבה' פוטרת מברכות התורה, רק אמר שמי שקורא בתורה קודם קריאת שמע צריך לברך ג' ברכות (ומכללא נלמד שמי שקורא לאחר קריאת שמע אין צריך לברך), והוסיף (יא) שבכל יום חייב אדם לברך שלוש ברכות אלו, ואחר כך קורא מעט מדברי תורה. ושהמנהג הוא לקרוא פסוקי ברכת כהנים, ויש שקוראים פרשת התמיד, ויש מוסיפים משנה וברייתות.<BR/>
מדבריו נראה שגם בברכת התורה עצמה צריך לסמוך לה לימוד מיד לאחריה. ואפשר שלמד כן מתוך דברי הירושלמי, ומפרש שהחובה לשנות לאלתר היא לאו דווקא בברכת אהבה רבה, אלא גם בברכת התורה עצמה. זוהי גם דעת הצרפתים שמביאים התוספות (ד"ה שכבר) בסוף דבריהם, שהיו נוהגים לקרוא פסוקי 'ברכת כהנים' ומשנת 'אלו דברים שאין להם שיעור' וברייתא 'ואלו דברים שאדם אוכל פירותיהן'.
 
ייתכן שהם הבינו כפי הפירוש הראשון שהובא לעיל, שהחובה ללמוד לאלתר הוא כדין שאר ברכות המצוות שצריכים להיות [[עובר לעשייתן]], ולכן דין זה נכון גם לברכות התורה עצמן. ולפי דבריהם לכאורה גם אין לחוש כלל להפסק ולהיסח הדעת במשך ביום, לא בברכות התורה ולא באהבה רבה.
 
=== טור, בית יוסף ואחרונים ===
ה'''טור''' (אורח חיים מז) פסק כדברי אביו הרא"ש, וכתב שאהבה רבה אינה פוטרת אלא אם לומד מיד אחריה, או שבירך ברכת התורה והתחיל ללמוד והפסיק אחר כך בלימודו, שאז אינו צריך לברך כל היום, אם הוא אדם שרגיל תמיד לעסוק בתורה ואף כשיוצא לעסקיו ממהר לעשות צרכיו כדי שיחזור ללמוד, אז לא חשיב הפסק לענין ברכה.
 
== הפסק בלימוד ==
כפי שהתבאר רוב הראשונים לא חוששים להפסק והיסח הדעת בלימוד לחייב שוב בברכת התורה. יש החוששים לזה רק למי שנפטר בברכת אהבה רבה, ואף בזה כתבו הראשונים שלא נהגו לברך. ומ"מ דנו הראשונים על דברים מסויימים שאולי כן יש להגדירם כהפסק והיסח הדעת לחייב שוב לברך ברכת התורה גם באמצע היום.
 
=== דעת רש"י ===
ב'''שו"ת רש"י''' (רסא) מובא שהרב ר' שמעיה זצ"ל, תלמידו של רש"י כתב שרש"י כשהיה משכים לעסוק בתורה מברך ברכות התורה, וכשהלך לביהכ"נ לומר ברכות ופסוקי דזמרה חוזר ומברך בתורה, כמו באותן הימים שלא השכים ללמוד. ונתן טעם לדבריו, כמו שברכת התורה כשעולה לתורה לא נחשבת ברכה לבטלה, אף על פי שכבר בירך קודם, ה"ה דלא חשיב כאן ברכה לבטלה. והביא דברים אלו ה'''רשב"א''' בחידושיו. וכתב הרשב"א שתוספות חלקו עליו ואמרו שאינו דומה לקורא בתורה ששם בלאו הכי צריך לברך מפני שכך תיקנו על קריאה בציבור. וכן הובא ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז כ).
<BR/>וכן דעת ה'''רא"ש''' בתוספותיו (יא ב ד"ה משקרא) ובפסקים (א יג) שהמשכים ללמוד קודם שילך לבית הכנסת יש לו לברך ברכות התורה לפני לימודו, ושוב אינו צריך לברך בבית הכנסת בשביל פסוקי הקרבנות שקורא קודם התפילה.
 
=== דעת רבנו תם ===
דעת '''רבנו תם''' מובאת בתוספות (ד"ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. ובספר ה'''אגור''' (א) ביאר שלמד כן מתוך דברי הגמרא עצמה, שהשכים לשנות קודם שקרא קריאת שמע, זהו דווקא לאחר עלות השחר, אך אם קורא קודם עלות השחר נפטר בברכת אהבה רבה של שחרית של אתמול. וכתב האגור שרבנו תם יחיד בדבר זה, וכל הפוסקים חלוקים עליו.


=== הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא ===
=== הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא ===
דעת '''רבנו תם''' מובאת בתוספות "ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. ומדברי ה'''אגור''' (א) נראה שלמד כן מתוך דברי הגמרא עצמה, שהשכים לשנות קודם שקרא קריאת שמע, זהו דווקא לאחר עלות השחר, אך אם קורא קודם עלות השחר נפטר בברכת אהבה רבה של שחרית של אתמול. וכתב האגור שרבנו תם יחיד בדבר זה, וכל הפוסקים חלוקים עליו.
ה'''רא"ש''' (א יג) כותב שמי שלומד בלילה, הלילה הולך אחר ביום ואינו צריך לברך. אך אם רגיל לישון שנת קבע על מיטתו, אפילו ביום, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך. ובתשובה הוסיף א) לגבי שינה ביום, שאדם הרגיל לשכב על מטתו בכל יום ולישן, שינת קבע מיקרי והוי הפסק, וצריך לברך ברכת התורה בקומו. אבל הרגיל להתנמנם מיושב, או על אצילי ידיו, שינת עראי הוא ולא הוי הפסק. וכן אם השכיב עצמו על המטה ולא היה יכול לישן, לא הוי הפסק, דבעודו ניעור דעתו על למודו. וכן הביא ה'''טור''' בשמו.


ב'''רשב"א''' מובא שהעידו תלמידי רש"י על '''רש"י''' שכשהיה משכים ללמוד ומברך ברכות התורה, היה חוזר ומברך שוב בבית הכנסת כמו באותם הימים שלא היה משכים ללמוד. והביא לזה ראיה מברכות התורה שאדם מברך כשעולה לתורה, אף שבירך כבר קודם התפילה. וכתב הרשב"א שתוספות חלקו עליו ואמרו שאינו דומה לקורא בתורה ששם בלאו הכי צריך לברך מפני שכך תיקנו על קריאה בציבור.
'''רבנו יונה''' א ד"ה ואמר מורנו) גם הוא כתב שהלילה הולך אחר היום ולכן צריך לברך פעם אחת בבוקר לכל היום, שהמצוה לא נגמרה בכך שלמד פעם אחת, אלא נמשכת והולכת היא כל היום. אמנם לגבי שינה ביום לא הזכיר רבנו יונה שהיא הפסק, ונראה מדבריו ששום דבר לא יכול לגרום לחייב שוב את הברכה באותו יום, אלא רק למחרת בבוקר.  
<BR/>וכן דעת ה'''רא"ש''' בתוספותיו (יא ב ד"ה משקרא) ובפסקים (א יג) שהמשכים ללמוד קודם שילך לבית הכנסת יש לו לברך ברכות התורה לפני לימודו, ושוב אינו צריך לברך בבית הכנסת בשביל פסוקי הקרבנות שקורא קודם התפילה.  


עוד כתב ה'''רא"ש''' שהישן שנת קבע על מיטתו ביום, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך.
ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז ט) כתוב בשם '''רבנו שמחה''' ששינה הוי היסח הדעת מפני שאי אפשר ללמוד כשהוא ישן, וכן מרחץ ובית הכסא חשובים היסח הדעת מפני שאסור ללמוד שם אפילו בהרהור, ולכן צריך לחזור ולברך אחרי שינה ומרחץ ובית הכסא, ובשם מורו הרב כתב שאינו הפסק אלא בשנת קבע.
גם ב'''אגור''' (א) הביא דברי רבנו שמחה, ואילו בשם '''מהר"ח אור זרוע''' כתב שאחר צרכים גדולים אין צריך לברך, שאין מסיח דעתו מההלכות שצריך להיזהר בהם, כגון גילוי טפח וקינוח וכד'. וסיים בשם אביו '''רבי יהודה לנדא''' שלא לברך ביום אפילו אחר שנת קבע, ושכן ראוי לעשות, כי המיקל בברכות במקום שיש מחלוקת לא הפסיד לפי שברכות אינן מעכבות.
<BR/>ב'''אגודה''' (ברכות א כה) כתוב שהישן ביום אין צריך להגיד את הברכות.


ב'''אגור''' (א) כתוב בשם '''רבנו שמחה''' ששינה ומרחץ ובית הכסא חשובים הפסק וצריך לחזור ולברך. ובשם '''מהר"ח אור זרוע''' כתב שאחר צרכים גדולים אין צריך לברך, שאין מסיח דעתו מההלכות שצריך להיזהר בהם, כגון גילוי טפח וקינוח וכד'.
=== המנהג לקרוא מיד לאחר הברכה פסוקים ותורה שבעל פה ===
<BR/>וסיים בשם אביו '''רבי יהודה לנדא''' שלא לברך ביום אפילו אחר שנת קבע, ושכן ראוי לעשות, כי המיקל בברכות במקום שיש מחלוקת לא הפסיד לפי שברכות אינן מעכבות.
כבר נתבאר לעיל שלפי רוב הראשונים אין חובה לקרוא פסוקים מיד לאחר הברכה, אלא אם כן בברכת אהבה רבה. ודעת הרמב"ם וכן מנהג הצרפתים המובא בתוספות לקרוא אחר הברכה פסוקים. וכן המנהג למעשה.  
=== האם חובה ללמוד מיד לאחר הברכה ===
<BR/>אמנם מנהגים שונים יש מה קוראים מיד לאחר הברכה, וכפי שיתבאר.
לעיל הובאו דברי ר"י ב'''תוספות''' (ד"ה שכבר) כהירושלמי וגם לירושלמי אינו חובה אלא למי שנפטר באהבה רבה, אך ברכות התורה עצמן שעיקרן לפטור לימוד תורה פוטרות הן כל היום אף אם לא למד מיד. לכן פסק ר"י למעשה שמי שאינו לומד מיד אחר התפילה לפי שהוא טרוד ואינו לומד עד אמצע היום, אינו חייב לברך שוב לפני שמתחיל ללמוד. מדבריו נראה שלא רק שלא חש להפסק בלימוד במשך היום, אלא אף סובר שאין צריך ללמוד מיד לאחר הברכה.<BR/>
ובסוף דבריהם הביאו התוספות שהצרפתים נהגו לומר פסוקים וברכת כהנים ומשנת 'אלו דברים שאין להם שיעור' וברייתא ד'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן', וזאת על פי הירושלמי שמצריך ללמוד על אתר. אך סיימו התוספות שאין צורך בכך, וכדעת ר"י.
<BR/>גם מדברי הרא"ה והריטב"א שהובאו לעיל, מדוייק לכאורה שברכת התורה הרגילה פוטרת אף אם לא שנה לאלתר, כלומר אין צורך לקרוא פסוקים מיד לאחר קריאת התורה, וכמו שכתבו התוספות שכן היא דעת הבבלי, ולדבריהם זוהי גם דעת הירושלמי.


== מסופק אם בירך ברכות התורה ==
== מסופק אם בירך ברכות התורה ==
שורה 116: שורה 133:
== ברכה לאחריה ==
== ברכה לאחריה ==
ה'''רשב"א''' נשאל (שו"ת ז תקמ) מדוע אין מברכים על התורה לאחריה, והשיב שקריאה בתורה היא מצוה ואין אנו מברכים על המצוות לאחריהן. אמנם על הקריאה בציבור מברכים גם לאחריה, מפני זהו תקנת משה ועזרא, ועל התקנות כן מברכים.
ה'''רשב"א''' נשאל (שו"ת ז תקמ) מדוע אין מברכים על התורה לאחריה, והשיב שקריאה בתורה היא מצוה ואין אנו מברכים על המצוות לאחריהן. אמנם על הקריאה בציבור מברכים גם לאחריה, מפני זהו תקנת משה ועזרא, ועל התקנות כן מברכים.
<BR/>ה'''בית יוסף''' (מז) כתב שלדעתו אפילו אם היו מברכים לאחר המצוות, אין לברך על לימוד תורה לאחריה, מפני שמצותה להגות בה כל היום וכל הלילה, ולכן לא שייך לברך לאחריה.
<BR/>ה'''מאירי''' (יא ב ד"ה ברכה זו) כותב שברכה לאחריה לא נאמרה אלא בספר תורה ובציבור, והביא שכן הוא בירושלמי (ברכות ז א) שלא למדו לברכת התורה לאחריה מקל וחומר מברכת המזון, אלא לרבים, אבל ביחיד אינו מברך.
 
ה'''בית יוסף''' (מז) הביא דברי הרשב"א, וכתב שלדעתו אפילו אם היו מברכים לאחר המצוות, אין לברך על לימוד תורה לאחריה, מפני שמצותה להגות בה כל היום וכל הלילה, ולכן לא שייך לברך לאחריה.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

תפריט ניווט