9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "איסור חמץ בערב פסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת התוספות
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
=== שיטת הרמב"ם === | === שיטת הרמב"ם === | ||
כדברי רש"י אפשר ללמוד גם מלשון ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה א ח) שאומר במפורש שישנו איסור לאו ומלקות לאוכל חמץ מחצות היום והלאה, שנאמר: "לא תאכל עליו חמץ". דברי הרמב"ם ברורים שפוסק הוא כר' יהודה במחלוקתו עם ר' שמעון, שיש איסור חמץ גם קודם זמנו מלבד מצות עשה דהשבתה, ולכן לוקה עליו מהתורה. בהמשך כתב (ט) שמתחילת שעה שישית החמץ אסור מדרבנן, שעשו חכמים הרחקה שלא יגע באיסור תורה | כדברי רש"י אפשר ללמוד גם מלשון ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה א ח) שאומר במפורש שישנו איסור לאו ומלקות לאוכל חמץ מחצות היום והלאה, שנאמר: "לא תאכל עליו חמץ". דברי הרמב"ם ברורים שפוסק הוא כר' יהודה במחלוקתו עם ר' שמעון, שיש איסור חמץ גם קודם זמנו מלבד מצות עשה דהשבתה, ולכן לוקה עליו מהתורה. וכן כתבו המפרשים בדעתו. | ||
<BR/>בהמשך כתב (ט) שמתחילת שעה שישית החמץ אסור מדרבנן, שעשו חכמים הרחקה שלא יגע באיסור תורה, ונמצא שמחילת שעה שישית אסור החמץ באכילה ובהנאה. | |||
<BR/>דברים אלו מפורשים גם ב'''ספר המצוות''' (לא תעשה קצט). ויש להעיר שהרמב"ם הזכיר בדבריו מקור רק לאיסור האכילה, אך לא הזכיר מהו המקור לאיסור ההנאה. | |||
מדברי הרמב"ם יש לשער שסובר הוא שלר' שמעון אין איסור אכילת חמץ כלל בערב פסח אלא רק מצוות עשה של השבתה. | |||
=== שיטת התוספות === | === שיטת התוספות === | ||
'''רבנו תם''' בתוספות (ו ב ד"ה משש) מסכים עקרונית לדברי רש"י שמסוף שעה שישית והלאה ישנו איסור תורה, אלא שחולק עליו בהסבר פשט דברי רב מה כוונתו 'משש שעות ולמעלה', לומר שאין הכוונה מתחילת שעה שישית כמו שרוצה רש"י לומר, אלא מסוף שעה שישית, שכן לשון הגמרא בכמה מקומות שאומרת 'שעה שישית ולמעלה' וכוונתה לסוף שעה שישית. לכן מפרש ר"ת שאף שמסוף שעה שישית האיסור הוא מהתורה, מ"מ הראיה שמביאים מדברי רב היא מהחמץ שהוא אסור מדרבנן, כיון שרב דיבר על חיטי קורדינייתא, שהם [[חמץ נוקשה]] שאינו אסור אלא מדרבנן. ומביאים ראיה משעות דאורייתא בחמץ דרבנן לשעות דרבנן בחמץ דאורייתא. | '''רבנו תם''' בתוספות (ו ב ד"ה משש) מסכים עקרונית לדברי רש"י שמסוף שעה שישית והלאה ישנו איסור תורה, אלא שחולק עליו בהסבר פשט דברי רב מה כוונתו 'משש שעות ולמעלה', לומר שאין הכוונה מתחילת שעה שישית כמו שרוצה רש"י לומר, אלא מסוף שעה שישית, שכן לשון הגמרא בכמה מקומות שאומרת 'שעה שישית ולמעלה' וכוונתה לסוף שעה שישית. לכן מפרש ר"ת שאף שמסוף שעה שישית האיסור הוא מהתורה, מ"מ הראיה שמביאים מדברי רב היא מהחמץ שהוא אסור מדרבנן, כיון שרב דיבר על חיטי קורדינייתא, שהם [[חמץ נוקשה]] שאינו אסור אלא מדרבנן. ומביאים ראיה משעות דאורייתא בחמץ דרבנן לשעות דרבנן בחמץ דאורייתא. | ||
דברי תוספות אלו עולים בקנה אחד עם דבריהם להלן (כח ב ד"ה ר' שמעון) שם הם כותבים שלר' שמעון הגם שאין איסור לאו, מכל מקום מודה הוא שאסור באכילה משש שעות ולמעלה, שהרי משנה מפורשת שצריך לשרוף בתחילת שש תרומה טהורה, והרי לא היה מותר לשורפה אם מותרת היא עדיין באכילה. אמנם אף שאסור באכילה מותר בהנאה לר' שמעון, שהרי אמרה הגמרא שהמשנה האומרת שמשעה שאסור באכילה אסור בהנאה היא אליבא דתנא קמא, מכלל דלר' שמעון שאף בשעה שאסור באכילה מותר בהנאה. | |||
<BR/>ולענין מקור האיסור כותבים התוספות שלומד זאת ר' שמעון ממצוות 'תשביתו' שיש להשביתו שלא בדרך אכילתו. ואמנם אם משביתו בדרך הנאה שאינה אכילה, כגון שמסיק את החמץ תחת תבשילו, מותר אם עושה כן עד שעה שישית, אך אם עושה כן לאט לאט עד הלילה אסור, גזירה שמא יאכלנו. | |||
=== שיטת בעל המאור === | === שיטת בעל המאור === | ||