הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8: שורה 8:


==האם האיסור לטלטלו הוא דווקא כשביטל את החמץ או אף כשלא ביטל==
==האם האיסור לטלטלו הוא דווקא כשביטל את החמץ או אף כשלא ביטל==
===שיטת רש"י וסייעתו===
===שיטת הסוברים שמדובר באדם שביטל את החמץ===
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה כופה)] מעמיד את דברי רב באדם שביטל את החמץ וממילא כבר לא רובץ עליו איסור תורה, וכיון שאסור לטלטל את החמץ משום מוקצה יכול רק לכפות עליו כלי שלא יבוא לאוכלו. רש"י לא גילה דעתו להדיא מה הדין כאשר לא ביטל את חמצו מבעוד יום, וביום טוב מצא חמץ, האם מותר לו לטלטלו ולשורפו או לאו. מסתימת דבריו משמע שאם לא ביטל מותר לו לטלטלו, אך לא ניתן לדייק לענין שריפה אם התירו לו גם לשורפו או לאו, ונחלקו המפרשים בדבריו כדלהלן.
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה כופה)] מעמיד את דברי רב באדם שביטל את החמץ וממילא כבר לא רובץ עליו איסור תורה, וכיון שאסור לטלטל את החמץ משום מוקצה יכול רק לכפות עליו כלי שלא יבוא לאוכלו. רש"י לא גילה דעתו להדיא מה הדין כאשר לא ביטל את חמצו מבעוד יום, וביום טוב מצא חמץ, האם מותר לו לטלטלו ולשורפו או לאו. מסתימת דבריו משמע שאם לא ביטל מותר לו לטלטלו, אך לא ניתן לדייק לענין שריפה אם התירו לו גם לשורפו או לאו, ונחלקו המפרשים בדבריו כדלהלן.
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ב ב ד"ה המוצא) העמיד גם הוא כדברי רש"י שמדובר באדם שביטל, ולכן אף שאינו יכול לטלטלו משום מוקצה, אינו עובר על בל ימצא. והוסיף הר"ן שאף לשורפו אסור (כוונתו כנראה לשורפו במקומו מבלי לטלטלו), והגם שקיימא לן ש[[מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך]], מכל מקום בעינן קצת צורך יום טוב, וכאן אין שום צורך לפי שכבר יצא ידי חובתו בביטול. מדוייק בדברי הר"ן שאדם שלא ביטל את חמצו מבעוד יום ורובץ עליו איסור תורה, מותר לו לשורפו ביום טוב, ואולי אף לטלטלו.
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ב ב ד"ה המוצא) העמיד גם הוא כדברי רש"י שמדובר באדם שביטל, ולכן אף שאינו יכול לטלטלו משום מוקצה, אינו עובר על בל ימצא. והוסיף הר"ן שאף לשורפו אסור (כוונתו כנראה לשורפו במקומו מבלי לטלטלו), והגם שקיימא לן ש[[מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך]], מכל מקום בעינן קצת צורך יום טוב, וכאן אין שום צורך לפי שכבר יצא ידי חובתו בביטול. מדוייק בדברי הר"ן שאדם שלא ביטל את חמצו מבעוד יום ורובץ עליו איסור תורה, מותר לו לשורפו ביום טוב, ואולי אף לטלטלו.
שורה 16: שורה 16:
<BR/>ה'''בית חדש''' (תמו א) כתב בדעתו שמותר רק להוציאו ולהשליכו לנהר, דאיסור דאורייתא דבל ימצא דוחה לאיסור דרבנן דמוקצה. אך לשרוף אסור לפי שנחשבת היא להבערה שלא לצורך. והוכיח דבריו מהסוגיה לקמן (לו א) גבי מי שלש במי פירות שלדעת רבן גמליאל תישרף מיד, כתב רש"י דהוא דווקא במועד, דביום טוב אסור מפני שהבערה שלא לצורך היא. והסביר הב"ח שרש"י לשיטתו שסובר ש[[אחר זמן ביעורו מותר להשבית את החמץ בכל דבר]], ממילא אין זו הבערה לצורך, דאפשר באופן אחר.
<BR/>ה'''בית חדש''' (תמו א) כתב בדעתו שמותר רק להוציאו ולהשליכו לנהר, דאיסור דאורייתא דבל ימצא דוחה לאיסור דרבנן דמוקצה. אך לשרוף אסור לפי שנחשבת היא להבערה שלא לצורך. והוכיח דבריו מהסוגיה לקמן (לו א) גבי מי שלש במי פירות שלדעת רבן גמליאל תישרף מיד, כתב רש"י דהוא דווקא במועד, דביום טוב אסור מפני שהבערה שלא לצורך היא. והסביר הב"ח שרש"י לשיטתו שסובר ש[[אחר זמן ביעורו מותר להשבית את החמץ בכל דבר]], ממילא אין זו הבערה לצורך, דאפשר באופן אחר.


===שיטת התוספות וסייעתם===
===שיטת הסוברים שמדובר באדם שלא ביטל את החמץ===
'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=15&daf=7&format=pdf (כתובות ז א ד"ה מתוך)] כתבו להדיא שאין חילוק בסוגיה בין אדם שביטל לאדם שלא ביטל, שגם אדם שביטל מבעוד יום, יש לו עדיין מצוה מדרבנן לבער. אלא שלא התירו לבערו ביום טוב, שאף שיש כאן קצת צורך יום טוב ואמרינן בזה 'מתוך שהותרה', מכל מקום כאן אינו מועיל לפי שאי אפשר לטלטלו. מבואר בדברי תוספות שסבירא להו שעקרונית מותר לשרוף חמץ ביום טוב, ואפילו אדם שביטל, לפי שמקיים בזה מצות ביעור והוי קצת צורך יום טוב, אלא שמעשית אין הדבר אפשרי משום מוקצה, וגם אדם שלא ביטל ורובץ עליו איסור דאורייתא, לא התירו לו טלטול.
'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=15&daf=7&format=pdf (כתובות ז א ד"ה מתוך)] כתבו להדיא שאין חילוק בסוגיה בין אדם שביטל לאדם שלא ביטל, שגם אדם שביטל מבעוד יום, יש לו עדיין מצוה מדרבנן לבער. אלא שלא התירו לבערו ביום טוב, שאף שיש כאן קצת צורך יום טוב ואמרינן בזה 'מתוך שהותרה', מכל מקום כאן אינו מועיל לפי שאי אפשר לטלטלו. מבואר בדברי תוספות שסבירא להו שעקרונית מותר לשרוף חמץ ביום טוב, ואפילו אדם שביטל, לפי שמקיים בזה מצות ביעור והוי קצת צורך יום טוב, אלא שמעשית אין הדבר אפשרי משום מוקצה, וגם אדם שלא ביטל ורובץ עליו איסור דאורייתא, לא התירו לו טלטול.