9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אכילה לפני התפילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
אמנם ייתכן שכוונתו לומר רק שזהו איסור חמור יותר שהרי הסמיכוהו לפסוק, אבל על כל פנים רק מדרבנן הוא. | אמנם ייתכן שכוונתו לומר רק שזהו איסור חמור יותר שהרי הסמיכוהו לפסוק, אבל על כל פנים רק מדרבנן הוא. | ||
ב'''מאירי''' (ד"ה האוכל ושותה) מבואר להדיא שאינו מדאורייתא, אלא רק דרך סמך הביאו אזהרה לאיסור זה. וכן ה'''רבנו יונה''' (ה א ד"ה לא תאכלו) כותב להדיא שהאיסור הוא מדרבנן, לפי שפשטו מדבר על [[אבר מן החי]]. | ב'''מאירי''' (ד"ה האוכל ושותה) מבואר להדיא שאינו מדאורייתא, אלא רק דרך סמך הביאו אזהרה לאיסור זה. וכן ה'''רבנו יונה''' (ה א ד"ה לא תאכלו) כותב להדיא שהאיסור הוא מדרבנן, לפי שפשטו מדבר על [[אבר מן החי]]. וכן כתב '''בית יוסף''' (פט ד"ה ומ"ש בשם אבי העזרי) שהאיסור הוא רק מדרבנן. | ||
== שתיית מים == | == שתיית מים == | ||
כתב '''אבי העזרי''' | כתב '''אבי העזרי'''(ברכות ל), שמותר לשתות מים בבוקר קודם התפילה, שכל האיסור דווקא דבר שמשכר מפני שמביא לידי גאוה, אבל מים מותר כיון שבמים לא שייך גאוה, והביאוהו ה'''רא"ש''' (י), '''הגהות מיימוניות''' (תפילה ו ד), '''מרדכי''' (ברכות א כג), '''כסף משנה''' שם ועוד. | ||
<BR/>'''מהר"י אבוהב'''{{מקור}} ביאר שמזה הטעם שינו חז"ל את לשון הפסוק מ'גווך' ל'גאיך', דהיינו שאם מצד הגוויה היא אסור לשתות אפילו מים, שגם הוא צורך הגוף. אך כיון ששינוהו ללשון גאווה, אינו אסור. | |||
=== בשבת === | === בשבת === | ||
עוד כתב '''אבי העזרי'''{{מקור}} שדווקא ביום חול מותר לשתות מים, אבל בשבת אפילו מים אסור כיון שחייב הוא בקידוש. וה'''טור''' (אורח חיים פט) כתב שאביו הרא"ש היה שותה מים גם בשבת קודם התפילה, ולא חשש לקידוש, מפני שלא הגיע זמנו עד אחר תפילה. | עוד כתב '''אבי העזרי'''{{מקור}} שדווקא ביום חול מותר לשתות מים, אבל בשבת אפילו מים אסור כיון שחייב הוא בקידוש. וה'''טור''' (אורח חיים פט) כתב שאביו הרא"ש היה שותה מים גם בשבת קודם התפילה, ולא חשש לקידוש, מפני שלא הגיע זמנו עד אחר תפילה. | ||