הבדלים בין גרסאות בדף "אכילה לפני התפילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,404 בתים ,  18:03, 30 באוגוסט 2018
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:


== שתיית מים ==
== שתיית מים ==
כתב '''אבי העזרי'''{{מקור}}, שמותר לשתות מים בבוקר קודם התפילה, כיון שבמים לא שייך גאוה, והביאו ה'''רא"ש''' (י) להלכה.
כתב '''אבי העזרי'''{{מקור}}, שמותר לשתות מים בבוקר קודם התפילה, כיון שבמים לא שייך גאוה, והביאו ה'''רא"ש''' (י) להלכה. וכן כתב '''הגהות מיימוניות''' (תפילה ו ד) בשם ראבי"ה שדווקא דבר שמשכר אסור, שמביא לידי גאוה אבל מים מותר. וכן ציטט ה'''כסף משנה''' שם.
 
=== בשבת ===
עוד כתב '''אבי העזרי'''{{מקור}} שדווקא ביום חול מותר לשתות מים, אבל בשבת אפילו מים אסור כיון שחייב הוא בקידוש. וה'''טור''' (אורח חיים פט) כתב שאביו הרא"ש היה שותה מים גם בשבת קודם התפילה, ולא חשש לקידוש, מפני שלא הגיע זמנו עד אחר תפילה.
 
== שיעור אכילה האסור ==
=== המקור לאסור אפילו טעימה ===
הפוסקים דנו מנין המקור לאסור אפילו טעימה בלבד, כמו שכתב הרמב"ם ועוד פוסקים, והרי הגמרא לא דיברה אלא על אכילה, ואפשר שכוונתה לסעודה?


== לפני תפילה או לפני קריאת שמע ==
== לפני תפילה או לפני קריאת שמע ==
== התחיל קודם עלות השחר ==
== התחיל קודם עלות השחר ==
ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה כל האוכל) כותב שהאיסור הוא דווקא כאשר מתחיל לאכול אחר שמגיע זמן תפילה, אבל התחיל קודם שהגיע זמן תפילה מותר, ושכן כתבו התוספות.  
ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה כל האוכל) כותב שהאיסור הוא דווקא כאשר מתחיל לאכול אחר שמגיע זמן תפילה, אבל התחיל קודם שהגיע זמן תפילה מותר, ושכן כתבו התוספות. ומשמע בדבריו שאינו צריך להפסיק אף משהגיע עמוד השחר.  
 
<BR/>אמנם ה'''רא"ש''' (א י) כתב בשם '''ר"י''' שאם התחיל לאכול קודם עלות השחר, צריך להפסיק משיעלה עמוד השחר, ואינו דומה לתפילת מנחה ששם [[אין צריך להפסיק]], כיון שבשחרית חמור יותר, שהרי הסמיכו את האיסור לפסוק, ולכן אפילו התחיל מפסיק.
ה'''רא"ש''' (א י) כתב בשם '''ר"י''' שאם התחיל לאכול קודם עלות השחר, צריך להפסיק משיעלה עמוד השחר, ואינו דומה לתפילת מנחה ששם [[אין צריך להפסיק]], כיון שבשחרית חמור יותר, שהרי הסמיכו את האיסור לפסוק, ולכן אפילו התחיל מפסיק.
וכן הוא ב'''רבנו יונה''' (ה א ד"ה כל האוכל) בשם ר"י הזקן, שבשחרית אם התחיל לאכול קודם עלות השחר, צריך להפסיק מיד בעלות השחר, משום הלאו דלא תאכלו על הדם.
וכן הוא ב'''רבנו יונה''' (ה א ד"ה כל האוכל) בשם ר"י הזקן, שבשחרית אם התחיל לאכול קודם עלות השחר, צריך להפסיק מיד בעלות השחר, משום הלאו דלא תאכלו על הדם.


ה'''רמב"ם''' (תפילה ו ד) כתב גם כן שאינו אסור אלא משעלה השחר, אמנם לא ביאר להדיא דבריו אם צריך להפסיק אחר שהתחיל בהיתר.
<BR/>אמנם ה'''טור''' (תפילה פט) למד בדברי הרמב"ם שאין צריך להפסיק.
== בשאר תפילות ==
== בשאר תפילות ==
כתב ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות י ב) שהאיסור הוא לאו דווקא בתפילת שחרית, אלא כל תפילה כיון שהגיע זמנה, אסור לקבוע עצמו במאכל ומשתה קודם שיתפלל, שמתוך שהוא שבע אינו יכול להכניע עצמו כראוי לפני הקב"ה. אמנם תפילת השחר חמורה שאסור אפילו לטעום, מה שאין כן בשאר תפילות.
כתב ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות י ב) שהאיסור הוא לאו דווקא בתפילת שחרית, אלא כל תפילה כיון שהגיע זמנה, אסור לקבוע עצמו במאכל ומשתה קודם שיתפלל, שמתוך שהוא שבע אינו יכול להכניע עצמו כראוי לפני הקב"ה. אמנם תפילת השחר חמורה שאסור אפילו לטעום, מה שאין כן בשאר תפילות.

תפריט ניווט